מקור ראש השנה ח׳
1 וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא.
2 וְרַב אָשֵׁי אָמַר: אַרְבַּע רָאשֵׁי הַשָּׁנִים הֵם שֶׁהֵן בְּאַרְבַּע רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.
3 בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: שְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל, בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — מַחְלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
4 רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן — בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. וְאֵימָתַי עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר — בַּאֲדָר, מִתְעַבְּרוֹת בַּאֲדָר וְיוֹלְדוֹת בְּאָב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן אֱלוּל.
5 רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵימָתַי ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, אֵימָתַי שִׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה — בְּנִיסָן, מִתְעַבְּרוֹת בְּנִיסָן וְיוֹלְדוֹת בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן תִּשְׁרֵי.
6 וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״! הָהוּא בְּאַפְלָתָא, דְּהָוְיָין בְּנִיסָן. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״! הָהוּא בְּחָרַפְיָיתָא, דְּאָתְיָין מֵאֲדָר.
7 בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, כְּדִכְתִיב: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״, וְאִיכָּא נָמֵי ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. אֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, וְאִיכָּא נָמֵי דַּ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״.
8 אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״ בַּאֲדָר, וְהָכָא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ — בִּשְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעֲשֵׂר דָּגָן.
9 רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי — אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי.
10 בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לִשְׁטָרוֹת. דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁירִין.
11 וְהָתְנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים, וְאָמְרִינַן: לְמַאי הִלְכְתָא — וְאָמַר רַב חִסְדָּא לִשְׁטָרוֹת.
12 לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאן לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם.
13 אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מִתִּשְׁרִי מָנִינַן — רַב חִסְדָּא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?!
14 לָא, רַב חִסְדָּא קְרָאֵי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.
15 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַב חִסְדָּא כְּרַבִּי זֵירָא מַתְנֵי לַהּ. דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר: לַתְּקוּפָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
16 רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לַדִּין, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה״, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִידּוֹן מָה יְהֵא בְּסוֹפָהּ.
17 מִמַּאי דְּתִשְׁרִי הוּא? דִּכְתִיב: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״, אֵיזֶהוּ חַג
18 שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״.
19 תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ — מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נִכְנָסִין לַדִּין אֶלָּא אִם כֵּן קִידְּשׁוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֶת הַחֹדֶשׁ.
20 תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא״ — אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תְּחִילָּה לַדִּין.
21 כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֶלֶךְ וְצִיבּוּר — מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִילָּה לַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ״.
22 מַאי טַעְמָא? אִי בָּעֵית אֵימָא: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם מַלְכָּא אַבָּרַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף.
23 וְלַשְּׁמִיטִּין. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ״, וְגָמַר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״.
24 וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים.
25 וְלַיּוֹבְלוֹת. יוֹבְלוֹת בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי הוּא? יוֹבְלוֹת בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר״!
26 הָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֵילָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ.
27 מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם — אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בְּשׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
28 וְרַבָּנַן — שָׁנִים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים.
29 תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יוֹבֵל הִיא״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ, כָּךְ מִתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת בְּסוֹפָהּ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״ — שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְאַחַת.
פירוש פתח עינים על ראש השנה ח׳
1 שנאמר לבשו כרים הצאן וכו' רש"י פירש מתלבשות הכבשים שמתעברות והתוספות כתבו לבשו כרים הצאן מתרגמינן יעלון דוכריא עילוי ענא וכו' ע"ש. וראיתי לרב רחומ"י הרב שושנים לדוד נר"ו פ"ט דכלאים שהפליא לתמוה דיונתן בן עוזיאל תרגם כרים תורין פטימין ומפסוק זה נראה דכרים הם מין צאן ותו דפליג דידיה אדידיה שהוא פירש יעלון דוכריא עילוי ענא כמ"ש התוס' והאריך בזה ע"ש והנה מה שהקשה מיונתן ב"ע עצמו שתרגם פ' זה. מריש מס' מגילה מוכח דיונתן לא תרגם כתובים וכן מוכח ממ"ש רש"י שם דף כ"א והתוס' שם כתבו דתרגום יש מימי התנאים וכן כתוב בעין יעקב בריש מגילה משם התוספות שם. וא"כ המתרגם יעלון דוכריא אינו יונתן אלא הד מתנאי. ויונתן י"ל דיפרש פסוק זה לבשו כרים דפירושו מישור מלשון כר נרחב כמו שפירשו רש"י וראב"ע ורד"ק בפי' פסוק זה ע"ש. אחר זמן באו לידי תוספי הרא"ש למגילה וראיתי שהביא בריש מגילה משם י"מ שתרגום מקצת כתובים שבידינו הוא מאחד מהתנאים והיינו כמ"ש התוס'. אך צדד שם דיונתן תכ"ירגם אמ"ת חוץ מדניאל ע"ש:
2 שהחדש מתכסה בו וכו' התוספות הביאו פירוש ר"ת. ופירוש רבינו משולם ומה שהקשה לו רבינו תם ורבינו משולם הודה לו בדין רק שכונתו היה שלא הזכיר חטאת בכתוב וכו' עיין בדבריהם באורך. והגאון מהר"ל בטורי אבן תפס סברת רבינו משולם לפי מה שהבין ר"ת בדעתו והגם שרבינו משולם עצמו פירש שיחותיו הוא בנה מצודים דהוא פלוגת' דתנאי אי קרב שעיר של ר"ח והא דשמעתין כמ"ד שאינו קרב. והתוספתא כמ"ד שקרב וצדד צדדים בזה עיין בספרו הבהיר באורך. ונראה שנעלם ממנו דברי הירושלמי פ"ק דשבועות דוק ותשכח. והנה רבינו תם כאריה ישאג על מה שיישב רבינו משולם דבריו. והרבה להשיב עליו בחוזק יד בס' הישר כ"י הבאתי קצור דבריו בספרי הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' תקצ"א וע"ש בס' הקטן ברכי יוסף: