מקור תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ב׳:ה׳
2 אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא נֶאֱמָן בֶּן לֵוִי לוֹמַר מַעֲשֵׂר בָּרוּר הוּא לְפוֹטְרוֹ מִן הַשֵּׁנִי. אֲבָל בְּאוֹמֵר נִיתָּן לִי אוֹ בְּאוֹמֵר מִשֶּׁלּוֹ הֵן אֵינָן נֶאֱמָנִין דּוּ מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נוֹתְנִין כֵּן.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ב׳:ה׳
2 מעשר ברור הוא. יודע אני שזה הבעה"ב הפריש מעשרותיו כראוי וזהו ברור ואף לפוטרו ממעשר שני הוא נאמן:
3 אבל באומר ניתן לי. כלומר שאומר סתם ניתן לי זה מעשר הראשון או באומר משלו הן מתבואה שלו שאף הלוי צריך להפריש מעשרות משלו ובזה אין נאמנין לפוטרו ממעשר שני:
4 דו מתני'. כלומר דהוא ג"כ נלמד ממתני' אינן נאמנין אלא על דבר שבנ"א נוהגין כן ונוהגין ליתן מעשר ראשון בתחילה וא"כ אינו יכול להעיד על מעשר שני אם אינו ברור לו כן:
5 כיני מתני' וכו'. כלומר דאין נאמנין אנן תנינן במתני' וקאי על בן לוי וכדאמרן לענין מעשר שני וגם על רישא דמתני' והלכך קתני אין נאמנין לכלול את כולן: