מקור תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ד׳:ב׳
4 הלכה: כָּתוּב וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְזוּיָינִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מִּינֵי זָיִין. וְאֵי זוֹ הִיא הָאַלָּה. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַי רִבִּי יוֹסֵה. מֵאֵימָתַי תוֹרְמִין אֶת הַגּוֹרֶן. מִשֶּׁתֵּיעָקֵר הָאַלָּה. הָדָא אָמְרָה. כְּמִין דִּייקְרָן. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים. לָאַטְיָן. וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לְמִיגְזָיִין.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ד׳:ב׳
4 גמ' כתיב וחמישים וגו'. איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:
5 ואיזו היא האלה. וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ"ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש"מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:
6 חגור חרבך וגו'. אלמא דלהדר הוא עשוי:
7 לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:
8 למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו: