פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות 9 פרקים

פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:ד׳ »

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1417 מעין זה כתב המאירי ברכות כט:, וז"ל: "רבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים. ופירשו בגמרא איזהו קבע, כל שתפלתו דומה עליו למשוי... שקוראה כקורא באיגרת דרך מצות אנשים מלומדה". ומקורו בירושלמי ברכות פ"ד ה"ד "ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת", ופירש הפני משה שם "זה קבע דקאמר רבי אליעזר, שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא, ולא בלשון תחנונים". והנה בספר נפש החיים שער ב פרק יג כתב: "העיקר בעבודת התפלה. שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תיבה מהתפלה, יצייר לו אז במחשבתו אותו התיבה באותיותיה כצורתה, ולכוין להוסיף על ידה כח הקדושה שיעשה פרי למעלה, להרבות קדושתם ואורם... שכל תיבה בצורתה ממש היא העולה למעלה מעלה כל אחת למקורה ושרשה לפעול פעולות ותקונים נפלאים. והיא סגולה נפלאה בדוק ומנוסה למרגילים עצמם בזה, לבטל ולהסיר מעליו בזה כל מחשבות ההבלים הטורדות ומניעות טהרת המחשבה והכוונה". ואין זה נוגד לדברי המהר"ל, כי אף שמתפלל בע"פ, יכול עדיין לצייר במחשבתו את האותיות בצורותיהן. ויש לדון מדוע המהר"ל העיר כן רק כאן לדעה "כל שאינו יכול לחדש בה דבר", ולא לפי שתי הדעות הקודמות שהובאו למעלה. ואולי לאחר שביאר את שלש הדעות הללו אודות התחנונים שצריכים להיות בתפלה כתב כן, ועל כולם קאי.

5 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

משנה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר יֵרֵד וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים. הָיָה רוֹכֵב בִּסְפִינָה אוֹ בְּאַסָּדָא יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים.

4 גמ' ובלבד שלא יהא קורא כאגרת. זהו קבע דקאמר ר"א שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא ולא בלשון תחנונים:

5 כל זמן דהוינא עביד כן. לחדש בה דבר הייתי טועה בתפלה עצמה הלכך לית לך אלא כהאי דאמר ר' אבהו וכו':

« פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:ד׳ »