1ביאור מלות המענה:2כתר לי זעיר. המתן לי מעט:3ואחוך. ואגידך:4כביר. רב ההשגחה:5כביר כח לב. רב הכנת השכל להשיג המושכלות:6יגרע. ימנע:7ויעבדו. הש"י:8בשלח יעבורו. בחרב יכרתו:9לא ישועו. לא יתפללו:10וחייתם בקדשים. ונפשם בהיותם נערים שאז ראויי' להיות' קדשים מפני רתיחת הטבע אז:11יחלץ. יציל:12הסיתך. הסירך מזה הענין ויסיתם אלהים ממנו:13מפי צר. מפי הצר והמצוק ר"ל שלא תהיה בפיו למאכל:14מוצק. הוא מענין מצוק:15ונחת שולחנך. ומה שיורד בשולחנך:16מלאת. פעל יוצא אע"פ שהוא מבנין הקל וכמוהו ומלאו את המקום הזה דם נקיים:17פן יסיתך בשפק. פן יסירך מן העולם בספק ובהכאה:18שועך. עושרך והוא מענין ולא ניכר שוע לפני דל:19בצר. זהב מגזירת והיה שדי בצריך:20תשאף. תביט וחשתדל:21לעלות. לכרות ומזה הענין כעלות גדיש בעתו:22תחתם. במקומם:23שוררו. הביטו והשיגו:24שגיא. שגיא כח או יהיה סגיא ונפלא במציאותו:25יגרע. ימנע:26נטפי מים. הגרת המים וזה בסבת היובש:27יזוקו מטר לאידו. יזלו מהם לחיות הם בכח מטר ר"ל שיעשו מהם איד לח אשר הוא מוכן להיוח ממנו מטר:28מפרשי עב. מיני הפרשיות אשר לעב והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מחחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצחם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים כמו שזכר אחר זה:29תשואות סוכתו. הרצון בסוכתו עננו והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם:30אורו. שמשו ומזה צר ואור:31למכביר. לרוב:32כפים. עננים ומזה הענין ושכותי כפי:33כסה אור. הוא האיד הקיטורי שהוא מתלהב בקלוח ובמעט סבה:34במפגיע. בממשש ופוגש:35רעו. הוא האיד האחר שהוא רעו וחבירו:36מקנה אף על עולה. קנין אף על האיד הקיטורי שמדרכו לעלות למעלה: