מקור חגיגה י״א
1 בְּגִזְבָּר הַמְּסוּרוֹת לוֹ אַבְנֵי בִנְיָן עָסְקִינַן, דְּכׇל הֵיכָא דְּמַנְּחָה — בִּרְשׁוּתָא דִּידֵיהּ מַנְּחָה.
2 אֶלָּא מִסֵּיפָא: בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה. מִכְּדֵי שַׁנּוֹיֵי שַׁנְּיַיהּ, מָה לִי דָּר וּמָה לִי לָא דָּר, הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה?
3 וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְכִדְרַב. דְּאָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה. אִי דָּר בֵּיהּ — אִין, לָא דָּר בֵּיהּ — לָא.
4 אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְרָבָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, הָתָם מִידָּע יָדַע דְּאִיכָּא זוּזֵי דְהֶקְדֵּשׁ, אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי. הָכָא מִי יָדַע! הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה.
5 מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. תָּנָא: נְגָעִים וְאֹהָלוֹת, מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. נְגָעִים מִקְרָא מוּעָט? נְגָעִים מִקְרָא מְרוּבֶּה הוּא! אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: נְגָעִים — מִקְרָא מְרוּבֶּה וַהֲלָכוֹת מוּעָטוֹת, אֹהָלוֹת — מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת.
6 וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? אִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בִּנְגָעִים — עַיֵּין בִּקְרָאֵי, וְאִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בְּאֹהָלוֹת — עַיֵּין בְּמַתְנִיתִין.
7 דִּינִין. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְכִדְרַבִּי.
8 דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ — מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ מַמָּשׁ? נֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַטָּה. וְנֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַעְלָה. מָה לְהַלָּן — מָמוֹן, אַף כָּאן — מָמוֹן.
9 עֲבוֹדוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהוֹלָכַת הַדָּם. דְּתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״, זוֹ קַבָּלַת הַדָּם.
10 וְאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״, וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ.
11 לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לָא תַּפְּקַהּ מִכְּלַל קַבָּלָה.
12 טְהָרוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁיעוּר מִקְוֶה דְּלָא כְּתִיבָא, דְּתַנְיָא: ״וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה. ״אֶת כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן — אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
13 טְמָאוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, דְּלָא כְּתִיבָא. דְּתַנְיָא: ״בָּהֶם״ —
14 יָכוֹל בְּכוּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. יָכוֹל בְּמִקְצָתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּהֶם״.
15 הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיַּגִּיעַ בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהוּא כְּכוּלּוֹ. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן חוֹמֶט — תְּחִלָּתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּזְנַב הַלְּטָאָה.
16 עֲרָיוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה
17 לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא כְּתִיבָא.
18 דְּאָמַר רָבָא, אֲמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״.
19 אָתְיָא ״זִימָּה״ ״זִימָּה״.
20 הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה. הָנֵי — אִין, הָנָךְ לָא? אֶלָּא אֵימָא: הֵן וְהֵן גּוּפֵי תוֹרָה.
21 הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל חַיָּיבִין
22 אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
23 כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם: מָה לְמַעְלָה, מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים, וּמָה לְאָחוֹר. וְכׇל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.
24 גְּמָ׳ אָמְרַתְּ בְּרֵישָׁא: וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, וַהֲדַר אָמְרַתְּ: אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ!
25 הָכִי קָאָמַר: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה לַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
26 אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ אֶל כׇּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״. ״אִישׁ אִישׁ״ — תְּרֵי, ״שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״ — חַד, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה״.
27 אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו״, ״אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ״, הָכִי נָמֵי?
28 אֶלָּא הָנְהוּ — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם, שֶׁמּוּזְהָרִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם וְעַל עֲבוֹדָה זָרָה כְּיִשְׂרָאֵל.
29 הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁמּוּזְהָרִין עַל הָעֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.
30 אֶלָּא, מִדִּכְתִיב: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״, ״וּשְׁמַרְתֶּם״ — תְּרֵי, ״מִשְׁמַרְתִּי״ — חַד, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת״.
31 אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת״, ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״, ״וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״, הָכִי נָמֵי?
32 אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה — אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.
33 מַאי טַעְמָא — סְבָרָא הוּא. בֵּי תְרֵי כִּי יָתְבִי קַמֵּי רַבַּיְיהוּ, חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ, וְאִידַּךְ מַצְלֵי אוּדְנֵיהּ לִגְמָרָא. תְּלָתָא, חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ, וְהָנָךְ תְּרֵי שָׁקְלוּ וְטָרוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְלָא יָדְעִי מַאי קָאָמַר רַבַּיְיהוּ, וְאָתוּ לְמִישְׁרֵי אִיסּוּרָא בָּעֲרָיוֹת.
34 אִי הָכִי, כׇּל הַתּוֹרָה נָמֵי!
35 עֲרָיוֹת שָׁאנֵי, דְּאָמַר מָר: גָּזֵל וַעֲרָיוֹת — נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמְּדָתָן וּמִתְאַוָּה לָהֶם.
36 אִי הָכִי, גָּזֵל נָמֵי? עֲרָיוֹת, בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו נְפִישׁ יִצְרֵיהּ. גָּזֵל, בְּפָנָיו — נְפִישׁ יִצְרֵיהּ, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — לָא נְפִישׁ יִצְרֵיהּ.
37 ״וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם״. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים״ — יָחִיד שׁוֹאֵל, וְאֵין שְׁנַיִם שׁוֹאֲלִין.
38 יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ״.
39 יָכוֹל לֹא יִשְׁאַל אָדָם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְיָמִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ״.
40 יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם מָה לְמַעְלָה וּמָה לְמַטָּה מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״, מִלְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם — אַתָּה שׁוֹאֵל, וְאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים מָה לְאָחוֹר.
פירוש פסקי תוספות על חגיגה י״א
1 חלה ביום ראשון ונתרפא בשני או קטן והגדיל או עבד ונשתחרר חייב פטור צ"ע אי כל הני נמי פטירי מהקהל: ד"ה כיון: דף ט ע"א