מקור תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳:א׳
6 משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳:א׳
6 מתני' כרם שכולו עוללות שאין בו אשכול שיש לו כתף ונטף:
7 אם אין בציר מנין עוללות. כשאין לבה"ב לבצור א"כ אין חיוב עוללות דכי תבצור כתיב:
8 וכרמך לא תעולל. משמע אפי' כולו עוללות לא תקח ולעניים הן:
9 קודם הבציר. קודם שיתחיל הבע"ה לבצור ומפרש בגמ' כמה יבצור שיהא חייב בעוללות והלכה כר"ע: