פירוש מהרז״ו על קהלת רבה י״ב:ג׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור קוהלת רבה י״ב:ג׳
3 בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, אֵלּוּ הַצְּלָעוֹת. וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל, אֵלּוּ זְרוֹעוֹתָיו. רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵלּוּ צַלְעוֹתָיו. וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת, זוֹ הֶמְסֵס. כִּי מִעֵטוּ, אֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם. וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, אֵלּוּ הָעֵינַיִם. רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵלּוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם בַּת קוֹל יוֹצֵאת.
פירוש פירוש מהרז״ו על קהלת רבה י״ב:ג׳
3 זה המסס. שתחלה אמר ובטלו משמע שמבטל לגמרי ואחר כך אמר כי מעטו ולא בטלו ע"כ דורש ובטלו על ההמסס שבטל כחו. וכמ"ש לקמן בפסוק בשפל קול הטחנה על ההמסס כי מעטו על השיניים שמתחסרים: