מקור בראשית ל׳:ל״א
31 וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃
פירוש רד"ק על בראשית ל׳:ל״א
31 וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן־לָךְ. כְּלוֹמַר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתֵּשֵׁב עוֹד עִמִּי, וְעַתָּה אֱמֹר מָה אֶתֶּן־לָךְ בִּשְׂכָרְךָ.
32 לֹא־תִתֶּן־לִי מְאוּמָה. לֹא תִתֵּן לִי שׁוּם דָּבָר קָצוּב בִּשְׂכָרִי, אֶלָּא יִהְיֶה שְׂכָרִי דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְטוֹבַת הָאֵל כְּמוֹ שֶׁיַּזְמִין לִי, וּבָזֶה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹֽאנְךָ אֶשְׁמֹר כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי.