מקור תלמוד ירושלמי נדרים ט׳:א׳:ד׳
1 רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. אַתְּ אוֹמֵר. פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹ׳ם אַל יִפְתְּחוּ לוֹ בְּכְבוֹד הַמָּקוֹ׳ם. מֵעַתָּה דְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וְדִכְוָותָהּ יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹ׳ם. אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹ׳ם. כְּגוֹן סוּכָּה שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה. לוּלָב שֶׁאֵינִי נוֹטֵל. תְּפִילִּין שֶׁאֵינִי נוֹתֵן. וְהַיְינוֹ כְבוֹד הַמָּקוֹ׳ם. מַשְׁמַע לֵיהּ דִּלְנַפְשֵׁיהּ הוּא מְהַנֵּי. כְּהָדָא אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֵּן לוֹ. אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מַאי טַעֲמָא. לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. זָר שֶׁבְּקִרְבָּךְ אַל תַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ט׳:א׳:ד׳
1 ר' ירמיה בעי את אומר פותחין לו בכבוד אביו ואמו. אמודים חכמים במתני' קאי בדברים שבינו לבין אביו ואמו את אומר דמודים שפותחין לו ומדקתני בכבוד אביו ואמי משמע הא בכבוד המקום אפילו בדברים שבינו לבין המקום אל יפתחו לו בכבוד המקום ואמאי נימא מעתה הואיל בדברים שבינו לבין אביו ואמו פותחין לי בכבוד' וכן נמי בכבוד המקום כדמפרש ואזיל אם נדר לעבור על מצות עשה יפתחו לו בכבוד המקים:
2 והיינו כבוד המקום. בתמיה כלומר דמשני וכי כבוד המקום הוא אם מקיים המצות או לא:
3 משמע ליה דלנפשיה הוא מהני. משמע לן מהמקרא שאינו מהנה אדם למקום בעשיית המצות אלא לנפשו הוא דמהנה כהדא דמצינו אם צדקת וגו' ואם חטאת מה תפעל בו אלא הכל לך ולעצמך:
4 כל השומע ליצרו. כלומר בכגון זה פותחין לו שהוא שומע ליצרו לנדור מחמת כעסו:
5 כאלו עובד ע"ג. שהיום אומר לו עשה כך ולמחר כו':
6 לא יהיה בך אל זר. זר שבך ובקרבך אל תמליכהו עליך: