1ואיתא בשם הר"י מוסקאטי ז"ל שאם היה אפשר לאדם לעלות לשמים לראות בצבאות מעלה, סדרם וישרם, לא היה מתענג, עד שיבא בחזרה לספר לחביריו מה שראה, ומאד גדלה התשוקה בקרב לב איש, להודיע לזולתו, כל מגומתו, ותוכן מטרתו, ומחדושי תורתו. ובס' המורה ח"ב פל"ז, כ' לא יחבר אדם לעצמו רק שישפיע לעולם ע"ע, וביבמות דצ"ו ב' אגורה כו' כל ת"ח שאומרים שמועה מפיו וכו', וכ"כ בירושלמי פ"ב ה"א מברכות, וע"ש ביפה מראה, ובאהבת ציון מהנוב"י דרוש ט'. ובס' חסידים סי' תק"ל מי שגילה לו ה' דבר ואינו כותבה, הרי גוזל מי שגלה לו, דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, וע"ע בסי' רכ"ד, ובס' קב הישר פנ"ג כ' קנה לך חבר, "קנה" הוא הקולמוס, יהיה לך חבר שתכתוב מה שתחדש ותוציא לאור, ועי' ירושלמי פרק חלק ה"א, אם שמעת דבר מפי קטן כו' יהיה בעיניך כשומע מפי הגבורה ע"ע, ועי' נדרים דפ"א ע"א, ובזה"ק יתרו ס"ח כ', אחרי ע"ט א', ושלח קנ"ז ב', דלזמנין באפרקסתי' דעניא תשכח מרגניתא, ועי' מד"ר בשלח פכ"ג, ותנחומא ויקהל, וע"ע בס' אורחות חיים והוא צוואת ר' אליעזר בן הורקנס פרק כ', על הא דאבות פ"ד מ"ז ואל תהיה בז לכל אדם ע"ש, ואא"ז ז"ל בהקדמת חות דעת כ' דמשו"ה נקרא ת"ח ולא חכם דאדם צריך תמיד להשלמת זולתו ולא לבד לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו ע"ש:
