אור החיים על ויקרא א׳:ב׳

« אור החיים על ויקרא א׳:א׳ אור החיים על ויקרא א׳:ג׳ »

2 מנחות פתח ↗

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַּמַּרְחֶשֶׁת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים, יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעַל מַחֲבַת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד, וְהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בִּכְלִי, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת, שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן ... לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת, וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ כְּאָחִיו״, ״וְאִם עַל תּוֹדָה״ – כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים. ״אִישׁ״ – אִישׁ חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם, וְאֵין קָטָן חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ תָּם. הָהוּא מִ״כׇּל״ נָפְקָא, וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אֶלָּא, הָהוּא מִ״וְכׇל״. רָבִינָא אָמַר: אָתְיָא מִדְּתָנֵי לֵוִי, דְּתָנֵי לֵוִי: ״לְכׇל קׇרְבָּנָם וּלְכׇל מִנְחָתָם וּלְכׇל חַטָּאתָם וּלְכׇל אֲשָׁמָם״. ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִן הָאֵשׁ״ כְּתַב רַחֲמָנָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ״לְכׇל מִנְחָתָם״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לְהַתִּיר קָא אָתְיָא, וְאִידַּךְ נָמֵי לְבָרֵר קָא אָתְיָא – קָא מַשְׁמַע לַן. ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נְבֵילָה הִיא, קָא מַשְׁמַע לַן. ״לְכׇל אֲשָׁמָם״ – לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. אֲשַׁם מְצוֹרָע – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן״! אֶלָּא, לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לְהַכְשִׁיר קָא אָתֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. ״אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ״ – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר, ״לְךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ״ – שֶׁלְּךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ, אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. אָמַר רַב הוּנָא: שַׁלְמֵי הַגּוֹי – עוֹלוֹת, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא – גּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – כֹּל דִּמְקָרְבִי עוֹלָה לֶיהֱוֵי. מֵתִיב רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְהָבִיא שְׁלָמִים, נְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, נְתָנָן לְכֹהֵן – הַכֹּהֵן אוֹכְלָן. אָמַר רָבָא: הָכִי קָא אָמַר, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן יִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן כֹּהֵן – כֹּהֵן אוֹכְלָן. מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי: אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים – מִנְחַת גּוֹיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעוֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, שְׁלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְבוֹתָם״. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת, וְהַיַּיִן, וְהַלְּבוֹנָה, וְהָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״, ״לְכׇל נִדְרֵיהֶם״, ״נִדְבוֹתָם״, ״לְכׇל נִדְבוֹתָם״. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עוֹלָה״, ״עוֹלָה״ – פְּרָט לִנְזִירוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה בִּלְבָד. וְהַאי פְּרָט לִנְזִירוּת, מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא, ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין, וְאֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִים. אִי מֵהָתָם – הֲוָה אָמֵינָא: קׇרְבָּן הוּא דְּלָא לַיְיתֵי, אֲבָל נְזִירוּת חָלָה עֲלַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: גּוֹי שֶׁשִּׁלַּח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁילַּח עִמָּהּ נְסָכֶיהָ – קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו – קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר. לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, עוֹלָה וְכׇל חַבְירָתַהּ אַבְזָרַהָא. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ – אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים. יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. מַנִּי? לָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא. אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי! אִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָא אָמַר: עוֹלָה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – סְמִי מֵהַהִיא ״יַיִן״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא – עוֹלָה וְכׇל חַבְירָתַהּ אַבְזָרַהָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַתִּיר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״? מִנְחַת נִדְבָתוֹ, אֲבָל חוֹבָתוֹ תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, מַקִּישׁ חוֹבָתוֹ לְנִדְבָתוֹ: מָה נִדְבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת – אַף חוֹבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֱמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כְּמִנְחָתוֹ״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כַּמִּנְחָה״! אֶלָּא לְהַקִּישׁ

2 חולין פתח ↗

מֵיתִיבִי: ״מִכֶּם״ – וְלֹא כּוּלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּד. ״מִכֶּם״ – בָּכֶם חִלַּקְתִּי וְלֹא בְּאוּמּוֹת. ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהָבִיא בְּנֵי אָדָם שֶׁדּוֹמִים לִבְהֵמָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מְקַבְּלִין קׇרְבְּנוֹת מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן בִּתְשׁוּבָה, חוּץ מִן הַמְשׁוּמָּד, וּמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן, וּמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא.

9 זבחים פתח ↗

מַתְנִי׳ וְכוּלָּן שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחְזִיר, וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. אֵיבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ קוֹדֶם חֲצוֹת – יַחְזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן; לְאַחַר חֲצוֹת – לֹא יַחְזִיר, וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶם.

9 יומא פתח ↗

אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרוֹתָי״, אַחַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְאַחַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

10 ספרא פתח ↗

ט ומה היו הפסקות משמשות? ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים קל וחמר: מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש – צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט!

13 זבחים פתח ↗

אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי בוֹר דִּכְתִיב ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ – הָכִי נָמֵי דְּאֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹת?! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם״ – עִלָּוֵיהּ הוּא דִּרְמֵי לְכַסּוֹיֵי. אֲבָל הָכָא, מִכְּדֵי כְּתִיב ״וְהִקְרִיבוֹ״ – חָלַק הַכָּתוּב בֵּין חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת הָעוֹף; ״לֹא יַבְדִּיל״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. מִיצָּה דַּם הַגּוּף. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עוֹלָה״ – אַף עַל פִּי שֶׁמִּיצָּה דַּם הַגּוּף וְלֹא מִיצָּה דַּם הָרֹאשׁ. יָכוֹל מִיצָּה דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִיצָּה דַּם הַגּוּף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הוּא״. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבִינָא: מִסְתַּבְּרָא, דְּרוֹב דָּמִים בַּגּוּף שְׁכִיחִי. הֲדַרַן עֲלָךְ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מַתְנִי' חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת, לְשֵׁם חַטָּאת — כְּשֵׁירָה. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן – פְּסוּלָה. עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה; כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה – כְּשֵׁירָה. כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת – כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לִבְעָלֶיהָ. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה; כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן – פְּסוּלָה. גְּמָ׳ דְּשַׁנִּי בְּמַאי? אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה – נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטַּאת הָעוֹף? וְלָא אוֹקֵימְנָא דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן?! לָא; דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן – פְּסוּלָה, וַאֲפִילּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת. דְּשַׁנִּי בְּמַאי? אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה, הָאָמַר מָר: מְלִיקָה בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה! אֶלָּא לָאו דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה? וּמִדְּסֵיפָא בְּהַזָּאָה, רֵישָׁא נָמֵי בְּהַזָּאָה. מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא, וְהָא כִּדְאִיתָא! עוֹלַת הָעוֹף כּוּ׳. דְּשַׁנִּי בְּמַאי? אִילֵּימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה; מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: כּוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן – נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? דְּאִי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הָאָמַר: אֵין מוֹעֲלִין! וְאֶלָּא בְּמִיצּוּי? אֵימָא סֵיפָא: עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בָּהּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ. דְּשַׁנִּי בְּמַאי? אִילֵּימָא בְּמִיצּוּי, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה; בְּמִיצּוּי מִי אָמַר?! וְאֶלָּא בִּמְלִיקָה? רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה, וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי?! אִין; רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה, וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי. מַתְנִי׳ וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן; חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת. עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוֹעֲלִים בָּהּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִים בָּהּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה אִם חַטָּאת, שֶׁאֵין מוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ מוֹעֲלִים בָּהּ; עוֹלָה, שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ?! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעִילָה; תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה?!

2 דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה לְדַבֵּר בִּשְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת וְלֹא אָמַר אֱמוֹר וְאָמַרְתָּ, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ שְׁנֵי מִינֵי קָרְבָּן, אֶחָד הַבָּא לְרָצוֹן נִדָּר וְנִדָּב, וְאֶחָד לְכַפָּרַת חֵטְא כִּי יֶחֱטָא אָדָם, כְּנֶגֶד זֶה אָמַר דַּבֵּר כִּי גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא עָלָיו חוֹבַת חַטָּאת הָרְשׁוּמָה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וּכְנֶגֶד הַבָּא לְרָצוֹן אָמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵין זֶה אֶלָּא לְצַד רוֹמְמוּת וְכָבוֹד וְאֵין חוֹבָה בַּדָּבָר. עוֹד יִרְמוֹז גַּם עַל פְּרָט חַטַּאת הַשִּׁגְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּבּוּר – לִבְחִינַת הַחִיּוּב, וַאֲמִירָה – שֶׁהוּא לְצַד שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ לְקַבֵּל בְּהֵמָה תַּחַת נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת, שֶׁמִּן הָרָאוּי הִיא תָּמוּת וַה׳ פָּדָה נֶפֶשׁ אָדָם בְּשֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים וְלַמַּרְבֶּה פַּר בֶּן בָּקָר.

3 וְאָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – לְמַעֵט גּוֹיִם מֵהַסְּמִיכָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ. ״בְּנֵי״ – וְלֹא בְּנוֹת. ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״ – לַסְּמִיכָה הָאֲמוּרָה בַּסּוֹף שֶׁהִיא סְמִיכַת שְׁלָמִים. וְקָשֶׁה, אַחַר שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסָמוּךְ יִתּוּר לֵאמֹר, ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ צְרִיכָה לְגוּפָהּ. וְאֵין לוֹמַר כִּי מִמֵּילָא מוּבָן מִתֵּיבַת לֵאמֹר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לֹא הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁדָּרַשְׁתִּי בְּ״לֵאמֹר״, וּמַה מָקוֹם לִדְרוֹשׁ ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳.

4 וְאוּלַי כֵּוָן שֶׁאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁהִיא לְגוּפָהּ וְאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁבָּאָה לִדְרָשָׁא, דָּרְשִׁינַן לְתַרְוַיְיהוּ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ הַתַּנָּא ״דַּבֵּר״, אֶלָּא ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״דַּבֵּר אֲלֵיהֶם״ וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, וּמֵאָמְרוֹ ״בְּנֵי״ מְמַעֵט נָשִׁים שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל״, וּמֵאָמְרוֹ ״יִשְׂרָאֵל״ מִעֵט הַגּוֹיִם. וְרִאשׁוֹן עִקָּר, כִּי תִמְצָא כִּי שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דּוֹרֵשׁ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לוֹמַר, מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי בְּרִית, וּבָהּ מַכְרִיחַ דְּרָשָׁתוֹ שֶׁדּוֹרֵשׁ בַּפָּסוּק ״אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם״, הֲרֵי כִּי דּוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת הַרְבֵּה כָּל שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִים כְּאֶחָד, הָכֵי נַמֵּי דּוֹרֵשׁ יִתּוּר ״לֵאמֹר״ כֵּיוָן שֶׁנּוּכַל לוֹמַר כִּי זֶה הוּא הַמְּיֻתָּר, וְחוֹזֵר וְדוֹרֵשׁ ״דַּבֵּר אֶל״ וְגוֹ׳ כֵּיוָן שֶׁנּוּכַל לוֹמַר זֶה הוּא הַמְּיֻתָּר.

5 אָדָם כִּי יַקְרִיב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת אָדָם. וְרַזַ״ל אָמְרוּ תורת כהנים הכא לְרַבּוֹת גֵּרִים, וְהִקְשָׁה הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, לָמָּה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת גֵּרִים כֵּיוָן דְּקַיְימָא לָן מנחות עג: מְקַבְּלִין מִגּוֹיִים וְכוּ׳, וְהֶעֱלָה שֶׁסָּלְקָא דַּעְתָּךְ לְמַעֵט אוֹתָם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּגֶדֶר יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב ״מִכֶּם״ וְלֹא כֻּלְּכֶם, לָזֶה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת, עַד כָּאן. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק כָּל עִקָּר, כִּי אִם לֹא הָיָה רִבּוּי זֶה שֶׁרִבָּה גֵּרִים לֹא הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ מֵרִבּוּי ״אִישׁ אִישׁ״ ויקרא כב:יח לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים אֶלָּא לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, לָזֶה קָדַם תַּנָּא וְהוֹדִיעַ כִּי גֵּרִים נִתְרַבּוּ מִיִּתוּר ״אָדָם״, אִם כֵּן ״אִישׁ אִישׁ״ בָּא לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים, וּבָזֶה תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּמַשְׁמָעוּת כָּל אוֹתָהּ בָּרַיְתָא מִבְּלִי צֹרֶךְ דּוֹחֲקוּת.

6 וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּלְמָא ״אָדָם״ בָּא לְמַעֵט הַגּוֹיִם בבא מציעא קיד. כְּאָמְרוֹ: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אוּמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם, וְ״אִישׁ אִישׁ״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, כִּי מֵאָמְרוֹ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הֲרֵי אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְקַבֵּל מֵהַגּוֹיִם שֶׁיֻּצְרַךְ לְמַעֲטָם, אֶלָּא וַדַּאי לֹא בָּא אֶלָּא לְרַבּוֹת, וְאֵין לָנוּ לְרַבּוֹת אֶלָּא גֶּדֶר אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם הַגֵּרִים, וְלִכְשֶׁיָּבֹא רִבּוּי אַחֵר אָז נָבִין שֶׁיְּרַבֶּה הַגּוֹיִם. וְרִבּוּי שֶׁל הַגֵּרִים לְכוּלֵּי עָלְמָא מְקַבְּלִין כָּל מִין קָרְבָּן, אֲבָל רִבּוּי הַגּוֹיִם נֶחְלְקוּ מנחות עג: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא אִם דַּוְקָא עוֹלוֹת וְכוּ׳.

7 וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אָמְרוּ: לָמָּה אָמַר אָדָם וְלֹא אָמַר אִישׁ? יִרְצֶה לוֹמַר כִּי יֶחֱטָא הָאָדָם כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לַחֲטֹא יָבִיא קָרְבָּן, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַשְׁמַע כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן שׁוֹגֵג הָיָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן אֶלָּא עַל חֵטְא שׁוֹגֵג, וְזֶה מְכֻוָּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק בראשית ג:יב ״הִיא נָתְנָה לִּי״ וְגוֹ׳. וְכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ הִיא כִּי בָּא ה׳ לְהִתְנַהֵג עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁלֹּא נָהַג כֵּן עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא וְנִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְלֹא הוֹעִיל לוֹ הֲבָאַת קָרְבָּן, וְלָהֶם יוֹעִיל. וְאָמְרוֹ שֶׁהִתְחִיל לַחֲטֹא, נָתַן הַטַּעַם לָמָּה לֹא נָהַג ה׳ כְּמוֹ כֵן עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי אָדָם הִתְחִיל לַחֲטֹא וְלֹא קָדַם לוֹ בְּחִינַת הָרַע לְהַכְרִיחוֹ לַחֲטֹא, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבָּאִים אַחֲרָיו כְּבָר קָדַם לָהֶם בְּחִינַת הַחֵטְא בְּנַפְשָׁם, וְזֶה לְךָ אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר עָרֵל בְּשָׂרוֹ וְצִוָּה ה׳ לָמוּל מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן לְאָדָם הָרִאשׁוֹן.

8 וּלְדֶרֶךְ זֶה הִשְׂכַּלְתִּי לְיַשֵּׁב חֲקִירָה אַחַת אֲשֶׁר שָׁפַט לְאָדָם עַל עָוֹן רִאשׁוֹן מִשְׁפַּט מָוֶת, וְלֹא חָשׁ לְמִדָּתוֹ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב איוב לג:כט ״פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר״, וְאַדְרַבָּא מִשְׁפַּט צִבּוּר יֵשׁ לוֹ לְהַעֲבִיר לוֹ גַּם עָוֹן שְׁלִישִׁי, דִּכְתִיב עמוס ב:א ״עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כִּי יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי בְּיוֹם בְּרוֹא ה׳ הָאָדָם הֶחְלִיטוֹ בִּבְחִינַת הַטּוֹב בְּאֵין פְּסֹלֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרַע הַמַּטֶּה אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, וּבְחֶטְאוֹ נִמְשַׁךְ בְּחִינַת הָרַע וְנַעֲשָׂה סְיָג לְכָל נֶפֶשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּנַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, גַּם בְּגוּפוֹ עֲרַל לֵב וַעֲרַל בָּשָׂר. וְלָזֶה אִם יֶחֱטָא אִישׁ יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹר לוֹ ה׳ פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ וְגוֹ׳ לְצַד חֵלֶק הָרַע הַדָּבוּק בּוֹ רַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְהוּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַחְטִיאוֹ בְּמֵזִיד, גַּם יַחְטִיאֶנּוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וְלָזֶה יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲגַם שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מִשְׁפַּט צֶדֶק הוּא לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר לוֹ ה׳ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד, גַּם שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג לֹא יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ.

9 כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מִכֶּם. עוֹד לָמָּה אִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״ אַחַר זִכְרוֹן הַמִּפְעָל מִמֶּנּוּ, כִּי מִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַפּוֹעֵל אֲשֶׁר בּוֹ יְדַבֵּר וְאַחַר כָּךְ הַנִּפְעָל מִמֶּנּוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין ה. אָמְרוּ שֶׁבָּא לְמַעֵט מוּמָר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְדָרְשׁוּ ״מִן הַבְּהֵמָה״ לְהָבִיא מוּמָר, הָא כֵּיצַד מִעֵט מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, וְרִבָּה מוּמָר שֶׁאֵינוֹ לְכָל הַתּוֹרָה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב גַּם מַה שֶׁאִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר אָדָם מִכֶּם הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּמַעֵט בְּמָקוֹם שֶׁמְּרַבֶּה, אוֹ מְרַבֶּה בְּמָקוֹם שֶׁמְּמַעֵט, וְלֹא כֵן הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב, שֶׁהָרִבּוּי הוּא בַּגֵּרִים, וְהַמִּעוּט הוּא בְּיִשְׂרָאֵל לְבַד, לָזֶה הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בְּתֵבַת ״כִּי יַקְרִיב״. וְנִרְאֶה עוֹד לְפָרֵשׁ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּחוּלִּין שם ע: שֶׁהֵבִיאוּ בָּרַיְתָא זוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ״מִכֶּם״ לְהוֹצִיא הַמּוּמָר, וְהֵבִיא אַחֲרֶיהָ בָּרַיְתָא שֶׁדָּרְשׁוּ ״מֵעַם הָאָרֶץ״ פְּרָט לַמּוּמָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ, וְאָמְרוּ שָׁם מוּמָר לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, וְקָאֲמַר שָׁם חֲדָא בְּחַטָּאת וַחֲדָא בְּעוֹלָה, עַד כָּאן.

10 וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״כִּי יַקְרִיב״ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״כִּי יַקְרִיב״ קוֹדֶם אָמְרוֹ ״מִכֶּם״, לוֹמַר שֶׁמַּה שֶׁמְּמַעֵט הוּא בְּדָבָר הַנִּדָּר וְנִדָּב וּכְדִבְרֵי הַגְּמָרָא חולין ה. שֶׁמַּסִּיק חֲדָא בְּעוֹלָה, דְּלָא תֵּימָא כֵּיוָן שֶׁדּוֹרוֹן הוּא יְקוּבַּל, קָא מַשְׁמַע לָן, וַחֲדָא בְּחַטָּאת. וּמִעוּט הַצָּרִיךְ בְּחַטָּאת הִנֵּה הוּא רָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת בְּאָמְרוֹ ויקרא ד:כז ״מֵעַם הָאָרֶץ״, וּמְשֻׁנֶּה מִעוּט זֶה מִמִּעוּט הָאָמוּר בְּעוֹלָה, כִּי מִעוּט הָאָמוּר בְּעוֹלָה אֵינוֹ אֶלָּא לְמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֲבָל הַמִּעוּט הָאָמוּר בְּחַטָּאת יְמַעֵט אֲפִלּוּ מוּמָר לַעֲבֵרָה אַחַת אִם תִּהְיֶה אוֹתָהּ שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנָהּ. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת יְעֻיַּן שָׁם.

11 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהִקְרִיב ה׳ אֶת מֹשֶׁה אֵלָיו וַיִּקְרָא לוֹ מִתּוֹךְ כֻּלָּם, וְעָשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה לְמֹשֶׁה, לָזֶה אָמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב כָּל כָּךְ הַקְרָבָה לַשְּׁכִינָה – אֵין זֶה אֶלָּא מִכֶּם, פֵּרוּשׁ, מִצַּד יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּתָם הִיא הַהַשָּׂגָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים נִתְרַחֵק מֵעָלָיו הַכָּבוֹד וְלֹא דִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.

12 עוֹד יִרְמֹז לְצַוּוֹת אֶת אַנְשֵׁי חַיִל לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב לְבָבוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת ה׳, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״קָרְבָּן לַה׳״, כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם יִפָּרֵד הַדְּבֵקוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, דִּכְתִיב דברים ד:ד ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וְיִהְיוּ נִבְדָּלִים וּמְרֻחָקִים מֵהַשְּׁכִינָה, וְהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יַקְפִּיד כִּבְיָכוֹל עַל הַדָּבָר וְיִתְאַוֶּה לְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, וְצִוָּה לְהוֹכִיחַ לְכָל הָרָחוֹק וּלְקָרֵב לִבּוֹ. גַּם הֶעֱנִישׁ לַמַּעֲלִים עַיִן מֵהַדָּבָר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְהַתְחִיל מִמְּקֻדָּשָׁיו וְהִגְדִּיל שְׂכַר הַמְזַכֶּה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא אבות ה:כא: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, כִּי יִשְׁמְרֶנּוּ ה׳ מִשִּׁגְיוֹנוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן.

13 אָדָם. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אָדָם״ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כָּאָמוּר בַּזּוֹהַר תזריע מח: ״כִּי יַקְרִיב״ – וְאֶת מִי יַקְרִיב? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר מִכֶּם – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּכֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בַּה׳ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל ״סוּר מִמֶּנּוּ״ וְנִתְרַחֲקוּ מִדְּבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶת זֶה יַקְרִיב. וְלָזֶה יִקָּרֵא קָרְבָּן לַה׳, כִּי יַקְרִיב נֵצֶר מַטָּעָיו קֹדֶשׁ לְשָׁרְשׁוֹ ישעיהו ס:כא. וְאָדָם כָּזֶה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא לֹא נֶדֶר וְלֹא נְדָבָה, גַּם אֵין מְצִיאוּת לְהָבִיא לוֹ חַטָּאת וְלֹא אָשָׁם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות פ״ה: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְאִם אֵין שׁוֹגֵג אֵין קָרְבָּן. וְאַחַר שֶׁגָּמַר אוֹמֶר מַעֲשֵׂה קָרְבָּן הַנִּכְבָּד וְהַמְּעֻלֶּה, אָמַר מִן הַבְּהֵמָה וְגוֹ׳ תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם – דָּבָר זֶה יֶשְׁנוֹ בְּכָל אָדָם, כִּי לֹא כֹּל יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן.

2 בבא מציעא פתח ↗

אִיבְרָא עֲלֵיהּ קָרְמֵי, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? מִי גָמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דִּשְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ: דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לְכׇל רַבּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי דָּבָר. בְּרַם כָּךְ הָיְתָה שְׁאֵלָה: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ? רַבִּי יַעֲקֹב מִשְּׁמֵיהּ דְּבַר פַּדָּא, וְרַבִּי יִרְמְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא אָמְרִי: קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב. וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵין מְסַדְּרִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין מַחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין מְסַדְּרִין! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״ כְּתִיב, מָה עֲרָכִין מְסַדְּרִין – אַף הֶקְדֵּשׁ מְסַדְּרִין. וְאִידַּךְ: הַהוּא לְנִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ הוּא דַּאֲתָא. מָה עֲרָכִין נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ – אַף הֶקְדֵּשׁ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ. וִיסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב קַל וָחוֹמֶר מֵעֲרָכִין: וּמָה עֲרָכִין שֶׁאֵין מַחְזִירִין – מְסַדְּרִין, בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּסַדְּרִין? אָמַר קְרָא: ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״ – ״הוּא״ וְלֹא בַּעַל חוֹב. וְאִידַּךְ: הַאי, עַד שֶׁיְּהֵא בְּמָכוּתוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. וְיַחְזִירוּ בְּהֶקְדֵּשׁ קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב: וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁאֵין מְסַדְּרִין – מַחְזִירִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁמְּסַדְּרִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּחְזִירִין? אָמַר קְרָא: ״וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ״, יָצָא הֶקְדֵּשׁ, שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּרָכָה. וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְגוֹ׳״! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, מִי שֶׁצָּרִיךְ צְדָקָה, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ צְדָקָה. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְאֵלִיָּהוּ דְּקָאֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? אֲמַר לֵיהּ: גָּמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין. גַּבֵּי עֲרָכִין כְּתִיב ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, גַּבֵּי בַּעַל חוֹב כְּתִיב ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ״. מִנַּיִן לְעָרוֹם שֶׁלֹּא יִתְרוֹם? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״. אֲמַר לֵיהּ: לָאו כֹּהֵן הוּא מָר? מַאי טַעְמָא קָאֵי מָר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת! אֲמַר לֵיהּ: לָא מַתְנֵי מָר טְהָרוֹת? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: קִבְרֵיהֶן שֶׁל נׇכְרִים אֵין מְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״. אַתֶּם קְרוּיִין ״אָדָם״, וְאֵין נׇכְרִים קְרוּיִין ״אָדָם״. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַרְבְּעָה לָא מָצֵינָא, בְּשִׁיתָּא מָצֵינָא? אֲמַר לֵיהּ: וְאַמַּאי? אֲמַר לֵיהּ: דְּחִיקָא לִי מִילְּתָא. דַּבְרֵיהּ וְעַיְּילֵיהּ לְגַן עֵדֶן. אֲמַר לֵיהּ: פְּשׁוֹט גְּלִימָךְ, סְפִי שְׁקוֹל מֵהָנֵי טַרְפֵי. סְפָא שְׁקַל. כִּי הֲוָה נָפֵיק, שְׁמַע דְּקָאָמַר: מַאן קָא אָכֵיל לְעָלְמֵיהּ כְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ. נְפַץ שְׁדָנְהוּ. אֲפִילּוּ הָכִי אַתְיֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, סְחַט גְּלִימָא רֵיחָא. זַבְּנֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַלְפֵי דִּינָרֵי, פַּלְגִינְהוּ לְחַתְנָווֹתֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ״, הָא עָשִׁיר – שְׁכַיב. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא״ – לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. הָא עָשִׁיר – שְׁכַב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ, וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר, הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַסֵּיפָא. רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, אֲבָל מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַרֵישָׁא. תָּנֵי רַב שֵׁיזְבִי קַמֵּיהּ דְּרָבָא: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם. אֲמַר לֵיהּ: דִּימָמָא בְּלֵילְיָא לְמָה לִי, וּדְלֵילְיָא בִּימָמָא לְמָה לִי? אֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי קָאָמַר: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּלַּיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשְׁכְּנוֹ וּמֵת, שׁוֹמְטוֹ מֵעַל גַּבֵּי בָנָיו. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין לָמָּה מַחְזִירִין? לָמָּה מַחְזִירִין?! רַחֲמָנָא אָמַר אַהְדַּר! אֶלָּא: מֵאַחַר שֶׁמַּחְזִירִין,

2 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל. אֲפִלּוּ הָעוֹלָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַנָּכְרִים אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַמּוּמָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא א ב "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כֻּלְּכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָר. אֲבָל אִם הָיָה מוּמָר לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. הָיָה מוּמָר לַעֲבֵרָה וְהוּא מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ לַעֲשׂוֹתָהּ וְהֻרְגַּל בָּהּ בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכל חֵלֶב בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן וְשָׁגַג וְאָכַל חֵלֶב וְהֵבִיא חַטָּאת אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ:

9 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה. אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, גִּידֵי הָאַיִל אֵלּוּ עֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בָּהֶם, עוֹרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא אֵזוֹר מָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר״ וְכוּ', קַרְנָיו שֶׁל אַיִל, שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁתָּקַע בּוֹ בְּהַר סִינַי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל״, וְשֶׁל יָמִין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִשֶּׁל שְׂמֹאל שֶׁהוּא עָתִיד לִתְקֹעַ בָּהּ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ״.

« אור החיים על ויקרא א׳:א׳ אור החיים על ויקרא א׳:ג׳ »