רבינו חננאל על מסכת עירובין י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין י׳
1 רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: בָּעִינַן שְׁנֵי פַּסִּין. דְּתַנְיָא: חָצֵר, נִיתֶּרֶת בְּפַס אֶחָד, רַבִּי אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי פַּסִּין.
2 הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּדְרַבִּי זֵירָא וּדְרָבִינָא לֵיתָא — מִשּׁוּם הָכִי קְטַנָּה בְּעֶשֶׂר וּגְדוֹלָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה, מִשּׁוּם דְּרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי.
3 אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וּדְרַבִּי זֵירָא וּדְרָבִינָא אִיתָא, וְרַבִּי לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי — גְּדוֹלָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לְמָה לִי?
4 מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי לְמִשְׁרְיַיהּ לִגְדוֹלָה קָאָתֵי — בְּעֶשֶׂר וּשְׁנֵי טְפָחִים סַגִּיא. וְאִי לְמֵיסְרַהּ לִקְטַנָּה קָאָתֵי — לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּמַפְלְגִי טוּבָא.
5 אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. שְׁמַע מִינַּהּ.
6 אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא.
7 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן — דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: לֶחִי הַמּוֹשֵׁךְ עִם דׇּפְנוֹ שֶׁל מָבוֹי, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ עִם חוּדּוֹ הַפְּנִימִי. אַרְבַּע אַמּוֹת נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוּלּוֹ.
8 וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: בֵּין לְחָיַיִן אָסוּר. וּשְׁמַע מִינַּהּ: מֶשֶׁךְ מָבוֹי בְּאַרְבַּע. וּשְׁמַע מִינַּהּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.
9 וְהִלְכְתָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?
10 אִין, מִשּׁוּם דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּווֹתֵיהּ.
11 וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט. אָמַר אַבָּיֵי, תָּנָא: וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. וְעַד כַּמָּה?
12 סָבַר רַב אַחַי קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְמֵימַר: עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ. וְקַל וָחוֹמֶר מִפַּסֵּי בִירָאוֹת.
13 וּמָה פַּסֵּי בִירָאוֹת שֶׁהִתַּרְתָּה בָּהֶן פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — לֹא הִתַּרְתָּה בָּהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, מָבוֹי שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּה בּוֹ פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תַּתִּיר בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ?
14 וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת: פַּסֵּי בִירָאוֹת שֶׁהִתַּרְתָּה בָּהֶן פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — לֹא תַּתִּיר בָּהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, מָבוֹי שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּה בּוֹ פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — תַּתִּיר בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וּשְׁלִישׁ!
15 אִי נָמֵי לְאִידַּךְ גִּיסָא: פַּסֵּי בִירָאוֹת דְּאַקֵּילְתְּ בְּהוּ חַד קוּלָּא — אַקֵּיל בְּהוּ קוּלָּא אַחֲרִינָא, מָבוֹי כְּלָל כְּלָל לָא.
16 תָּנֵי לֵוִי: מָבוֹי שֶׁהוּא רָחָב עֶשְׂרִים אַמָּה, נוֹעַץ קָנֶה בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְדַיּוֹ. הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: דְּאֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּלֵוִי: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה.
17 אֶלָּא הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּלֵוִי:
18 עוֹשֶׂה פַּס גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַעֲמִידוֹ לְאׇרְכּוֹ שֶׁל מָבוֹי.
19 אִי נָמֵי כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מָבוֹי שֶׁהוּא רָחָב חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — מַרְחִיק שְׁתֵּי אַמּוֹת וְעוֹשֶׂה פַּס שָׁלֹשׁ אַמּוֹת.
20 וְאַמַּאי? יַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה, וְיַרְחִיק שְׁתֵּי אַמּוֹת, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה. שְׁמַע מִינַּהּ: עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת לָא הָוֵי עוֹמֵד!
21 לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ הָוֵי עוֹמֵד, וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָתֵי אַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וְאַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ.
22 וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וְיַרְחִיק אַמָּה, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וְיַרְחִיק אַמָּה, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה. שְׁמַע מִינַּהּ עוֹמֵד כְּפָרוּץ — אָסוּר!
23 לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ — מוּתָּר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָתֵא אַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וּדְהַאי גִּיסָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ.
24 וְיַרְחִיק אַמָּה וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה, וְיַרְחִיק אַמָּה וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה.
25 אִין הָכִי נָמֵי, וְכוּלֵּי הַאי לָא אַטְרְחוּהּ רַבָּנַן.
26 וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שָׁבֵיק פִּיתְחָא רַבָּה, וְעָיֵיל בְּפִיתְחָא זוּטָא! אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: חֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ פֶּתַח גָּדוֹל וְנִכְנָס בְּפֶתַח קָטָן.
27 וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַמֵּי וּדְרַבֵּי אַסִּי?
28 הָתָם קָא מְמַעֵט בְּהִילּוּכָא. הָכָא לָא קָא מְמַעֵט בְּהִילּוּכָא.
29 תְּנַן הָתָם: עוֹר הָעַסְלָא וְחָלָל שֶׁלּוֹ — מִצְטָרְפִין בְּטֶפַח.
30 מַאי ״עוֹר הָעַסְלָא״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר כִּיסּוּי שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא.
31 וְכַמָּה? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: אֶצְבָּעַיִים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים רֶיוַח בָּאֶמְצַע. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה מִכָּאן, וְאֶצְבַּע רֶיוַח בָּאֶמְצַע.
32 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מִי פְּלִיגִיתוּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָא — בְּרַבְרְבָתָא, הָא — בְּזוּטְרָתָא, וְלָא פְּלִיגִין.
33 אֲמַר לֵיהּ: לָאיֵי, פְּלִיגִיתוּ, וּבְעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת פְּלִיגִיתוּ. לְדִידָךְ הָוֵי עוֹמֵד מִשְׁתֵּי רוּחוֹת, לְרָבִין מֵרוּחַ אַחַת — הָוֵי עוֹמֵד, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת — לָא הָוֵי עוֹמֵד.
34 דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא פְּלִיגִיתוּ, לְרָבִין הָכִי אִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵימַר: אֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ רֶיוַח בָּאֶמְצַע.
35 וְאֶלָּא מַאי — פְּלִיגִינַן? לְדִידִי, הָכִי אִיבְּעִי לִי לְמֵימַר: אֶצְבַּע וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים רֶיוַח בָּאֶמְצַע.
36 אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר דִּפְלִגִינַן — בִּפָרוּץ כְּעוֹמֵד פְּלִגִינַן.
37 אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב מֵעֶשֶׂר — אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. אַשְׁכְּחַן צוּרַת הַפֶּתַח דְּמַהְנְיָא בְּרַחְבּוֹ, וַאֲמַלְתְּרָא דְּמַהְנְיָא בְּגׇבְהוֹ.
פירוש רבינו חננאל על מסכת עירובין י׳
1 עכשיו א"ת דר' זירא דאמר בנכנסין כותלי קטנה בגדולה ג' ליתא. ודרבינא נמי דאמר במופלגת מכותל זה ד' ומכותל זה ב' ליתא ולעולם אין נכנסין כותליה ולא אחד מהן רחוק ד' טפחין וכותליהן שוין וזו י"א אמה וזו י' אמה נמצאת הגדולה יתירה על הקטנה ג' טפחים מיכן וג' טפחים מיכן. ומתני' ר' היא ור' סבר לה כר' יוסי דאמר רוחבן של לחיים ג' טפחים לכל א' ולחיים מעליא הוו ואמאי קטנה אסורה דנראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי.
2 אלא אי אמרת נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי ודר' זירא ודרבינא איתא ור' לא סבר לה כרבי יוסי אמאי תנא אדא גדולה בי"א קטנה בי' דאי לאסור קטנה קתני לאשמעינן אפילו מפלגא טובא אי למשרי גדולה לשמעינן דגדולה יתירה על הקטנה שני משהויין משהו מיכן ומשהו מיכן דהוויין לחיים של גדולה כדתנן רחבן ועוביין כל שהוא אלא לאו ש"מ נראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי ש"מ.
3 אמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא כבר פירשנוהו. הא דאמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתתא במקומות הרבה דבר זה מפורש בנדרים. כד חלש רב יוסף איעקר תלמודיה ואנשייה מצעריה ועד איתפח אהדרי ליה אביי. היינו דאמר את אמרת לן.
4 ואהא אמרת לן בלחי המושך עם דופנו של מבוי פחות מד' אמות נידון משום לחי ומשמש עם חודו הפנימי ד' אמות נידון משום מבוי וצריך לחי אחר להתירו כו' ואסיקנא והלכתא נידון משום לחי: פיסקא והרחב מי' אמות ימעט. ואמרינן הא דאמר ר' יהודה דא"צ למעט אם הוא רחב כמה אליבא דר' יהודה אין צריך למעט. ובאנו לפרש טעמיה דר"י מפסי ביראות דמתיר התם רחב בין הדיומדין כמלא ב' רבקות של ד' ד' בקר. הנה ח' פרות וכל פרה מפורש כי עוביה אמה וב' שלישי אמה נמצא המקום שמכיל ח' פרות ח' אמה ונשאר עדיין מעובי הפרות ב' שלישי אמה לכל פרה והן ח' פרות הלא ט"ז שליש ה' אמה ושליש אמה וא' ק"ו מפסי ביראות ומה פסי ביראות שהתרתה בהן פרוץ י"ג אמה ושליש על העומד והוא הדיומד שהוא רחבו ג' טפחים ג' מיכן וג' מיכן וזהו הפרוץ מרובה על העומד.
5 מבוי שלא התרתה בו פרוץ מרובה על העומד.
6 ודחינן היא הנותנת כלומר זו היא הראייה שהבאת ללמד ממנה. מראה כי חילוף מה שאמרת: הא דתני לוי מבוי שרחב כ' אמות נועץ קנה באמצעיתו ודיו כו' לית הלכתא כוותיה והיכי עביד הא.
7 אמר אביי עושה פס גבוה י' טפחים במשך ד' אמות כלומר ארוך ד' אמות ומעמידו באמצע מבוי לארכו של מבוי אי נמי כרב יהודה דאמר מבוי שרחב ט"ו אמות מרחיק אמתים ועושה פס ג' אמות ומקשינן ויעשה פס אמה ומחצה וירחיק ב' אמות ויעשה פס אמה ומחצה שמעינן מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לא הוי עומד. ודחינן שאני התם הכא דקא אתיא אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה.
8 ויעשה פס אמה וירחיק אמה וכו': ומ"ש מדר' אמי ומדר' אסי דאמרי מבוי שנפרץ מצדו כלפי ראשו אם נשתייר פס ד' מתיר פירצה עד עשר.
9 ודחינן התם ממעט בהלוכה: תנן בתוספתא בכלים פרק י"ט. עור אסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח וכאילו סתום הוא כולו ומאהיל פי' עור אסלא כסא של ברזל ועושין בו בב' קצותיו רצועות מעור של בקר חזקות רחבות מאצבע ולמעלה וביניהן חלל. ויושב אדם עליו בשעה שצריך לנקביו והרעי נופל מן החלל על העביט של רעי וזהו עור אסלא. עור כסא של בית הכסא הוא עור שהוא מכסה לאסלא. וכך שמה בלשון יון אסלא.
10 אמר רב דימי אצבעיים שיעור רוחב הרצועה מיכן ואצבעיים שיעור רוחב הרצועה מיכן ואצבעיים חלל באמצע. ורבין אמר אצבע ומחצה מיכן ואצבע ומחצה מיכן ואצבע חלל באמצע. ואסיקנא דלא פליגי.
11 רב דימי אמר באצבעות קטנות שהן ו' בטפח ורבין אמר באצבעות גדולות כגודל שהן ד' בטפח כי פליגי בעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לרב דימי דאמר אצבעיים מיכן ואצבעיים מיכן ואצבעיים ריוח אי מצרפת אצבעיים ואצבעיים מב' רוחות נמצאו מרובות על החלל דהני ד' אצבעות והחלל בב' אבל אם לא תצטרף לא תמצא מרוח אחד עומד מרובה על הפרוץ דהני אצבעיים והני אצבעיים אינון. אבל רבא רבין דאמר אצבע ומחצה מיכן ואצבע ומחצה מיכן ואצבע ריוח באמצע אמר לך אי איכא עומד מרובה על הפרוץ מרוח אחת אין אבל מב' רוחות לא מצרפי דאי ס"ד לא פליגי רמי רבין ורב דימי הכי הוה למימר אצבע ושליש מיכן ואצבע ושליש מיכן ואצבע ושליש ריוח באמצע ודחינן אלא מאי אית לך דפליגי אי הכי רב דימי הכי איבעיא לי' למימר אצבע וב' שלישים אצבע מיכן ואצבע וב' שלישי מיכן שהן ג' אצבעות ושליש ואצבעיים וב' שלישי באמצע שהן שלש אצבעות חסר שליש שנמצא העומד מב' רוחותיה העומד מרובה על הפרוץ ב' שליש אצבע אלא כי פליגי בעומד כפרוץ רב דימי אמר הוי עומד רבא רבין אמר לא הוי עומד: והרחב מי' אמות אם יש לו צורת הפתח אין צריך למעט. א"ל רב לרב יהודה תני צריך למעט.