מקור תלמוד ירושלמי עירובין א׳:ח׳:ב׳
8 הלכה: שְׁיָירָא שֶׁחָנָת בַבִּקְעָה כול׳. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חַסְדַּיי. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֵׁלְשְׁתִי וְשֶׁלְעֶרֶב אֵינָהּ מְחִיצָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. וּמוֹדֶה הוּא הָכָא. וְתַנֵּי כֵן. בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִיצוֹת. אֲפִילוּ אוּכָּפִין אֲפִילוּ עֲבִיטִין אֲפִילוּ גְמָלִים. וּבִלְבַד שֵׁלֹּא יְהֵא בֵין אִיכּוֹף לְאִיכּוֹף מְלֹא אִיכּוֹף. בֵּין עֲבִיט לַעֲבִיט מְלוֹא עֲבִיט. בֵּין גָּמָל לְגָמָל כִּמְלוֹא גָמָל. וּבִלְבַד שֵׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ. אֶלָּא עוֹמֵד כְּנֶגֶד פָּרוּץ וּפָרוּץ כְּנֶגֶד עוֹמֵד.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין א׳:ח׳:ב׳
8 גמ' ר' אחא בשם רבי חסדיי למי נצרכה לר' יוסי בר' יהודה וכו'. משום דקשיא ליה מאי קמ"ל פשיטא אם יש כאן מחיצה גבוה עשרה ואין הפרוץ מרובה על העומד דהוי מחיצה. הלכך קאמר לא צריכא אלא לר' יוסי בר' יהודה דאמר מחיצה של שתי וערב הוא דהויא מחיצה וקמ"ל דמודה הוא הכא דאפי' המחיצה היא של כלי הבהמה עומדין ואינה אלא של שתי בלבד הויא מחיצה מפני שבשיירא התירו:
9 ותני כן. בתוספתא ריש פ"ב דבמחיצה של שתי בלבד אמרו בכל עושין מחיצות וכו' בשיירא שחנתה בבקעה:
10 ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד וכו'. דכשהפרוץ הוא כנגד הפרוץ שכנגדו נראה הוא כפרצה פתוחה משני הצדדין זה כנגד זה: