מקור תלמוד ירושלמי סנהדרין ב׳:ב׳:ד׳
2 תַּנֵּי הַהֶסְפֵּד וְכָל הָעֲסוּקִין בָּהֶסְפֵּד מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְלֹא לִתְפִילָּה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִפְסִיקוּ רַבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִילָּה. וְהָתַנִּינָן אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר. מַתְנִיתָא בְיוֹם רִאשׁוֹן. מַה דְתַנֵּי בְּיוֹם שֵׁינִי.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ב׳:ב׳:ד׳
2 תני. בתוספתא דברכות פ"ב וגריס התם הסופד וכל העוסקין וכו':
3 והתנינן אם יכולין להתחיל ולגמור. עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והאמרת דאפילו בתוך ההספד מפסיקין לק"ש:
4 מתני'. בהספד של יום הראשון ומה דתני בתוספתא מפסיקין ביום שני הוא: