פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:י׳:א׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:ט׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:י׳:ב׳ »

10 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

משנה: הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לַנָּכְרִי פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָסַק דָּמָיו אֲסוּרִין. נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נָכְרִי וּנְטָלוֹ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם יֶשׁ בּוֹ עַקֶּבֶת יַיִן אָסוּר. הַמְעָרֶה מִכֶּלִי אֶל כֶּלִי אֶת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ מוּתָּר אֶת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ אָסוּר:

11 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

משנה: יֵין נֶסֶךְ אָסוּר וְאוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם כָּל שֶׁהוּא. יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן בְּנוֹתֵן טַעַם. זֶה הַכְּלָל מִין בְּמִינוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם:

12 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נְבֵילָה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מַתְנֵי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּהַנָיָיה. נְבֵילָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָיָיה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי חָמֵץ בַּפֶּסַח. חָמֵץ יֵשׁ בּוֹ כָרֵת וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן כָּרֵת.

13 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

משנה: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָיה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ:

14 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

משנה: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתְּתָהּ גּוֹי מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ רִבִּי אוֹמֵר יְנַגֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה:

15 זבחים פתח ↗

הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָא – מַגְעִילָן בְּחַמִּין.

15 עבודה זרה פתח ↗

הָדְרָן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֵת הַפּוֹעֵל, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

10 מתני' המוכר יינו לנכרי. ופסק עמו בדמי' כך וכך יין בכך וכך דמים עד שלא מדד דמיו מותרין דכיון שפסק עמו סמכה דעתיה דנכרי וכשמדד לכליו של הישראל ומשכן הנכרי קנאן במשיכה והוו ליה לישראל זוזי אצל הנכרי בהלואה ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה:

11 מדד עד שלא פסק. עמו בדמים:

12 דמיו אסורין. דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה דליקנייה במשיכה דשמא ירבה לו דמיו וכיון דהשתא לא קנייה הנכרי כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל ודמיו אסורין:

13 אם יש בו עקבת יין. אם יש במשפך שנמדד בו תחלה יין של נכרים מלוכלך קצת מהיין:

14 אסור. דמיתסר היין של ישראל משום קפת היין נסך שבמשפך:

15 המערה מכלי לכלי. ישראל המערה יין מכלי שלו לכלי שיש בו יין נכרים או לכלי שביד הנכרי:

16 המערה ממנו. הכלי העליון שמערה ממנו ונשאר בו יין מותר:

17 את שעירה לתוכו. לתוך כלי של הנכרי אסור וכן הקילוח שיצא מן הכלי של ישראל אסור דניצוק חיבר והא דשרי היין שבכלי העליון שנשאר ביד הישראל מיירי דקטף קטופי שקודם שנגע הקילוח בכלי התחתון שביד הנכרי פסק העליון המחובר לכלי שביד הישראל ולא היה כאן ניצוק שיחבר מה שבכלי עליון למה שבכלי התחתון א"נ דנפץ נפוצי שהשליך היין מן הכלי העליון כדרך שמשליכין מן המזרק ולא היה שם סלון וקילוח שיחבר בין הכלי העליון לכלי התחתון אבל אם היה שם חיבור כל מה שנשאר בכלי העליון שביד ישראל אסור דקי"ל ניצוק חיבור ביין נסך:

« פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:ט׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:י׳:ב׳ »