פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות 16 פרקים

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח׳:א׳:י״א

« פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח׳:א׳:י׳ פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח׳:א׳:י״ב »

1 פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות פתח ↗

ולא דריש עשירי. בניחותא כלומר דלא ס"ל ג"ש דעשירי ממזר מעמוני כדפי' רש"י ז"ל דתנא בספרי דבי רב נאמר כאן עשירי ונאמר בממזר עשירי מה להלן איסור עולם אף בממזר איסור עולם ור"ש לית ליה האי ג"ש. א"נ י"ל כר"ש לדברי ר"ש דמדייק בני' ולא בנות וכן נמי דור אחד עשר שבממזר כשר לדידי' דדייק עשירי והג"ש לית ליה:

2 יבמות פתח ↗

מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ, וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.

2 תלמוד ירושלמי קידושין פתח ↗

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. הָאִשָּׁה בַת גֵּרִים לֹא תִינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכוּלְּהוּ מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. כִּי אִם בְּתוּלוֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיהָ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ אָבִיהָ אוֹ אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּוָולְדוּ בִקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּתוּלִים בִּקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְירָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. מַה טַעַם. וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הֶחַיּוּ לָכֶם. וּפִינְחָס עַמָּהֶן. מָה עַבְדִּין לֵיהּ רַבָּנִין. הֶחַיּוּ לָכֶם. לָעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.

3 פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות פתח ↗

א' משדותי כו' לא כל הימנו. ואינו נאמן בזה וטעמא דבשלמא בקידושין מירתת לשקר שמא לאחר זמן יבא זה שקידשה באמת ויכירו אותו ונמצא שבא על א"א אבל גבי שדה מאי מפסיד אם יבא האחר שלקחה באמת יחזיר לו השדה ועם הפירות שאכל ולא הפסיד כלום הילכך אינו נאמן דחיישינן שמא בתוך כך יקלקל השדה וישמיט הפירות ולא ימצא מה לגבות ממנו. ובבבלי אינו מבואר זה הדין כ"א האי דאמרו קידושין ע"ג נאמן בעל המקח כו' וזהו אם הוא יודע. ובהגהת מיימוני פ"ט מאישות ומביאו הרמ"א בח"מ סוף סי' רכ"ב דהלוקח נאמן ולא ידעתי מאין למד זה דהרי הכא מבואר בהדיא דאינו נאמן והש"ך שם ג"כ מביא בשם הה"מ כן וע"ש:

1 המשוך. מהול שנמשכה ערלתו וכסתה העטרה:

2 והנולד מהול. ולא הטיף ממנו דם ברית:

3 משום קנס. אמשוך קאי וסבר לה כרב הונא בבלי פירקין דף ע"ב דמן התורה אוכל אלא דרבנן גזרו משום קנס או משום גזרה דנראה כערל וכדמסיק דאיכא בינייהו דאם משך אחר כו' דקנס ליכא וגזירה איכא:

1 תוספות על עבודה זרה פתח ↗

להקדים לא צריך קרא - וא"ת כיון דמסברא יש לנו להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים למה נכתבה נתינה דגר כלל מכ"ש ממכירה דעובד כוכבים ידעינן ליה וי"ל דאי לא כתיב נתינה דגר הוה אמינא דאסור ליתן לו נבילות כדי שיתן לב להתגייר לגמרי:

2 תלמוד ירושלמי יבמות פתח ↗

דִּלֹמָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא הֲווֹן יְתִיבִין. רָהַט רִבִּי יוֹחָנָן וְלָחַשׁ לֵיהּ בְּאוּדְנָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָא. פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן מַהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַת גֵּרִים. אָמַר לֵיהּ. מַה אָמַר לָךְ. אָמַר לֵיהּ. מִילָּה דְנַגָּר בַּר נַגָּרִין לֹא מְפָרֵיק לֵיהּ. לֹא אָמַר לִי גִּיּוֹרֶת שֶׁהִיא כְזוֹנָה אֶצְלוֹ. וְלֹא בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְחַלָּלָה. לֹא אָמַר לִי אֶלָּא בַת גֵּרִים. וּבַת גֵּרִים לֹא כְיִשְׂרָאֵל הִיא. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר.

2 קידושין פתח ↗

מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלוֹת, כָּךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלִים. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ – בְּעִם אֶחָד הוּא דְּמֵיחֵל, בִּשְׁנֵי עֲמָמִים אֵינוֹ מֵיחֵל.

« פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח׳:א׳:י׳ פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח׳:א׳:י״ב »