1 וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃
1 וַיַּשְׁכֵּם. לֹא הִמְתִּין לְעֵת קוּם הַמְּלָכִים מִשְּׁנָתָם, כִּי לִבּוֹ חָרֵד עַל חֲלוֹמוֹ, כִּי אָמַר לוֹ שֶׁצָּרִיךְ סְלִיחָה וּתְפִלַּת הַנָּבִיא אַף עַל פִּי שֶׁיָּשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ.
2 וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד. עֲבָדָיו שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים בִּלְקִיחַת הָאִשָּׁה וְהִלְּלוּ אוֹתָהּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקָּחֶנָּה.
