1אלא שהדרך בין בחרותו של אדם לזקנותו, ובוודאי כשמדובר ברב שג״ר, רצופה משברים, פירוק ובנייה. הרב הזכיר בהזדמנויות שונות את דברי הראי״ה קוק ולפיהם רק מי שמוכן להריסות גדולות יזכה לבניינים גדולים שמונה קבצים, א, קפד. לרב שג״ר היה מזה ומזה. כשהיינו בשיעור ד׳ או ה׳ בישיבת כרם ביבנה ציטט באוזני את הרבי מקוצק: קוהלת טען כי ״יוסיף דעת יוסיף מכאוב״ - ואף על פי כן אני מעדיף להוסיף דעת. הרב שג״ר אמר אז שהוא אינו בטוח שהוא מסכים עם דברי הרבי מקוצק, אך למרות זאת, הוא לא היה יכול אלא להמשיך בדרכו ולהוסיף דעת. הוא ידע היטב את המחיר הכבד שמשלם מי שמתמסר לאמת ולכנות בלי שמץ זיוף, מחיר שאינו רק משפחתי וחברתי, אלא בעיקר אישי. לאורך כל שנותיו הרב דיבר על חתירה לאמת, וכך גם, למשל, באחת מדרשותיו שבספר זה: נקודת האמת תלויה במה שהוא האדם. רק אדם שזיכך עצמו מכל התאוות, היצרים והשעבודים שלו וכל כולו שואף להגיע לאמת הנצחית - רק עליו זורחת הכרת האמת. הכרה זו זורחת דווקא בחושך, כאשר אין לאדם מה להפסיד; אז הוא זוכה לאותה הכרת אמת שהיא בחינת ׳אמת ליעקב׳... מהי אמת תמימה? זאת היכולת שלי לחיות את מה שאני, לראות את המציאות כפי שהיא - לא מתוך ׳נגיעות׳, אלא מתוך תמימות עמ׳ 63.
