פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ו׳:ג׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ו׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:א׳ »

6 אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא סוֹף דָּבָר מִגִּנּוֹתָיו אֶלָּא אֲפִילוּ מִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת אִםמְעַשְּׂרִין הֵן לְדַעְתּוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ו׳:ג׳

6 לא סוף דבר מגינותיו. לאו דוקא מגנותיו קתני במתני' דמעשר מאחת על הכל אלא דלפעמים מצינו אפי' הן מגינות אחרות אם מעשרין הן לדעתו כלומר לדעת בעל הבית הזה המוכר והוא יודע אימתי הן מעשרין ואימתי אינן מעשרין דבזה ליכא חששא או הן כולן מעושרין או כולן אין מעושרין ומעשר זה הלוקח ממנו מזה על זה:

7 ואם לאו. שאין הבעה"ב המוכר בעצמו יודע אם מעשרין או לא לא מעשר זה על זה ובהכי מיירי סתמא דמתני':

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ו׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:א׳ »