פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ג׳ »

4 הלכה: הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ עֲשָׂרָה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁיְּהֵא אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. הַכֹּל מוֹדִין בְּשׁוּתָף כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ הוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ. רִבִּי יְהוּדָה עֲבַד לֵיהּ כְּשׁוּתָף וְרִבִּי מֵאִיר עֲבַד לֵיהּ כְּמוֹכֵר. אָמַר לֵיהּ רִבִי אִימִּי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאֲכָלָתָן חַיָּה. אִין תְּעַבְדִּינֵיהּ כְּשׁוּתָף יְהֵא חַיָיב לְשַׁלֵּם לוֹ.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ב׳

4 גמ' הכל מודין וכו' כדפרישית במתני' ובהא פליגי דר' יהודה עביד ליה לעני כשותף ור"מ עביד ליה כלוקח:

5 הגע עצמך שאכלתן חיה לחלק. של העני מחמת שהדיל ונתגלה. ואם דינו כשותף ואתה מתירו לבעה"ב להדל בשל עני א"כ יהא חייב לשלם לו:

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ג׳ »