מקור תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ה׳:ב׳
5 הלכה: חָלְצָה בִשְׁנַיִם כול׳. בְּבֵית הָאֲסוּרִים הָיָה מַעֲשֶׂה. וּלְבֵית הָאֲסוּרִים בָּא הַמַּעֲשֶׂה. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר עֲבַד גַּרְמֵיהּ רוֹכֵל. יוֹמָא עָבַר קוֹמֵי בֵּית חֲבִישָׁה דְּרִבִּי עֲקִיבָה וַהֲוָה מַכְרִיז וְאָמַר. מָאן בָּעֵי מַחֲטִין. מָאן בָּעֵי צִינּוֹרִין. חָלְצָה בֵינוֹ לְבֵינָהּ מַהוּ. אוֹדִיק לֵיהּ רִבִּי עֲקִיבָה מִן כִּוְותָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לָךְ כּוּשִׁין אִית לָךְ כָּשֵׁר.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ה׳:ב׳
5 גמ' בבית האסורים היה מעשה. של חליצה וכן נמי לבית האסורים שהיה ר"ע חבוש בא המעשה לפניו כדלקמן. וכן אמר בבבלי שם:
6 עבד גרמי' רוכל. עשה עצמו כרוכל המחזיר בעיירות עם סחורה שלא ירגישו והי' מכריז כו' ובתוך דבריו שאל חלצה בינו לבינה מהו:
7 אודיק. הציץ ר"ע מן חלון של בית האסורים והשיבו גם כן ברמז אית לך כושין למכור אית לך כשר החליצה: