פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט״ז:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט״ז:א׳:ט׳ פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט״ז:ג׳:א׳ »

2 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה בֶּן עַזַּאי בְּזוֹרֵק. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמּוֹצִיא מֵחֲנוּת לִפְלַטְיָא דֶּרֶךְ סְטָיו — חַיָּיב. אֶחָד הַמּוֹצִיא, וְאֶחָד הַמַּכְנִיס, וְאֶחָד הַזּוֹרֵק, וְאֶחָד הַמּוֹשִׁיט. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הַמּוֹצִיא וְהַמַּכְנִיס פָּטוּר, הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק — חַיָּיב.

3 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

משנה: מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם הָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה. כֵּיצַד נָפְלָה דְלֵיקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוֹדּוֹת בַּשַּׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת בַּמִּנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת:

4 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

משנה: מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוֹדּוֹת וְעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה וְחָבִית שֶׁל יַיִן וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַבָּת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לֶחָצֵר הַמְעוֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעוֹרֶבֶת:

5 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

משנה: וּלְשָׁם הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִלְבּוֹשׁ וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לַעֲטוֹף. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי:

2 מתני' מצילין תיק הספר. אפילו הוא מונח בו ואינו נדבק עמו והכי קאמר בגמרא:

3 ואעפ"י שיש בתוכן מעות. לפי שהן בטלין אגבן:

4 למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח הרביעית:

5 בן בתורה וכו'. ואין הלכה כבן בתירא:

1 גמ' מתניתא בשאינו טפול לו. התיק להספר אלא שמונח היא בו אבל בטפול ונדבק בו כגופו הוא ולא אצטריך למימר:

2 ניחא תיק הספר עם הספר. שמצילין ולפי שהספר נפסד בלא התיק אלא תיק התפילין עם התפילין בתמיה הרי יכול להוציאן מן התיק ואינן מתקלקלין בכך ואמאי התירו להציל התיק:

3 שמע לה מן הדא. לרמז דמה שהוא סביב להקדושה הוי כקדושה עצמה כדכתיב חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם מדכתיב סביב ולא אצל אלא לרמז אפי' מה שהוא סביב ליראיו ניצולין הן:

4 וכן הוא אומר וכו' וכתיב די לא שלט נירא בגשמיהון וגו' וסרבליהון לא שנו וניצולו מה שהוא סביב להן וה"נ בתפלין כן:

1 אעפ"י שיש בתוכו מעות. וקאמר הש"ס דאתיא הדא כהאי דאמר ר' יעקב וכו' ומותר לטלטל השק מלא מעות ע"י הככר וה"נ כן:

1 הא למפולש לא. ומשמע אפי' הולך דרך מבוי המפולש בלבד לא התירו ולפיכך פריך הא בכל אתר את אומר אין המהלך כעומד ומניח כדאמרינן לעיל בפ"ק גבי המוציא מחנות לפלטיא דרך כרמלית דחייב וקס"ד דה"נ אפילו הוליכו דרך מבוי המפולש שהוא ככרמלית למקום שהוא מותר להניחו אסור משום דכשהוא מהלך דרך הכרמלית הוי כמונח ואמאי דא"כ הכא המהלך כמניח בתמיה:

2 אלא בזורק. מה שהוא מציל זורקו לתוך המפולש הרי הוא מונח שם. ופריך תמן לעיל שם את אמר הזורק מרה"י לכרמלית פטור. והכא את אמר הזורק חייב. ואם אינו חייב אמאי לא יציל לתוכו מפני הדליקה דהא אמרינן לעיל לכ"ע בדליקה התירו בדבר שאינו אלא משום שבות:

3 בשלא עירבו אנן קיימין. הכא במאי עסקינן כגון במבוי שלא עירבו ולא נשתתפו בו וכיון דהוא מפולש והוא מוציא מן החצר הוי כמוציא מרה"י לר"ה:

4 בן בתירה. דמתני' דמתיר אף למפולש משום דכר' יהודה ס"ל כדתנינן לקמן סוף פ"ט דעירובין גשרים המפולשין ויש להן מחיצות מלמטן בשני הצדדים מטלטלין וכו' דס"ל לר' יהודה שתי מחיצות הוי רה"י מדאורייתא. והלכך נמי מתיר בן בתירה להציל למבוי המפולש שהרי יש לו שתי מחיצות:

2 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

משנה: מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לַמְפוּלָּשׁ:

3 עירובין פתח ↗

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא כִּמְלֹא מַחַט — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּאָרֶץ עַצְמוֹ — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר מִשּׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.

« פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט״ז:א׳:ט׳ פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט״ז:ג׳:א׳ »