פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י״ב:י״ד

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור במדבר רבה י״ב:י״ד
14 הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר כד, ה: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב וגו', מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר וְשֶׁבְּשִׁילֹה וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, אֶלָּא מַשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ יִתְמַשְׁכְּנוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁחָטְאוּ. מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, ס: וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אָדָם יחזקאל לד, לא: צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ד, יא: שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְאוֹמֵר נחמיה א, ז: חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא שמות כב, כה: אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ. לְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכָּן, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם.
פירוש פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י״ב:י״ד
14 מה טובו. אוהליך יעקב משכנותיך ישראל ועי' שמ"ר פר' ל"ה סימן ד' וש"נ והיל"ל מקדשיך ע"כ דורש א"ת משכנותיך אלא משכנותיך:
15 ויטוש משכן שילו. וסמיך לי' ויתן לשבי עוזו ותפארתו ביד צר:
16 צאן מרעיתי אדם. יחזקאל ל"ד ל"א:
17 שפוך חרון אפו. על עצים ואבנים ולא על ישראל כי אם על המשכן:
18 חבל חבלנו לך. ותרגם אונקלוס על פסוק אם חבול תחבול שלמת רעך אם משכונא תיסב:
19 זה מקדש ראשון. לכך כתוב כפול חבול תחבול ע"פ מדה יו"ד על המשכן ועל המקדש ראשון שאנשי כנסת הגדולה היו בתחלת בית שני ואמרו שכבר נטלו מהם שני משכונות: