בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ז׳:א׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ו׳:ז׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ז׳:ב׳ »
מקור תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ז׳:א׳
7 משנה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הַלְוֵונִי כוֹר חִיטִּין וַאֲנִי אֶתֶּן לָךְ מִן הַגּוֹרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הַלְוֵנִי עַד שֶׁיָּבֹא בְנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא הַמַּפְתֵּחַ. וְהִילֵּל אוֹסֵר. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֵירָתָהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּהָ בְדָמִים שֶׁמָּא יוֹקִירוּ הַחִטִּים וְנִמְצְא בָאוֹת לִידֵי רִבִּית.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ז׳:א׳
7 מתני' ואני נותן לך מן הגורן. כשיבא זמן הגורן:
8 עד שיבא בני. דכיון שיש לו שפיר דמי לא גזור רבנן בסאה בסאה אלא כשאין לו ואם יש לו סאה אחת לוה עליה אפי' כמה כורין:
9 וכך היה הלל אומר וכו'. ואין הלכה כהלל אלא כחכמים שאומרין לווין סתם ופורעין סתם:
« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ו׳:ז׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ז׳:ב׳ »