1כמ"ד כו'. למ"ד לעיל דחילוק יש בין חלוצה לצרה ומטעמא דחליצה פטור היא ולא קנין. והיינו למ"ד דמחלק בין הוא לאחין דהן חייבין על החלוצה:2חליצה פטור וביאה פטור. כלומר לדידי' דסבר חלוצה פטור ואפ"ה אסורה על האחין לעולם. וא"כ כמה דתימר חלץ לה נאסרה על האחין לעולם ונימא נמי דכוותה בביאה דפטור היא לפוטרה מזיקת האחין דאם בא עליה נאסרה לאחין לעולם:3תני ר"ח. מסקנת הקושיא היא אלמה תני ר"ח דאם מת הראשון לאחר שייבמה ייבם השני כו' ואמאי הואיל ובא עליה נאסרה לאחין לעולם כמו בחליצה:4מה את סבור היא חליצה היא ביאה. בתמיה דודאי אין שוין בזה דשאני חליצה דכיון שחלץ לה נעקרה הימנה הזיקה למפרע מן האחין. וא"כ למפרע חל עלי' איסורו של מת דתאסור משום אשת האח לגבי האחין וכר' יוחנן לדעת ר' יוסא לעיל:5אבל בביאה. אם בא עליה כבר אשתו היא ואם מת זה מתייבמת לשני מכח זיקת זה:6ותני ר"ח כו'. כלומר ומהשתא שפיר תני ר"ח כן:
