פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ז׳:ג׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ז׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ח׳:א׳ »

7 עַקִּילַס הָגֵּר חִילֵּק עִם אֶחָיו וְהֶחֱמִיר עַל עַצְמוֹ וְהוֹלִיךְ הֲנָיָיה לְיַם הַמֶּלַח. תְּלָתָא אֲמוֹרִין חַד אָמַר דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלִיךְ לְיַם הַמֶּלַח. וְחָרָנָה אָמַר דְּמֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלִיךְ לְיַם הַמֶּלַח. וְחָרָנָא אָמַר עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ הוֹלִיךְ לְיַם הַמֶּלַח. אֶלָּא בִּשְׁבִיל לַעֲקוֹר עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אַבָּא.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ז׳:ג׳

7 עקילס הגר וכו'. סיפא דהתוספתא היא:

8 והחמיר על עצמו וכו'. אע"פ שעדיין לא באו לרשותו והיה רשאי להחליפן עם אחיו:

9 תלתא אמורין. פליגי בהא:

10 חד אמר דמי ע"ג. כולה הוליך לים המלח ואידך אמר דמי חלקו בלבד ואידך אמר הוליך הע"ז עצמה לים המלח ולא שהיה החיוב בדבר אלא בשביל לעקור ע"ג מבית אבא שלו:

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ז׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ח׳:א׳ »