פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות 9 פרקים

פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ה׳:ד׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ה׳:ג׳ פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ה׳:ה׳ »

5 תענית פתח ↗

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, ״אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי״, ״אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ׳״, ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״, ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף״.

5 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן בִּרְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִרְכוֹת תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִבִּרְכוֹתָיו אָדָם נִיכַּר אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא אִם בּוּר הוּא. אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶן הַמְּבָרֵךְ עַל הַמִּצְוֹת וְעַל הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַזִּימּוּן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַמָּזוֹן. הָא כָּל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת אָדָם מַאֲרִיךְ. אָמַר חִזְקִיָּה מִן מַה דְתַנִּי הַמַּאֲרִיךְ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה וְהַמְּקַצֵּר הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח הֲדָא אָמְרָה שֶׁאֵין זֶה כְּלָל. תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית. הָא בְשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף אֵינוֹ מַאֲרִיךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה שֶׁלֹּא תאֹמַר הוֹאִיל וְהוּא מֵעֵין שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה לֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית.

6 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1084 לשונו בח"א לסוטה יג: ב, נד:: "כי כאשר מנהיג עצמו ברבנות ובשררה, נבדל מן הכלל עד שהוא נחשב אדם יחידי פרטי בעצמו, ואינו מחשיב עצמו תוך שאר הכלל. ודבר זה ידוע כי הפרטי אין כחו כמי שהוא בכלל, כי המים שעומדים בעצמם ממהרים לקבל הפסד, ואילו המים שהם בנהר הם מקוימים. ולכך מי שמנהיג ברבנות, ובזה הוא נבדל מן הכלל, אין לו אריכת ימים". ובירושלמי ברכות פ"א ה"ו אמרו "הגדולה מקצרת ימים", וביאר הפני משה שם: "כדאמרינן אוי לרבנות שמקברת את בעליה". ולהלן במשנה יג לאחר ציון 1221 כתב טעם נוסף לכך שהרבנות קוברת בעליה, ושם בהערות. ובדרשת שבת תשובה עב. ביאר שהרבנות קוברת בעליה משום הגאוה, ויובא בהערה 1101. וראה להלן הערה 1201, ופ"ב הערה 332.

5 תמן תנינן. פ"ה דתמיד:

6 זו ברכת תורה. לפי שקורין בעשרת הדברות היו צריכין לברך ברכת התורה בתחילה:

7 זאת אומרת שאין הברכות של ק"ש מעכבות. שהרי לא בירכו ברכות שלפניה:

8 אין מן הדא לית ש"מ כלום. דהיינו טעמא שלא היו מברכין ברכות ק"ש משום שקורין בתחילה עשרת הדברות והן הן גופה של קריאת שמע כדלעיל ועל עשרת הדברות לא תיקנו ברכות וברכת התורה כבר בירכו והיינו כדרב מתנה וכו' כלומר שאם היו יכולין לקרות גם בגבולין לעשרת הדברות לא היו צריכין ג"כ לברך ברכות ק"ש אחרי כן שכבר יצאו בקריאת הדברות שנכללו בהן כל ג' פרשיות של ק"ש:

5 סוכה פתח ↗

תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הָיָה נוֹטֵל שְׁמֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר, וְזוֹרֵק אַחַת וְנוֹטֵל אַחַת וְאֵין נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּכְשֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה, נוֹעֵץ שְׁנֵי גּוּדָלָיו בָּאָרֶץ וְשׁוֹחֶה וְנוֹשֵׁק אֶת הָרִצְפָּה וְזוֹקֵף, וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְזוֹ הִיא קִידָּה.

« פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ה׳:ג׳ פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ה׳:ה׳ »