אור החיים על ויקרא י״ט

« אור החיים על ויקרא י״ח:ל׳ אור החיים על ויקרא כ׳:ב׳ »

2 תקוני הזהר פתח ↗

הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לְדוֹרוֹתָם, לְדֹרֹתָם כְּתִיב חָסֵר, מִלָּשׁוֹן דִּירָה, וְכָל אִלֵּין תִּקּוּנִין צְרִיכִין לְתַקְנָא בְּלֵיל שַׁבָּת דְּאִיהִי מַמָּשׁ אוֹת בְּרִית מִילָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי בְּרִית מִילָה לְכָל בְּנֵי נָשָׁא אִיהוּ שָׁוָה, אָמַר לֵיהּ, לָא, דִּבְּרִית מִילָה לְחַיָּיבַיָּא, עַפְרָא דְתַקִּין בְּמָנָא אִיהוּ מְזוֹנָא לְחִוְיָא, דְאַפְרִישׁ מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיהו סה כה וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, וְדַם בְּרִית אִיהוּ מְזוֹנָא לְסמא"ל דְּאִיהוּ רוֹצֵחַ, דְּאַפְרִישׁ מִנֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה אִם רָעִב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם משלי כה כא. לְבֵינוּנִיִּים אִתְחֲשִׁיב בְּרִית מִילָה אַעַבְרוּ דִדְמָא וּבִשְׂרָא כְּקָרְבָּנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות כ כד וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עוֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, לְצַדִּיקַיָּא וַדַּאי בַּאֲתַר דְּמִילָה וּפְרִיעָה שַׁרְיָא יהו"ה, וְדָא אִיהוּ וּמִבְּשָׂרִי אֶחזֶה אֱלוֹ"הַ איוב יט כב, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר יחזקאל טז ו וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי לַצַּדִּיקַיָּא, וכתיב זכריה ט יא, גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור, דאיהו גיהנם. בְּרֵאשִׁית דָּא אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי ח כב יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ תהלים צג ב נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, וְאוֹרַיְיתָא תְּרֵין פִּקּוּדִין אִית בָּהּ, חַד וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה יהושע א ח, תִּנְיָינָא לְמֶהֱוֵי לְמַלְכָּא סֵפֶר תּוֹרָה, דְאָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל אֲתַר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים יז יט וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, סֵפֶר תּוֹרָה אַמַּאי לַמֶּלֶךְ, בְּגִין דְּאִיהוּ לַאו אִיהוּ מַלְכָּא אֶלָּא מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוִי לֵיהּ עִמֵּהּ בְּכָל אֲתַר סֵפֶר תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְאִתְקַשְׁרָא בֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ, וְסֵפֶר תּוֹרָה הִיא דַרְגָּא דְיַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בראשית כה כז וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְסֵפֶר תּוֹרָה כַּךְ צָרִיךְ לְמֶהֱוִי תָּם בְּלָא פְּסוֹלֶת, וְאִם סֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ חָסֵר בַּאֲתַר דְּמָלֵא, אוֹ מָלֵא בַּאֲתַר דְּחָסֵר, אוֹ אוֹת חַד חַסִּיר, אוֹ יַתִּיר, אוֹ חֲלִיף, סֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, לַאו אִיהוּ כְּדִיּוֹקְנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דִלְעִילָא. כְּגַוְונָא דָא אִינוּן חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה, כְּגַוְונָא דַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וּוַרְדָּא כְּגַוְונָא דְזֶה סֵפֶר דְּאִיהוּ סֵפֶר יְשָׁרִים, אִי אוּנֵי חַסִּיר אוֹ יַתִּיר אוֹ חֲלִיף, אִיהוּ אִמְרָא פָּסוּל, וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ עָבַר עַל אוֹרַיְיתָא וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי דִילָהּ, דַּחֲמִשָּׁה כַנְפֵי רֵיאָה וּוַרְדָּא אִינוּן שִׁית, דָּא ו', כָּל מָאן דְּעָבַר על דא, כאלו עבר עַל דָּא. וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה, כל מאן דאעבר עלייהו כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּה' מִן יהו"ה, כַּנְפֵי רֵיאָה צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא בְּהוֹן סִרְכוֹת, תַּמְנֵי סְרֵי סִרְכוֹת אִינוּן, מָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּרִית דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין, וְסִירְכָא אִיהוּ סַם הַמָּוְת, סַם דְּאֵל אַחֵר, דְּאִיהוּ סמא"ל, עֲלָהּ אִתְּמַר משלי ה ה רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת, בְּכָל אֲתַר דְּאִסְתַּרִיךְ קְטִילַת, וְכַנְפֵי רֵיאָה אִינוּן כַּנְפֵי חֵיוָון, וּצְרִיכִין לְמֶהֱוֵי פְּרוּדוֹת מִלְמָעִִלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל א יא וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעִִלָה, אִם אִינוּן בְּחִבּוּר טְרֵיפָה, וּתְרֵי אוּמוֹת אִינוּן בְּרֵיאָה, וּבְהוֹן שִׁית גַּדְפִין, חָמֵשׁ אוּנוֹת וּוַרְדָּא, וַעֲלַיְיהוּ נֶאֱמַר ישעיהו ו ב שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, שִׁיתָּא אִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה. אֲרוֹנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דָא כִּיסָא דְלִבָּא, וְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, וְאִי לָא כַּנְפֵי רֵיאָה דְאִינוּן נָשְׁבִין עֲלֵיהּ, הֲוָה לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְהַהוּא נוּרָא דְאִיהוּ דְּדָם דְּעַרְקִין דְּלִבָּא, רוּחָא נָשִׁיב אַבַּתְרֵיהּ בְּעַרְקִין דִּדְמָא, וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אַבַּתְרֵיהּ, וְדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל א יב אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹמֵר, וְלִבָּא כַּד סָלִיק מִנֵּיהּ רוּחָא ואתפרש מן נפשא דאיהו ו' עַל דְּמָא נוּר דָּלֵיק, אִתְּמַר בְּנַפְשָׁא שיר ה ב, אֲנִי יְשֵׁינָה, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר וְלִבִּי עִר, וְדָא אִיהוּ ישעיהו כו ט נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּי לִבָּא דְתַמָּן נַפְשָׁא, אִתְּמַר בֵּיהּ שיר ה ב קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, דָּפִיק לְתַרְעָא דְלִבָּא שִׁית דְּפִיקִין, לְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִיהוּ ו' דְּיֵיתֵי לְגַבֵּי ה' נ"א ד', דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, וּבָהּ אִינוּן עֲשָׂרָה, וְכֻלְּהוּ בְּפִיּוּסָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שם ה ב פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעִִיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל. וּבְתִקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי, נ"א ובתקונא דא שית אתוון, דְּאִיהוּ בָּרָ"א שִׁי"ת, אִינוּן רְמִיזִין כְּגַוְונָא דָא, פִּתְחִי לִי בְּאָת ב' דְּאִיהִי תַּרְעָא, אֲחוֹתִי בְּאָת א', רַעִִיָתִי בְּאָת ר', יוֹנָתִי בְּאָת י', תַמָּתִי בְּאָת ת', שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל דָּא יוּ"ד נְקוּדָה דְאָת ב', קֶּוֵצּוֹתָיו אִלֵּין שִׁית סִטְרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן שם טו שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, וְאִינוּן דְּפִיקִין בְּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמָאן דְּאַרְבַּע סִטְרִין דִּילֵיהּ, וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמָאן דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא דִילֵיהּ, וְשִׁית סִטְרִין אִינוּן שִׁית סְפִירָן, וּדְפִיקוּ סָלִיק וְנָחִית בְּהוּ, בַּאֲרִיכוּ דְחֶסֶד כְּגַוְונָא דָא תְּקִיעוֹת, בִּתְּבִירוּ דִגְבוּרָה דְאִינוּן שְׁבָרִים, בִּמְהִירוּ דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ תְּרוּעָה, בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת סָלְקִין, בְּנֶצַח וְהוֹד יְסוֹד נָחֲתִין. וְכֻלְּהוּ דָפְקִין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סֻלָּם, דְּבֵיהּ שִׁית דַּרְגִּין, וְדָא לִבָּא, וּבֵיהּ מַלְאֲכֵי אלהי"ם סָלְקִין וְנָחֲתִין, דְּאִינוּן דְּפִיקִין דְּרוּחָא, וְאִינוּן שִׁית סָלְקִין לְעִִשֶׂר, וְדָא י', וְאִינוּן קַשְׁרַ"ק קְשַׁ"ק קְרַ"ק, עַד דְּאִתְכְּלִילוּ בַּעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת וּבְעִִשֶׂר מַלְכִיּוֹת וּבְעִִשֶׂר שׁוֹפָרוֹת, תְּלָתִין סָלְקִין מִתַּתָּא לְעִילָא, וּתְלָתִין נָחְתִין מֵעִילָא לְתַתָּא, וְסָלְקִין כֻּלְּהוּ לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עִִשֶׂר, כַּד סָלִיק דְּפִיקוּ בִתְּקִיפוּ דִגְבוּרָה בִּגְבִירוּ אִיהוּ דִינָא תַּקִּיפָא, כַּד סָלִיק דְּפִיקוּ וְאִתְאָרַךְ, מַרְעָא אִתְאָרַךְ דְּהָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. קָם סָבָא מֵאִינוּן מָארֵי מְתִיבְתָּא, וְאָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, הָא סִמָּנִין אִלֵּין אִינוּן דְּמַרְעָא בְגָלוּתָא, כַּד דְּפִיקוּ אִתְקַצַּר וְגָלוּתָא אִתְקַצַּר, הָא מַטֶּה כְּלַפֵּי גְבוּרָה בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וּמוֹתָנָא קָא אַחֲזֵי לְמָשִׁיחַ וּשְׁבָטִין, וּבְגִין דָּא אוֹמִיאַת הַהִיא חוֹלָה בְּגָלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל שם ב ז, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ, דְּלָא יְהֵא בִמְהִירוּ, אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. וְאִם דְּפִיקוּ אִתְאָרַךְ, הָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְעִם כָּל דָּא מַרְעָא בְגָלוּתָא אִתְאָרַךְ, וְאִי דְפִיקוּ אִיהוּ לָא אֲרִיךְ וְלָא קְצִר, הָא אִתְעַר רַחֲמֵי לְגַבֵּי חוֹלֶה בְגָלוּתָא דְאִיהִי לִבָּא, וּלְגַבֵּי עַרְקִין דִּילָהּ דְּאִינוּן בְּנָהָא יִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ישעיהו נד ז וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. וְעוֹד כַּד דְּפִיקוּ אִיהוּ בִּתְרוּעָה בִּמְהִירוּ, דוֹחֲקָא בָּתַר דּוֹחֲקָא, יֵיתֵי פּוּרְקָנָא, וְעוֹד הַהִיא חוֹלָה דְאִיהוּ לִבָּא, כַּד רוּחָא לָא נָשִׁיב לְגַבָּהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בראשית א ב וְרוּחַ אלהי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אִיהִי לָא דְפִיקַת בְּעַרְקִין דִּילָהּ, וְכֻלְּהוּ חֲשִׁיבִין בְּגָלוּתָא כַּמֵּתִים, וְאִתְּמַר בְּהוּ איכה ג ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם, וּבְגִין דָּא בְגָלוּתָא אֲנִי יְשֵׁנָה, וְאִיהִי חוֹלָה בְגָלוּתָא, וְכַמָּה אַסְיָין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים קָא מִשְׁתַּדְלָן לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה בוּסְמִין וְרֵיחִין דְּשׁוֹשַׁנִּים תַּפּוּחִים וְאֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים, וְלָא אִתְחַזְרַת רוּחָא לְגַבָּהּ בְּהוֹן בְּגָלוּתָא בְּמַרְעָא דִילָהּ, וְלָא דְפִיקוּ אִתְחַזְרַת לְגַבָּהּ, עַד דְּיֵיתֵי רַעִִיָא מְהֵימְנָא רְחִימוּ דִילָהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ שיר ב טז הָרוֹעִִה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וְאַיְיתֵי לָהּ תַּפּוּחַ, וְשַׁוִּי לְחוֹטָמָא, וְאַרְחָא בֵיהּ, וְאִשְׁתְּמוֹדְעַת לְגַבֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איכה א טז מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, מִיָּד חָזְרַת רוּחָא וּדְפִיקוּ לְגַבָּהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁבַחַת לֵיהּ שיר ב ג כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים וכו', וּלְבָתַר יֵעוּל לְגִנְּתָא וְאַפִּיק מִתַּמָּן רִמּוֹנִים, וְיָהִיב לָהּ מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים, וְלָקִיט אֱגוֹז וְתַבַּר

2 שבת פתח ↗

קָרֵי עֲלֵיהּ: לֵית דֵּין בַּר אִינָשׁ. אִיכָּא דְאָמְרִי: כְּגוֹן דֵּין בַּר אִינָשׁ. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רָבָא בַּר זִימּוּנָא: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים — אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים. וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים — אָנוּ כַּחֲמוֹרִים. וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְשֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, אֶלָּא כִּשְׁאָר חֲמוֹרִים.

2 עירובין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן, כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה: מֹשֶׁה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִכְנַס אַהֲרֹן, וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּירְקוֹ, נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה. נִכְנְסוּ בָּנָיו, וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן. נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו, אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶׁה, וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה חוֹזֵר. נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן. נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים, נִכְנְסוּ כׇּל הָעָם וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן. נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבָּעָה, בְּיַד בָּנָיו שְׁלֹשָׁה, וּבְיַד הַזְּקֵנִים שְׁנַיִם, וּבְיַד כׇּל הָעָם אֶחָד.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

221 לשונו להלן פ"א סוף מי"ח ד"ה וכן אלו: "כי השבת עצמו הוא השלום והשלוה, וכמו שתקנו ב'אתה אחד' 'מנוחת שלום ושלוה'". ולמעלה ליד ציון 157 כתב: "כי מה שהוא השבת יום מנוחה, מורה שהוא אחד". וכתב השל"ה על מסכת שבת סוף נר מצוה, דף קלה: דפוס אמסטרדם "קבלתי, אדם המבקר חברו בשבת שחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול 'צפרא טבא', רק יאמר לו 'שבת שלום'" ראה משנה ברורה סימן שז סק"ה. וכן כתב האור החיים ויקרא יט, ג, וז"ל: "כי יום שבת הוא... סוד שלום, ולזה אנו אומרים 'שבת שלום', ואנו מברכין 'הפורס סכת שלום'". ומדוע דוקא בשבת אומרים "שבת שלום", ולא אומרים כן בשאר מועדים כגון "פסח שלום", "שבועות שלום" וכיו"ב. אלא הם הם הדברים. שבת היא אחד, שהיא מעין עוה"ב ברכות נז:, ועוה"ב הוא עולם האחדות כך נקרא העולם העליון גו"א שמות פ"כ אות ג, ושם הערה 11, והעוה"ב הוא העולם העליון נתיב העבודה פי"א, קיג., ולכך ברכת שבת היא "שבת שלום". ואמרו זוה"ק ח"ג קעו: "שבת איהו שלמא דעלאי ותתאי". אך המועדים אינם בגדר זה, שהרי הם מעין ימות המשיח ראה למעלה הערה 169, ולכך אין להם שם "אחד" של שבת. וראיה לכך שהשבת והעוה"ב שייכים לאחדות, שכתב בח"א לגיטין סח. ב, קכו: בזה"ל: "בעולם הבא אין מזיקים להזיק, כמו שאמרו תו"כ ויקרא כו, ו 'מזמור שיר ליום השבת' תהלים צב, א, למי שעתיד להשבית המזיקים מן העולם". הרי שאחדות העוה"ב השבתת המזיקים נדרשת מתיבת "שבת" שנאמרה במקרא על שבת קודש. וזה מורה באצבע שהשבת מקפלת בתוכה את האחדות שתהיה בעוה"ב. וראה בבאר הגולה באר השני קסא:, ושם הערה 257, ולהלן פ"א הערה 1584.

4 תקוני הזהר פתח ↗

צדיקיא אתדחיין מתמן. בה רשימין ומצויירין ומתחקקין דיוקנין דעלאין ותתאין ציורא דאדם רשימא תמן ואיהו דמות אדם. רשימא דאריה תמן לימינא. ורשימא דשור לשמאלא. ורשימא דנשרא באמצעית'. ורזא דמלה ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם וכו' וארבע אנפין לארבעתם לכל חייתא ארבע אנפין. אלין ארבע אתוון דשמא קדישא דיקו"ק. דנהיר בהון. מלכא דכלהו חיוון דא אדם דאיהו יוד קא ואו קא. דסליק בחשבן חד. דמות אדם דא שכינתא קדישא דאיהי דיוקניה. איהי חותם דיליה. דמות דיליה. ועלה אתמר שימני כחותם על לבך. דהכי אמרת שכינת' נ"א אמרין ישראל בגלותא אע"ג דאנת תסתלק לעילא מעלמ' דיוקנך לא אתעדי מנאי לעלם. כההוא חותם דבההוא אתר דאתדבק ביה רשימו דמארי חותמא. לא אתעדי מניה דיוקנא דחותמא לאשתמודעא ביה. ובג"כ אמרה כ"י נ"א אמרי ישראל בגלותא שימני כחותם על לבך כרשימו דתפלין דיד דאינון לקבל לבא. כחותם על זרועך כתפלין דרישא דאינון תליין רצועין לכל סטרין עד לבא ודרועא ובהון אינון רשימין דאינון עמיה דקב"ה. ועוד שימני כחותם דא חותם דאות ברית קדש והוא אות ברית שבת קדש וימים טובים. כי עזה כמות אהבה. תקיפא איהי אפרשותא דקב"ה ושכינתא מישראל כפרישו דנשמתא ורוחא ונפשא מגופא. ותו כי עזה כמות אהבה כד ישראל מיחדין שמא דקב"ה ברחימו ואמרין הבוחר בעמו ישראל באהבה. קשה כשאול קנאה דקב"ה דאיהי מקני עלייהו בזמנא דיפקון מן גלותא דאיהו יהא בההוא זמנא קנא ונוקם ובעל חמה. רשפיה רשפי אש בההוא זמנא יתער שמאלא בשלהובין דיליה דאנון רשפי אש שלהבת י"ק ויוקיד כמה היכלין דבתי ע"ז ויטול נוקמין מעמלק דאיהו אומי בתרין אתון דשמא קדישא דאינון י"ק לנטלא נוקמא מניה הה"ד ויאמר כי יד על כס יק. ודא איהו רשפי אש שלהבת י"ק. וישראל אמרין רבון עלמ' אע"ג דאנא בגלותא מרחקא ממך. שימני כחותם על לבך ולא יתעדי מינן דיוקנך דאיהי חותם דילך שכינתא דילך. דבגינה אנת הוית דכיר לן בגלותא. וחותמא דקב"ה ודאי איהי שכינת' ב' איהי ודאי בה פתחת אורית' בב' ודא בראשית ב' ראשית. ב' איהו ודאי אוצרא דכלא. עלה אתמ' ירא' יי' היא אוצרו ודא תקונא תניינא בראשית זמנין סגיאין אינון באורייתא ראשית וכל חד אתפרש באתריה. קדמאה איהו יי' קנני ראשית דרכו ודא אורייתא דאית בה טעמי ונקודי ואתוון וכמה פקודין דעשה ולא תעשה דכלהו תליין בשם יקו"ק הה"ד זה שמי לעלם וכו' שמ"י עם י"ק שס"ה זכר"י עם ו"ק רמ"ח. שס"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו פחד יצחק: תקונא תליתאה תקונא תניינא ליום ג בראשיתּ תמן ירא"ת. מה אשתאר מאינון אתוון ש"ב. ורזא דמלה *שב ביראת יי'. ואם לית דחילו לית חכמה כמה דאוקמו' אם אין יראה אין חכמה בגין דיראה היא אוצרא לחכמה. איהי גניזו דילה. איהי טמירו דילה. איהי ביתא דמלכ' ודא תקונא תליתאה כגוונא דא. בראשית רא"ש בי"ת ורזא דמלה בחכמה יבנה בית ומאן דבעי למחזי למלכ' לית ליה רשו למחזייה אלא בביתיה. ורזא דמלה חכמה לא אשתמודעא אלא בביתיה. כגוונא דא עמודא דאמצעית' דאיהו יקוק לא אשתמודע לנביא וחוזה אלא בהיכליה דאיהו אדני ורזא דמלה ויי' בהיכל קדשו. ואיהי כן בקדש חזיתיך בקודש בגימ' בית. ואיהי כלילא מז' היכלין מז' ארעין. ועלייהו אמר דוד אתהלך לפני יי' בארצות החיים. ועמודא דאמצעיתא איהו כליל שבע רקיעין. ועלייהו אמר דוד השמים שמים ליי'. ולית ידיעה כלל במלכא ובמלבושיה ובתקוניה לבר נש בעלמא עד דיעול לביתיה ולהיכליה דאיהי ב' ועלה אתמר כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. ומאן דאיהו אדם בדיוקנא דעמודא דאמצעית' עליה נאמר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת והא אוקמוה מארי מתני'. ומאן דנטיר ברית אתקרי איש תמים. ותמן בראשית ברי"ת א"ש דנטיר ליה מאשא דגהינם. אבל מאן דאתעסק באוריתא ונטיר לה אתקרי אדם בדיוקנא דההוא דלעילא הה"ד כתפארת אדם לשבת בית. ת"ח כל מאן דנטיר אות ברית דיוקניה רשים בשכינתא וצדיק ומאן דאשתדל באוריתא דיוקניה רשים בעמודא דאמצעיתא: תקונא רביעאה בראשית כתיב פתחו לי שערי צדק אבא בם אודם יק. פתחו לי דא אינון תרין עפעפי עינא דאינון פתחין וסגרין. ועלייהו אתמר והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה כרובים אלין תרין כרובי עינא. פרשי כנפים עפעפי עינא. ועוד פתחו לי שערי צדק אלין אינון ב' עיינין בזמנא דאינון נ"א דעיינין מסתכלין בארח מישר אתמר בהון ופניהם איש אל אחיו ובזמנא דלאו אינון מסתכלין בארח מישר הא נחש עקלתון תמן. עליה אתמר כי המות יפריד וגו' נ"א והוא בין אחים יפריד. תלת גווני עינא אנון תלת אבהן דאתמר בהו אלה ראשי בית אבותם. בת עין דאיהי דקיקא זעירא דא שכינתא דאשתתפת באבהן. ועלה אתמר שמרני כאישון בת עין וכלא ברזא דבראשית. תמן ראש"י תמן ב"ת. קם רבי שמעון על רגלוי ואמר רבון עלמין אפתח עיני לאסתכלא בהון לעילא. אבא ב"ם בארבעים ותרין אתוון דשמא מפרש. למנדע כל את ואת על

4 מגילה פתח ↗

שָׁאַל רַבִּי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיַּי? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמוֹד אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּצֶלֶם דְּמוּת אָדָם רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּלֵא פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נוֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ״.

8 בבא מציעא פתח ↗

אִיבְרָא עֲלֵיהּ קָרְמֵי, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? מִי גָמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דִּשְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ: דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לְכׇל רַבּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי דָּבָר. בְּרַם כָּךְ הָיְתָה שְׁאֵלָה: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ? רַבִּי יַעֲקֹב מִשְּׁמֵיהּ דְּבַר פַּדָּא, וְרַבִּי יִרְמְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא אָמְרִי: קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב. וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵין מְסַדְּרִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין מַחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין מְסַדְּרִין! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״ כְּתִיב, מָה עֲרָכִין מְסַדְּרִין – אַף הֶקְדֵּשׁ מְסַדְּרִין. וְאִידַּךְ: הַהוּא לְנִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ הוּא דַּאֲתָא. מָה עֲרָכִין נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ – אַף הֶקְדֵּשׁ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ. וִיסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב קַל וָחוֹמֶר מֵעֲרָכִין: וּמָה עֲרָכִין שֶׁאֵין מַחְזִירִין – מְסַדְּרִין, בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּסַדְּרִין? אָמַר קְרָא: ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״ – ״הוּא״ וְלֹא בַּעַל חוֹב. וְאִידַּךְ: הַאי, עַד שֶׁיְּהֵא בְּמָכוּתוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. וְיַחְזִירוּ בְּהֶקְדֵּשׁ קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב: וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁאֵין מְסַדְּרִין – מַחְזִירִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁמְּסַדְּרִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּחְזִירִין? אָמַר קְרָא: ״וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ״, יָצָא הֶקְדֵּשׁ, שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּרָכָה. וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְגוֹ׳״! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, מִי שֶׁצָּרִיךְ צְדָקָה, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ צְדָקָה. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְאֵלִיָּהוּ דְּקָאֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? אֲמַר לֵיהּ: גָּמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין. גַּבֵּי עֲרָכִין כְּתִיב ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, גַּבֵּי בַּעַל חוֹב כְּתִיב ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ״. מִנַּיִן לְעָרוֹם שֶׁלֹּא יִתְרוֹם? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״. אֲמַר לֵיהּ: לָאו כֹּהֵן הוּא מָר? מַאי טַעְמָא קָאֵי מָר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת! אֲמַר לֵיהּ: לָא מַתְנֵי מָר טְהָרוֹת? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: קִבְרֵיהֶן שֶׁל נׇכְרִים אֵין מְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״. אַתֶּם קְרוּיִין ״אָדָם״, וְאֵין נׇכְרִים קְרוּיִין ״אָדָם״. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַרְבְּעָה לָא מָצֵינָא, בְּשִׁיתָּא מָצֵינָא? אֲמַר לֵיהּ: וְאַמַּאי? אֲמַר לֵיהּ: דְּחִיקָא לִי מִילְּתָא. דַּבְרֵיהּ וְעַיְּילֵיהּ לְגַן עֵדֶן. אֲמַר לֵיהּ: פְּשׁוֹט גְּלִימָךְ, סְפִי שְׁקוֹל מֵהָנֵי טַרְפֵי. סְפָא שְׁקַל. כִּי הֲוָה נָפֵיק, שְׁמַע דְּקָאָמַר: מַאן קָא אָכֵיל לְעָלְמֵיהּ כְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ. נְפַץ שְׁדָנְהוּ. אֲפִילּוּ הָכִי אַתְיֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, סְחַט גְּלִימָא רֵיחָא. זַבְּנֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַלְפֵי דִּינָרֵי, פַּלְגִינְהוּ לְחַתְנָווֹתֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ״, הָא עָשִׁיר – שְׁכַיב. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא״ – לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. הָא עָשִׁיר – שְׁכַב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ, וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר, הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַסֵּיפָא. רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, אֲבָל מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַרֵישָׁא. תָּנֵי רַב שֵׁיזְבִי קַמֵּיהּ דְּרָבָא: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם. אֲמַר לֵיהּ: דִּימָמָא בְּלֵילְיָא לְמָה לִי, וּדְלֵילְיָא בִּימָמָא לְמָה לִי? אֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי קָאָמַר: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּלַּיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשְׁכְּנוֹ וּמֵת, שׁוֹמְטוֹ מֵעַל גַּבֵּי בָנָיו. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין לָמָּה מַחְזִירִין? לָמָּה מַחְזִירִין?! רַחֲמָנָא אָמַר אַהְדַּר! אֶלָּא: מֵאַחַר שֶׁמַּחְזִירִין,

9 יומא פתח ↗

עָבַר עַל עֲשֵׂה וְשָׁב — אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״. עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם״. עָבַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם״.

11 ויקרא רבה פתח ↗

וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' ויקרא ז, יא, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים נ, כג: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זוֹבֵחַ חַטָּאת זוֹבֵחַ אָשָׁם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא זֹבֵחַ תּוֹדָה, לָמָּה, חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא, תּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא ויקרא ז, יב: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זֶה עָכָן שֶׁזָּבַח אֶת יִצְרוֹ בַּתּוֹדָה יהושע ז, יט כ: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד, וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ, תהלים נ, כג: וְשָׂם דֶּרֶךְ, שֶׁהֶרְאָה לַשָּׁבִים אֶת הַדֶּרֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברי הימים א ב, ו: וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל ודרע ודרדע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, זִמְרִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה עָכָן, וְלָמָּה קוֹרְאוֹ זִמְרִי, שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁנִּזַּמְּרוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. אֵיתָן זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שֵׁם תהלים פט, א: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. הֵימָן זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יב, ז: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה עָכָן, עַל שֵׁם יהושע ז, כ: אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי. כַּלְכֹּל זֶה יוֹסֵף, עַל שֵׁם בראשית מז, יב: וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף. ודרע ודרדע זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁכֻּלּוֹ דֵּעָה. כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם חֲמִשָּׁה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאַף עָכָן הָיָה עִמָּהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ יהושע ז, כה: יַעֲכֶרְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאֵין אַתָּה עָכוּר לֶעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר תהלים נ, כג: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא יְכַבְּדֵנִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא יְכַבְּדָנְנִי, כָּבוֹד אַחַר כָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כִּבְּדַנִּי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא יְכַבְּדָנְנִי, כִּבְּדַנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְכַבְּדֵנִי בָּעוֹלָם הַבָּא. וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ מְסַלְּקֵי דְּרָכִים. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים שֶׁהֵן מְלַמְּדִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת בֶּאֱמוּנָה. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֵלּוּ חֶנְוָנִין שֶׁהֵן מוֹכְרִין פֵּרוֹת מְעֻשָּׂרִין לָרַבִּים. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ שֶׁהֵן מַדְלִיקִין נֵרוֹת כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לָרַבִּים, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, שָׁאוּל לֹא זָכָה לַמְלוּכָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים, אָמְרוּ מְבוֹאוֹת אֲפֵלוֹת הָיוּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת בָּהֶם כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לָרַבִּים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר דברי הימים א ח, לג: וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר שמואל א ט, א: קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל, הָא כֵיצַד, אֲבִיאֵל הָיָה שְׁמוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים זָכָה וְנִקְרָא שְׁמוֹ נֵר. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, אָמַר רַבִּי יַנַּאי וְשָׁם כְּתִיב דְּשָׁיֵם אָרְחֵיהּ, סַגֵּי שָׁוֵי, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפַּע בְּיוֹתֵר, אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי מִתְקַבְּלָא גַבָּן, אֲמַר לוֹ אִין, הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, בְּדָקוֹ בְּמִקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בְּמִשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּתַלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ, אֲמַר לֵיהּ סַב בְּרִיךְ, אֲמַר לֵיהּ יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִית בָּךְ אֲמַר מַה דַּאֲנָא אֲמַר לָךְ, אֲמַר לֵיהּ אִין, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר אָכוֹל כַּלְבָּא פִּיסְתְּיָא דְּיַנַּאי, קָם תַּפְסֵיהּ אֲמַר לֵיהּ יְרוּתָתִי גַבָּךְ דְּאַתְּ מוֹנֵעַ לִי, אֲמַר לֵיהּ וּמַה יַרְתּוּתָךְ גַבִּי, אֲמַר לֵיהּ חַד זְמַן הֲוֵינָא עָבַר קַמֵּי בֵּית סִפְרָא, וּשְׁמָעִית קָלְהוֹן דְּמֵנִיקַיָא אָמְרִין דברים לג, ד: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא קְהִלַּת יַעֲקֹב. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה זָכִיתָ לְמֵיכְלָא עַל פְּתוֹרִי, אֲמַר לוֹ מִיּוֹמַי לָא שְׁמָעִית מִילָא בִּישָׁא וְחִזַּרְתִּי לְמָרַהּ, וְלָא חָמֵית תְּרֵין דְּמִתְכַּתְּשִׁין דֵּין עִם דֵּין וְלָא יְהַבִית שְׁלָמָא בֵּינֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ כָּל הֲדָא דֶּרֶךְ אֶרֶץ גַּבָּךְ וְקָרִיתָךְ כַּלְבָּא, קָרָא עֲלֵיהּ שָׁם דֶּרֶךְ, דְּשָׁיֵם אָרְחֵיהּ סַגֵּי שָׁוֵי, דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחְמָן עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת קָדְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ג, כד: לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה. אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁיְשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תהלים פ, ג: וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּאוּ אֲרִיסָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ לְכַבְּדוֹ, בָּא אֶחָד וְכִבְּדוֹ, וְאָמַר מִי הוּא זֶה, אָמְרוּ לוֹ אֲרִיסְךָ הוּא, אָמַר לָהֶן טְלוּ סִדּוּרוֹ. בָּא אַחֵר וְכִבְּדוֹ, וְאָמַר מִי הוּא זֶה, אָמְרוּ לוֹ בֶּן בֵּיתְךָ הוּא, טְלוּ סִדּוּרוֹ. בָּא אַחֵר וְאָמַר מִי הוּא זֶה, אָמְרוּ לוֹ לֹא אֲרִיסְךָ וְלֹא בֶּן בֵּיתְךָ אֶלָּא בָּא לְכַבְּדֶךָ, אָמַר יַהֲבוּ לוֹ סֶלָיְרָא וְיֵשֵׁב עָלֶיהָ. כָּךְ חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא, תּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא, אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי יד, ט: אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, אָמַר רַבִּי יוּדָן הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה מְתַרְגֵּם חוֹבָתוֹ בְּפִיו וְאוֹמֵר לֹא חַטָּאת אֲנִי חַיָּב וְלֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁנּוֹהֲגִים הֶתֵּר בַּשְּׁפָחוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹלֶה אוֹתָן בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סח, כב: אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, כָּל עַמָּא יֵימְרוּן יֵזֵיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבֵיהּ, יֵזֵיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, אֱוִילִים יָלִיץ אָשָׁם, זֶה שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ וְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה יֵלֵךְ אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ מלאכי ג, ג: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, משלי יד, ט: וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן, זֶה שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בראשית ד, ד: וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב, דָּא מָה עָבֵיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵד לֵיהּ מִשַּׁמְנֵיהוֹן. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שמות כד, ה: וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים, דָּא מָה עָבֵד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵיד לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלֵמִים הָיוּ בְּעוֹרָן, בְּלֹא הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שמות יח, יב: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים, דָּא מָה עָבֵד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵד כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ. אִיפְלְגוּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ, וְחַד אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ, אָמַר רַבִּי הוּנָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ כְּמַאן דְאָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וְדָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שיר השירים ד, טז: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאֵי תֵימָן, עוּרִי צָפוֹן זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּצָּפוֹן, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהוּא יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן, זוֹ תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּדָּרוֹם, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁהוּא חִדּוּשׁ, וְאַף קְרָיָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא ויקרא ו, ב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וְכַדּוּ דְּאָתוֹ שְׁלָמִים, ויקרא ז, יא: זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ לַה', אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', מִכָּאן וּלְהַבָּא. מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר לִקְרָיֵהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, עוּרִי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלֻיּוֹת הַנְּתוּנוֹת בַּצָּפוֹן, יָבוֹאוּ וְיַחֲנוּ בַּדָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לא, ז: הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר גּוֹג הַנָּתוּן בַּצָּפוֹן, יָבוֹא וְיִפֹּל בַּדָּרוֹם, כְּמָה דְתֵימָא יחזקאל לט, ב: וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתוּן בַּצָּפוֹן יָבוֹא וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַנָּתוּן בַּדָּרוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מא, כה: הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְּמַן שֶׁרוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת, וּבִזְּמַן שֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא אַרְגֶּסְטֵס בָּעוֹלָם שֶׁמְשַׁמְשׁוֹת בּוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מג, ו: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין חָתָן נִכְנַס לַחֻפָּה אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֶנֶת לוֹ כַּלָּה רְשׁוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שיר השירים ד, טז: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, וְאַחַר כָּךְ שיר השירים ה, א: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם דְּגַלְיָא, לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין וְקָרְבַּן תּוֹדָה אֵינוֹ בָּטֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּטֵלוֹת, הַהוֹדָאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה לג, יא: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת וגו', זוֹ הוֹדָאָה, ירמיה לג, יא: מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה', זֶה קָרְבַּן תּוֹדָה. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר תהלים נו, יג: עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, תּוֹדָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תּוֹדֹת, הַהוֹדָאָה וְקָרְבַּן תּוֹדָה. אָמַר רַבִּי אַחָא מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה וְעִמּוֹ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל לִסְטִים, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מַה דָּחֵיל הָדֵין שַׁלִּיטָא, אֲמַר לוֹ הֲדָא פִּסְטָמָא דִילָךְ טָבָא וְלֵית אַתְּ דָּחֵיל מִינֵיהּ, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶן משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה וְאֵין אַתֶּם יְרֵאִים מִכָּל אֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא ז, לז: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה, וְלָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲדָא גְּרַזְמִיתָא אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, לָמָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, כָּךְ לָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, דָּם וְאֵימוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, חָזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים, עוֹר וּבָשָׂר לַבְּעָלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִי שֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא שְׁלָמִים וְאֵין אוֹנֵן מֵבִיא שְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בּוֹ, תהלים כט, יא: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. חִזְקִיָּה אָמַר תַּרְתֵּי, חִזְקִיָּה אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּתִיב בְּהוּ שמות כג, ד ה: כִּי תִרְאֶה, כִּי תִפְגַע, דברים כב, ו: כִּי יִקָּרֵא, אִם בָּאת מִצְוָה לְיָדְךָ אַתָּה זָקוּק לַעֲשׂוֹתָהּ וְאִם לָאו אִי אַתָּה זָקוּק לַעֲשׂוֹתָהּ, בְּרַם הָכָא תהלים לד, טו: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, בַּקְשֵׁהוּ לִמְקוֹמְךָ וְרָדְפֵהוּ לְמָקוֹם אַחֵר. חִזְקִיָּה אָמַר חוֹרֵי, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת כְּתִיב במדבר לג, ה: וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ, נוֹסְעִים בְּמַחְלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחְלֹקֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ כֻלָּם לִפְנֵי הַר סִינַי נַעֲשׂוּ כֻּלָּם חֲנָיָה אַחַת, הֲדָא דִּכְתִיב שמות יט, ב: וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי שָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן תּוֹרָה לְבָנָי. בַּר קַפָּרָא אָמַר תְּלַת, בַּר קַפָּרָא אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁדִּבְּרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בַּדָּאוּת בַּתּוֹרָה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית יח, יב: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן, אֲבָל לְאַבְרָהָם לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בראשית יח, יג: וַאֲנִי זָקַנְתִּי. בַּר קַפָּרָא אָמַר חוֹרֵי, גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁדִּבְּרוּ הַכְּתוּבִים לָשׁוֹן בָּדוּי בַּנְּבִיאִים בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים יג, ג: הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, אֲבָל לְמָנוֹחַ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא שופטים יג, יג: מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר, מִכָּל מָקוֹם סַמָּנִים הִיא צְרִיכָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר חוֹרֵי גָּדוֹל שָׁלוֹם, מַה אִם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַּחְרוּת וְלֹא מַצּוֹת וְרִיבוֹת וְלֹא מַחְלֹקֶת וְלֹא עַיִן רָעָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב כה, ב: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁדִּבְּרוּ הַכְּתוּבִים לְשׁוֹן בַּדָּיוּת בַּתּוֹרָה לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית נ, יז: כֹּה תֹאמְרוּן לְיוֹסֵף אָנָא שָׂא נָא, וְלֹא אַשְׁכְּחָן בְּיַעֲקֹב דְּפַקַד כְּלוּם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵין פּוֹתְחִין אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים כ, י: כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שופטים ו, כד: וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יוּדָן, מִכָּאן שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם מְטֻנָּף. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה בַּמַּיִם כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה יָתִיב וְדָרִישׁ בְּלֵילֵי שַׁבַּתָּא הֲוָה תַּמָּן חָדָא אִתְּתָא יַצִּיבָא וְשָׁמְעָה לֵיהּ תָּנְתָא מִדְרָשָׁא, אַמְתִּינַת עַד דִּיחֲסַל מִמִּדְרָשׁ, אָזְלָה לְבֵיתָהּ אַשְׁכְּחָא בּוּצִינָא טָפֵי, אֲמַר לָהּ בַּעְלָהּ אָן הֲוֵית, אָמְרָה לֵיהּ אֲנָא יָתִיבָא וְשָׁמְעָה קָלֵיהּ דָּרוֹשָׁה, אֲמַר לָהּ כֵּן וְכֵן לָא אִעַיַּלְתְּ לְהָכָא עַד דַּאֲזַלְתְּ וְרוֹקַת בְּאַנְפֵּי דָרוֹשָׁה, יְתִיבָא שַׁבַּתָּא קַמַּיְיתָא תִּנְיָנָא וּתְלִיתָא, אֲמָרִין לָהּ מְגֵירָתָא כַּדּוּ אַתּוּן צְהִיבִין, אֲתֵינָן עִמָּךְ לְגַבֵּי דָּרוֹשָׁה, כֵּיוָן דְּחָמֵי יַתְהוֹן רַבִּי מֵאִיר צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲמַר לְהוֹ אִית מִנְּכוֹן אִתְּתָא דְּחַכִּימָא לְמִלְחַשׁ בְּעֵינָא, אֲמָרִין לָהּ מְגֵירָתָא כַּדּוּ אַתְּ אָזְלַת וְרוֹקַת בְּאַנְפֵּיהּ וְתִשְׁרֵי לְבַעֲלִךְ, כֵּיוָן דְּיָתְבָא קַמֵּי אִידְחִילַת מִינֵיהּ, אֲמָרָה לֵיהּ רַבִּי לֵית אֲנָא חַכִּימָא לְמִילְחַשׁ עֵינָא, אֲמַר לָהּ אֲפִלּוּ הָכֵי רוֹקִי בְּאַנְפִּי שְׁבַע זִמְנִין וַאֲנָא מִינְשִׁים, עָבְדָה הָכִין. אֲמַר לָהּ אִיזִילִי אִמְרִי לְבַעֲלִיךָ אַתְּ אֲמַרְתְּ חָדָא זִימְנָא וַאֲנָא רָקֵית שְׁבַע זִימְנִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי כָּךְ מְבַזִּין אֶת הַתּוֹרָה, לָא הֲוָה לָךְ לְמֵימַר לְחַד מִינָן לְמִלְחַשׁ לָךְ, אֲמַר לְהוֹ לָא דַּיּוֹ לְמֵאִיר לִהְיוֹת שָׁוֶה לְקוֹנוֹ, דְּתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ עָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית א, א: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית א, ו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ, בַּשְּׁלִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, בראשית א, ט: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, בָּרְבִיעִי מִן הָעֶלְיוֹנִים, בראשית א, יד: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, בַּחֲמִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, בראשית א, כ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, בַּשִּׁשִּׁי בָּא לִבְראוֹת אָדָם, אָמַר אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים הֲרֵי הָעֶלְיוֹנִים רַבִּים מִן הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיאָה אַחַת, אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים הֲרֵי הַתַּחְתּוֹנִים רַבִּים עַל הָעֶלְיוֹנִים בְּרִיאָה אַחַת, מֶה עָשָׂה בְּרָאוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ב, ז: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים, בראשית ב, ז: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים מִן הָעֶלְיוֹנִים, רַבִּי מָנֵי דִּשְׁאַב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְטוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן עַל יִשְׂרָאֵל, חוֹתְמִין בְּשָׁלוֹם, בִּקְרִיאַת שְׁמַע פּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם, בַּתְּפִלָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים במדבר ו, כו: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְאֵין לִי אֶלָּא בַּבְּרָכוֹת בַּקָּרְבָּנוֹת מִנַיִן, ויקרא ז, לז: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֵין לִי אֶלָּא בַּכְּלָל, בַּפְּרָט מִנַּיִן, ויקרא ו, ב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, ויקרא ו, ז: זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה, ויקרא ו, יח: זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת, ויקרא ז, א: זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, ויקרא ז, יא: זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְאֵין לִי אֶלָּא בְּקָרְבְּנוֹת יָחִיד, בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר כט, לט: אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם, וּמְסַיֵּם בִּשְׁלָמִים. וְאֵין לִי אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, ישעיה סו, יב: הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבָּנָן אָמְרוּ גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁכְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נב, ז: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם.

11 במדבר רבה פתח ↗

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב קהלת ז, כו: וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת וגו', כֵּיצַד הִיא מָרָה מִמָּוֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ יִסוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֶה אַחֲרֶיהָ וּלְבַסּוֹף מוֹרִידָה אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ב, יח: כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, משלי ה, ה: שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו לְרַב הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא, לִמַדְתָּנוּ רַבֵּנוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִין עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עַל הַתִּשְׁעָה אָנוּ מַכִּירִים וְעַל הַשַּׁבָּת אֵין אָנוּ מַכִּירִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ה, ח י: אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ הַעַל אֵלֶה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה. עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ, דִּכְתִיב בּוֹ שמות כ, ה דברים ה, ח: כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמְרוּ בַּסּוֹטָה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהִיא מְקַנְּאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעְלָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר במדבר ה, טו: כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת עַל לֹא תִשָֹּׂא, שֶׁהוּא מְנָאֵף וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא עָשָׂה, וְעַל כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, שֶׁהַנּוֹאֵף עִם הַסּוֹטָה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, וְהָעֻבָּר גָּדֵל וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו וְאֵינוֹ אָבִיו, וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמְקַלֵּל אֶת הַנּוֹאֵף, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וְהוּא אָבִיו. עַל לֹא תִרְצָח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת אוֹ יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. עַל לֹא תִנְאָף, דָּבָר שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא נוֹאֵף. עַל לֹא תִגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ט, יז: מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. עַל לֹא תַעֲנֶה, שֶׁמְּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר וְאוֹמֶרֶת מִמְךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. עַל לֹא תַחְמֹד, שֶׁהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לְבַעְלָהּ, כֵּיצַד כְּשֶׁבַּעְלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם סָבוּר שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן הוּא שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דְיָתֵיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ וְחוֹמֵד אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַב הוּנָא הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה, אֱמֹר לָנוּ כֵּיצַד עוֹבֵר עַל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמַר לָכֶם, פְּעָמִים כֹּהֵן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלֶדֶת בֵּן, סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ בֵּן וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בַּשַּׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁעָבְרוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה קהלת ז, כו: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, אוֹי לָהּ לָעֲבֵרָה שֶׁעוֹבְרִין בָּהּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וַחֲרָמִים, הֶחָרָם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הָאִשָׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. לִבָּהּ, שֶׁהִיא תּוֹבַעַת בְּלִבָּהּ. אֲסוּרִים יָדֶיהָ, אִלְמָלֵא שֶׁאֲסוּרִים יָדֶיהָ שֶׁאֵינָהּ תּוֹבַעַת בַּפֶּה לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לְאָדָם שֶׁלֹא תְהֵא תּוֹבַעְתּוֹ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, גמרא גיטין צ-א: תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בַּאֲנָשִׁים, יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹרֵד זְבוּב בְּכוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עִם שְׁכֵנֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב פּוֹרֵחַ עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְלֹא טוֹעֲמוֹ, זֶה חֵלֶק רַע בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שָׁכֵן עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, זֶה יְהוּדָה בֶּן פַּפּוּס שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אֲמַרִין לֵיהּ נְהִיגִין הֲווֹן אֲבָהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בַּעֲבָדֶיהָ, יוֹצְאָה לַשּׁוּק וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין, זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כד, א: כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מַהוּ דברים כד, ב: וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁהַלָּה הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וְהַלָּה נִכְשַׁל בָּהּ, אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמַיִם הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כד, ג: אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָמַר שְׁלֹמֹה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. וְעַל הַשֵּׁנִי שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר הַכָּתוּב: וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וּמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ בִּזְּמַן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא פְּרוּצָה. וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ קוֹלָנִית וְרַגְלָה רָמָה וּפְרוּצָה בִּשְׂחֹק וְאֵינוֹ מְקַנֵּא בָּהּ, לְפִי שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחֹק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְתַלְיָא בִּפְלוּגְתָּא, דְּתָנֵי: וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֵשׁ לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה ויקרא יט, יז: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, יָכוֹל זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו'. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, כֵּיצַד עוֹבֶרֶת עָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא קהלת י, כ: כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְאֵין עֲבֵרָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לו, ו: וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַחֲנֶה וגו'. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵין קִנּוּי אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר יואל ב, יח: וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ. במדבר ה, יד: וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, תָּנֵי רַבִּי אוֹמֵר שָׁלשׁ טֻמְאוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה, אַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַתְּרוּמָה. וְכִי מָצָאנוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אָמַר רַבִּי אָבִין אָכֵן אִתְאֲמַרַת, אַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַיָּבָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי בּוֹן מַתְנִיתָא גמרא סוטה ב-א: אָמְרָה כֵּן, וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

13 ויקרא רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים יט, ג: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, תַּנְיָא בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין, מִכָּאן וָאֵילָךְ הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מִן הַיּוֹם וּפוֹרְעִין זֶה לָזֶה בְּפִיּוּסִין, הַכֹּל בְּלִי שְׁטַר וּבְלִי גְזַר דִּין, הֱוֵי: יוֹם לְיוֹם וגו', אֲבָל לְמַטָּה כַּמָּה שְׁטָרוֹת וְכַמָּה גְּזַר דִּין, תהלים יט, ה: בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, רַב שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנָּטַל הֶגְמוֹנְיָא מִן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּפָגָן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּקָּלָאמִין, כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ לָעוֹלָם תהלים יט, ד: אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם כַּמָּה שְׁטָרוֹת כַּמָּה גִּזְרֵי דִּינִין בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם.

13 ברכות פתח ↗

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית״. וְאֵין ״אָבִיו״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ״, וְאֵין ״אִמּוֹ״ אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ״.

15 ביצה פתח ↗

כׇּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יוֹם טוֹב וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת — פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף — מוֹסִיפִין לוֹ.

17 פסחים פתח ↗

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: מוּתָּר לִשְׂנֹאתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ״. מַאי ״שׂוֹנֵא״? אִילֵּימָא שׂוֹנֵא גּוֹי, וְהָא תַּנְיָא: שׂוֹנֵא שֶׁאָמְרוּ — שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל וְלֹא שׂוֹנֵא גּוֹי.

17 שבת פתח ↗

עַל הַמַּעֲשֵׂר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַל לָשׁוֹן הָרָע. אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי קְרָאָה — ״וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כׇּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא אַף עַל לָשׁוֹן הָרָע נָמֵי קָאָמַר? תָּא שְׁמַע: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה הָיָה שָׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מַכָּה זוֹ, מִפְּנֵי מָה מַתְחֶלֶת בִּבְנֵי מֵעַיִים וְגוֹמֶרֶת בַּפֶּה? נַעֲנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי ״רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם״ וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְלֵב מֵבִין, וְלָשׁוֹן מְחַתֵּךְ — פֶּה גּוֹמֵר. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים טְמֵאִין. דְּבָרִים טְמֵאִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְתוּקָּנִים. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: נָשִׁים יוֹכִיחוּ! — שֶׁמְּבַטְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן. גּוֹיִם יוֹכִיחוּ! — שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת יִשְׂרָאֵל. תִּינוֹקוֹת יוֹכִיחוּ! — שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת אֲבִיהֶן. תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹכִיחוּ! הָתָם כִּדְרַבִּי גּוּרְיוֹן, דְּאָמַר רַבִּי גּוּרְיוֹן וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף בְּרַבִּי שְׁמַעְיָה: בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר — צַדִּיקִים נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר, אֵין צַדִּיקִים בַּדּוֹר — תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעֵירִי, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא: מַאי קְרָאָה — ״אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וְגוֹ׳״, וְאָמְרִינַן: גְּדָיִים הַמְמוּשְׁכָּנִין עַל הָרוֹעִים. שְׁמַע מִינַּהּ: אַף עַל לָשׁוֹן הָרָע נָמֵי קָאָמַר — שְׁמַע מִינַּהּ. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם״? דְּיָתְבִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְיָתֵיב יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים גַּבַּיְיהוּ. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל אוּמָּה זוֹ: תִּקְּנוּ שְׁוָוקִים, תִּקְּנוּ גְּשָׁרִים, תִּקְנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַבִּי יוֹסֵי שָׁתַק. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: כׇּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן. תִּקְּנוּ שְׁוָוקִין — לְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת — לְעַדֵּן בָּהֶן עַצְמָן, גְּשָׁרִים — לִיטּוֹל מֵהֶן מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִיפֵּר דִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִילָּה — יִתְעַלֶּה. יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק — יִגְלֶה לְצִיפּוֹרִי. שִׁמְעוֹן שֶׁגִּינָּה — יֵהָרֵג. אֲזַל הוּא וּבְרֵיהּ, טְשׁוֹ בֵּי מִדְרְשָׁא. כׇּל יוֹמָא הֲוָה מַתְיָא לְהוּ דְּבֵיתְהוּ רִיפְתָּא וְכוּזָא דְמַיָּא וְכָרְכִי. כִּי תְּקֵיף גְּזֵירְתָא אֲמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן, דִילְמָא מְצַעֲרִי לַהּ וּמְגַלְּיָא לַן. אֲזַלוּ טְשׁוֹ בִּמְעָרְתָּא. אִיתְרְחִישׁ נִיסָּא אִיבְּרִי לְהוּ חָרוּבָא וְעֵינָא דְמַיָּא, וַהֲווֹ מַשְׁלְחִי מָנַיְיהוּ וַהֲווֹ יָתְבִי עַד צַוְּארַיְיהוּ בְּחָלָא. כּוּלֵּי יוֹמָא גָּרְסִי. בְּעִידָּן צַלּוֹיֵי לָבְשִׁי מִיכַּסּוּ וּמְצַלּוּ, וַהֲדַר מַשְׁלְחִי מָנַיְיהוּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיבְלוּ. אִיתִּיבוּ תְּרֵיסַר שְׁנֵי בִּמְעָרְתָּא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְקָם אַפִּיתְחָא דִמְעָרְתָּא, אֲמַר: מַאן לוֹדְעֵיהּ לְבַר יוֹחַי דְּמִית קֵיסָר וּבְטִיל גְּזֵירְתֵיהּ. נְפַקוּ, חֲזוֹ אִינָשֵׁי דְּקָא כָּרְבִי וְזָרְעִי, אָמְרִין: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. כׇּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין עֵינֵיהֶן מִיָּד נִשְׂרָף. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם?! חִיזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם! הֲדוּר אֲזוּל אִיתִּיבוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. אָמְרִי: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! נְפַקוּ. כָּל הֵיכָא דַּהֲוָה מָחֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲוָה מַסֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם אֲנִי וְאַתָּה. בַּהֲדֵי פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא חֲזוֹ הָהוּא סָבָא דַּהֲוָה נָקֵיט תְּרֵי מַדָּאנֵי אָסָא וְרָהֵיט בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲמַרוּ לֵיהּ: הָנֵי לְמָה לָךְ? אֲמַר לְהוּ: לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְתִיסְגֵּי לָךְ בְּחַד! — חַד כְּנֶגֶד ״זָכוֹר״ וְחַד כְּנֶגֶד ״שָׁמוֹר״. אֲמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: חֲזִי כַּמָּה חֲבִיבִין מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. אִיְּתִיבָה דַּעְתַּיְיהוּ. שְׁמַע רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר חַתְנֵיהּ וּנְפַק לְאַפֵּיהּ. עַיְּילֵיהּ לְבֵי בָנֵי, הֲוָה קָא אָרֵיךְ לֵיהּ לְבִישְׂרֵיהּ. חֲזָא דַּהֲוָה בֵּיהּ פִּילֵי בְּגוּפֵיהּ. הֲוָה קָא בָכֵי וְקָא נָתְרָן דִּמְעָת עֵינֵיהּ וְקָמְצַוְּחָא לֵיהּ. אָמַר לוֹ: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתַנִי בְּכָךְ, שֶׁאִילְמָלֵא לֹא רְאִיתַנִי בְּכָךְ — לֹא מָצָאתָ בִּי כָּךְ. דְּמֵעִיקָּרָא כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי קוּשְׁיָא, הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר תְּרֵיסַר פֵּירוּקֵי. לְסוֹף, כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר קוּשְׁיָא — הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה פֵּירוּקֵי. אֲמַר: הוֹאִיל וְאִיתְרְחִישׁ נִיסָּא אֵיזִיל אַתְקֵין מִילְּתָא. דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״, וְאָמַר רַב: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ. ״וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר״, אָמַר רַב: מַטְבֵּעַ תִּיקֵּן לָהֶם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׁוָוקִים תִּיקֵּן לָהֶם, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּיקֵּן לָהֶם. אֲמַר: אִיכָּא מִילְּתָא דְּבָעֵי לְתַקּוֹנֵי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא דּוּכְתָּא דְּאִית בֵּיהּ סְפֵק טוּמְאָה

17 מדרש תהילים פתח ↗

מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני. זהו שאמר הכתוב שיר השירים ב טז דודי לי ואני לו. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבון העולם הוא לי לאלוה ואני לו לאומה. הוא לי לאלוה שמות כ ב אנכי ה' אלקיך. ואני לו לאומה ישעיה נא ד ולאומי אלי האזינו. הוא לי לאב שנאמר ירמיה לא ח כי הייתי לישראל לאב. ואני לו לבן שנאמר שמות ד כב בני בכורי ישראל. הוא לי לרועה ואני לו לצאן שנאמר יחזקאל לד לא ואתן צאני צאן מרעיתי. הוא לי לאח ואני לו לאחות. הוא לי לאח שיר השירים ח א מי יתנך כאח לי. ואני לו לאחות שנאמר שם ה ב פתחי לי אחותי רעיתי. אני אמרתי ה' רועי לא אחסר. והוא אמר שם ז ג שררך אגן הסהר אל יחסר: דבר אחר ה' רועי לא אחסר. זהו שאמר הכתוב תהלים קיט ק מזקנים אתבונן. אמר ר' יוסי בר חנינא את מוצא שאין אומנות בזויה מן הרועה שכל היום הולך במקלו ותרמילו ודוד קרא להקב"ה רועה. אלא אמר דוד מזקנים אתבונן. יעקב קרא לו רועה שנאמר בראשית מח טו האלקים הרועה אותי. אף אני קורא אותו רועה שנאמר ה' רועי לא אחסר. דבר אחר זהו שאמר הכתוב דברים ב ז כי ה' אלקיך ברכך בכל מעשה ידיך. רבי אליעזר בן יעקב אומר כי ברכך. יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר בכל מעשה ידיך. אם עשה הרי הוא מתברך ואם לאו אינו מתברך. מהו שם ידע לכתך. הילוכך ליכלוכך צערך בפרנסתך. רבי יהודה בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים הדרך עושה. מכלה את הכסות ושוחקת את הגוף וממעטת את היציאה. אבל הקב"ה לא עשה כן לישראל שנאמר שם ח ד שמלתך לא בלתה מעליך. שם ב ז לא חסרת דבר. זו היציאה. ה' אלקיך עמך. אמר רבי יודן בזכות שאמרתם שמות טו ב זה אלי ואנוהו. נתתי לכם זה ארבעים שנה. שמלתך לא בלתה. רבי יהודה אמר מלך במדינה אין המדינה חסרה כלום. כך דברים ב ז ה' אלקיך עמך לא חסרת דבר. בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח. יום ראשון שוחט לו עגל. יום שני שה. יום שלישי תרנגול. רביעי קטנית. חמישי ממעט והולך. לא דומה יום ראשון ליום אחרון. יכול אף זה כן תלמוד לומר שם זה ארבעים שנה. יום ראשון כיום אחרון. רבי נחמיה אומר לא חסרת דבר. דלא הויא חסיר אלא מימר והוא מתעביד. אם אמר יעשה המן כבשר עגל הוא נעשה. יעשה שמן פטומה והוא נעשה. אם את מבקש קמח במדבר יא ח שטו העם ולקטו. קונדיטון שם או דכו במדוכה. אשישות שם ועשו אותו עוגות. לכך נאמר לא חסרת דבר. אלא מה שתדבר בפיך מה אתה רוצה. לחם שמות טז ד הנני ממטיר לכם לחם. מים אתה מבקש תהלים עח כ הכה צור ויזובו מים. שליו אתה מבקש שמות טז יג ותעל השליו. אמרו בשר אנו מבקשים כיון ששמע משה כך הלך אצל הקב"ה אמר לו ריבונו של עולם בניך מבקשים בשר. אמר לו הקב"ה תן להם. אמר לו במדבר יא יג מאין לי בשר. שם כב הצאן ובקר ישחט להם. אם ככה את עושה לי. מהו הרגני נא הרוג. אמר לפניו ריבונו של עולם אם לא אתן להם הורגין אותי ואם אדבר כנגדן הורגין אותי מכאן ומכאן הרוג אני. בבקשה ממך הרוג נא את ההרוג שנאמר הרגני נא הרוג. מיד חרה לו להקב"ה שנאמר תהלים קו לב ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם. אמר לו הקב"ה תן בשר לבני. אמר לו מאין לי בשר. אמר לו צפרדעים היה לך במצרים כנים היה לך במצרים וכל כך היית שם עשיר ועכשיו נעשית עני. אמר לפניו ולא משלך היה לי. אמר לו במצרים היה לי וכאן לא היה לי במדבר יא כג היד ה' תקצר. רבנן אמרי לא חסרת דבר. לא היו חסרים דברים אלא היו מהרהרים בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר אתיא כההיא דאמר ר' ברכיה בשם ר' אבהו תהלים עח יח וינסו אל בלבבם. שהיו מהרהרין בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר לא חסרו אלא דבר דברי נבואה. תדע לך שכן הוא שכל אותן הימים שהיו ישראל מנודין לא היה הדבור עם משה שנאמר דברים ב טז ויהי כאשר תמו. מה כתיב בתריה שם יז ויאמר ה' אלי לאמר. רבי יוחנן אמר לא חסרו אלא תשובה. שנאמר הושע יד ג קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. רבי איבו אמר לא חסרו אלא דבר שכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה מלאך המות מכתת מהם חמשה עשר אלף ופרוטרוט וכמה הוא פרוטרוט אחד מארבע מאות ושמונים ותשע: בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות. שאל רבי אלעזר את ר' שמעון ואמר לו כשיצאו ישראל ממצרים כלי קוריים הוציאו עמהם. אמר לו לאו. ומהיכן היו לובשין כל ארבעים שנה. אמר להם לו ממה שהלבישום מלאכי השרת שנאמר יחזקאל טז י ואלבישך רקמה. ומהו רקמה רבי סימאי אמר פורפרייא. אמר לו ולא היו בלין. אמר ולא קרית דברים ח ד שמלתך לא בלתה מעליך. אמר לו ולא היו הקטנים גדלים. אמר לו צא ולמד מן החלזון הזה שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו. אמר לו ולא היו צריכין תכבוסת. אמר לו הענן שף בהן ומגהצן. אמר לו ולא היו נשרפין. אמר לו צא ולמד מן הסיטון הזה שאינן מתגהצין אלא על ידי האור. ולא היו עושין כנימות. אמר לו במותן לא עשו בחייהן לא כל שכן. ולא היו מסריחין מריח הזיע שלא היו מחליפים את בגדיהם. אמר לו הבאר היה מעלה להן מיני דשאים והיו מגעגעין בהן שנאמר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. והיה ריחם נודף מסוף העולם ועד סופו. בא שלמה ואמר שיר השירים ד יא וריח שלמותיך כריח לבנון. ואומר עוד שם יד נרד וכרכם קנה וקנמון. וכל אלו מהיכן היו שם טו מעין גנים באר מים חיים. כיון שראו ישראל האיך הקב"ה מגהצן ומעדנן במדבר התחילו מקלסין ואומרים את הוא רעיא טבא לא חסרא טובתך לעולם. ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. אמר רבי שמואל יש לך מים שהן נאים לשתות ואין נאים לרחוץ בהם. נאים לרחוץ בהם ואין נאים לשתות. אבל מי הבאר נאים לזה ולזה: נפשי ישובב. בתורתך. שנאמר תהלים יט ח תורת ה' תמימה משיבת נפש. ינחני במעגלי צדק. במן בבאר בשלו בענני כבוד. לא שיש לי זכות אלא למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות. בקדקדו של מדבר. לא אירא רע כי אתה עמדי. שמות יג כא וה' הולך לפניהם יומם. שבטך אלו היסורין. ומשענתך זו תורה. המה ינחמוני. יכול בלא יסורין תלמוד לומר אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי: תערוך לפני שלחן. זה המן. איסי בן עקיבא אומר גבהו של מן חמשים אמה. ומי שאינו מאמין אל יראה באותה הטובה. שנאמר איוב כ יז אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה: דבר אחר בנאות דשא. מדבר בדוד בשעה שהיה בורח מפני שאול. מה כתיב שם שמואל-א כב ה וילך שאול ויבא יער חרת. שהיה מנוגב כחרת והרטיבו הקב"ה מטובו של עולם שנאמר תהלים סג ו כמו חלב ודשן תשבע נפשי. נפשי ישובב. זו המלכות. שלא היה לי זכות אלא למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות. זה מדבר זיף. לא אירא רע. למה כי אתה עמדי. שבטך אלו הייסורין. משענתך זו תורה. המה ינחמוני. יכול בלא יסורין תלמוד לומר אך. יכול בעולם הזה תלמוד לומר אך טוב וחסד ירדפוני. תערוך לפני שלחן זו המלכות. נגד צוררי זה דואג ואחיתופל. דשנת בשמן ראשי. יכול על ידי יסורין וכו'. ושבתי בבית ה' זה בית המקדש. ורבנן פתרי קרא בישראל. בנאות דשא יחזקאל לד טו אני ארעה צאני ואני ארביצם. על מי מנוחות ינהלני שם מז יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה. מהו שם ועלהו לתרופה. רב ושמואל. חד אמר להתיר פה של אלמים. וחד אמר להתיר פה של עקרות. נפשי ישובב לעולם הבא:

18 ספר הזהר פתח ↗

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה. כַּד אִימָּא מִתְכַּסְיָא וְקַיְּימָא בְּחֶדְוָה עַל בְּנִין, דִּכְתִּיב, תהילים קי״ג:ט׳ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְתָבָאת בְּקִיּוּמָא וּמַאן דְּהֲוָה סָגִיר, תָּב לְאַתְרֵיהּ. וְכֻלְּהוּ תָּבִין חַד לְחַד, וּמִתְבָּרְכָאן כָּל חַד וְחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה שלימתא, תְּשׁוּבָה סְתָם לְאַכְלְלָא כֹּלָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כַּד מִתְכְּשַׁר עָלְמָא, כּוּלֵיהּ מִתְכְּשַׁר כַּחֲדָא. כְּתִיב תהילים ק״ח:ה׳ כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. מֵעַל שָׁמַיִם, דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. וּמַאי אִיהוּ. דָּא אִיהִי אִימָּא. וְהַיְינוּ דְּאִקְרֵי תְּשׁוּבָה. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, דַּיְיקָא דִּכְתִּיב מֵעַל שָׁמַיִם. אִלְמָלֵא כְּתִיב עַל שָׁמַיִם, מַשְׁמַע הַהוּא אֲתַר דְּקַיְּימָא עַל שָׁמַיִם, וְלָא יַתִּיר. כֵּיוָן דְּאָמַר מֵעַל שָׁמַיִם, מַשְׁמַע הַהוּא אֲתַר דְּקַיְּימָא עַל הַשָּׁמַיִם לְעֵילָּא לְעֵילָּא. ס"א ומאי איהי אימא, והיינו דאקרי תשובה. דְּתָאנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדִין לְתַתָּא, וְאִימָּא בְּחֶדְוָותָא, אִתְגַּלְּיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְתָב נְהוֹרָא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּכְדֵין כֹּלָּא בְּחֶדְוָותָא, כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ, כֹּלָּא אִשְׁתְּכָחוּ בְּבִרְכָּאן, וְרַחֲמִין זִמְנִין, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָותָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, מיכה ז׳:י״ט יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹש עֲוֹנוֹתֵינוּ. מַאן יָשׁוּב. יָשׁוּב עַתִּיקָא קַדִּישָׁא לְאִתְגַּלְיָיא בִּזְעֵירָא, יָשׁוּב לְאִתְגַּלְיָיא דְּהֲוָה סָתִים בְּקַדְמִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא בִּכְלַל, כֹּלָּא סְתָם. וּכְתִיב דברים י״ג:י״ח לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּלָּא הוּא וַדַּאי, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. והֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, תַּמָּן שָׁאִילוּ חַבְרַיָּיא, מִפְּנֵי מַה בִּגְזֵלָה כְּתִיב, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְלָא יַתִּיר. אֶלָּא הָא אוֹקִימְנָא, דָּא שַׁוִּי דְּחִילוּ עִלָּאָה כְּתַתָּאָה. וְדָא דְּגָנִיב, שַׁוִּי דְּחִילוּ תַּתָּאָה לָקֳבְלֵיהּ, וְלָא דְּחִילוּ עִלָּאָה. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא. י"ג ע"ב כִּדְקָאַמָרָן, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּוְּוהִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא וְגוֹ'. וּכְתִיב נֶפֶשׁ כִּי תִמְעוֹל מַעַל וְגוֹ'. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִּשָּׁבַע וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נֶפֶשׁ כְּתִיב, וְלָא רוּחַ, וְלָא נְשָׁמָה. והָכָא גּוּפָא ס"א רוחא וְנֶפֶשׁ. דִּכְתִּיב, וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. מַאן דְּבָעֵי לְתַקְּנָא עוֹבָדוֹי, כְּמָה דְּאַמָרָן וְהֵשִׁיב. מַאן וְהֵשִׁיב, אֶלָּא כְּמַאן דִּיתַקֵּן עוֹבָדִין, בְּגִין דְּיָתִיב מַבּוּעֵי מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, לְאַשְׁקָאָה נְטִיעָן, דְּהָא הוּא גָּרִים בְּחוֹבוֹי לְאִתְמַנְעָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ'. כְּמָה דְּאִתְּמַר. ע"כ רִבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, עָאל רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב, תהילים צ״ב:י״ג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וְגוֹ'. צַדִּיק כַּתָּמָר, מַאי כַּתָּמָר. דְּהָא מִכָּל אִילָנֵי עָלְמָא לֵית דְּמִתְעַכֵּב לְאַפְרְחָא, כְּמוֹ תָּמָר. דְּסָלִיק לְשִׁבְעִין שְׁנִין. מַאי טַעְמָא כַּתָּמָר. אֶלָּא אַף עַל גַּב דִּקְרָא אַסְהִיד, חַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ לָא בָּעוּ לְגַלָּאָה. אֲבָל צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, עַל גָּלוּתָא דְּבָבֶל אִתְּמַר, דְּהָא לָא תָּבַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהָא, אֶלָּא בְּסוֹף שִׁבְעִין שְׁנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ירמיהו כ״ט:י׳ כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם. וְדָא הוּא צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, דְּסָלִיק דְּכַר וְנוּקְבָּא לְשִׁבְעִין שְׁנִין. צַדִּיק: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תהילים י״א:ז׳ כִּי צַדִּיק יְיָ' צְדָקוֹת אָהֵב. וּכְתִיב, שמות ט יְיָ' הַצַּדִּיק. וּכְתִיב, ישעיהו ג׳:י׳ אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. כְּאֶרְז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא, מַהוּ אֶרֶז. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, בָּחוּר כָּאֲרָזִים. ס"א דיתיב על כורסיא דיעקב שלימא בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא, בַּלְּבָנוֹן וַדַּאי, וְדָא הוּא עֵדֶן דִּלְעֵילָּא, דְּעָלֵיהּ כְּתִיב ישעיהו ס״ד:ג׳ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלהִים זוּלָתְךָ. וְהַאי אֶרֶז, בְּהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה, יִשְׂגֶּא. ודָא בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה הוּא כְּהַאי אֶרֶז, דְּאִתְעַכָּב לְסַלְּקָאָה. וּמִשַּׁעְתָּא, דְּסָלִיק עַד דְּקָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, הוּא יוֹמָא. וְשִׁירוּתָא דְּיוֹמָא אַחֲרִינָא, עַד דְּעָבִיד צֵל בִּנְהוֹרָא דִּימָמָא. וְאֶרֶז לָא סָלִיק, אֶלָּא בְּעִדּוּנָא דְּמַיָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר במדבר כ״ד:ו׳ כָּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. כַּךְ אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא. דְּמִתַּמָּן נָפִיק מַבּוּעָא וְנַהֲרָא דְּמַיָּא, לְאַשְׁקָאָה. ואֶרֶז, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, שיר השירים ה׳:ט״ו בָּחוּר כָּאֲרָזִים. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ', לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, בְּהַהוּא יוֹמָא דְּיִשְׁתְּכַח עָלְמָא חָרוּב. דְּשֵנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, לְבָתַר דִּכְתִּיב, ישעיהו ס״ו:כ״ב הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים והָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, וּכְדֵין תהלים קד יִשְׂמַח יְיָ' בְּמַעֲשָׂיו כְּתִיב. וְכָּל כַּךְ לָמָּה תהילים צ״ב:ט״ז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ' צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.

23 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי, וְנָטַעְתִּי חֲמִשָּׁה אֲרָזִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּמַאן אִינּוּן — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אַבְטִילָס בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי. וְהָאִיכָּא וַרְדִּימָס! הַיְינוּ וַרְדִּימָס הַיְינוּ מְנַחֵם, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״וַרְדִּימָס״? — שֶׁפָּנָיו דּוֹמִין לְוֶרֶד. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִצְוַת עוֹנָה לֹא קִיֵּים?! אֶלָּא אֵימָא: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי וְשָׁנִיתִי.

23 כתובות פתח ↗

מַתְנִי׳ הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים.

23 מדרש תנחומא פתח ↗

וּנְטַעְתֶּם וַעֲרַלְתֶּם. הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּתִינוֹק. שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ, שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה. הִלּוּלִים לַה'. מַהוּ הִלּוּלִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְהוֹלָל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ, לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ. מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מוֹלִיד בֵּן, מוֹלִיכוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יָגֵעַ עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת, הוּא מֵת וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁיֵּצֶר הָרַע מָצוּי בָּכֶם, אַתֶּם חוֹטְאִים וּבְנֵיכֶם מֵתִים. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, אֲנִי מֵסִיר יֵצֶר הָרַע מִכֶּם וּמִבְּנֵיכֶם וְאַתֶּם מוֹלִידִים וּשְׂמֵחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה ישעיה סה, כג.

26 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

145 מה שנקט בקידוש "נכנס תכף לקדש השבת מיד", צריך ביאור, דלכאורה אדה"ר לא נצטוה על השבת, ומהיכי תיתי שהאדם יקדש את השבת מיד. דע, שהמהרש"א סנהדרין לח. עמד על כך, והביא את דרשת חכמים על הפסוק בראשית ב, טו "ויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", שדרשו ב"ר טז, ה "'וינחהו', נתן לו מצות שבת, כמו דאת אמר שמות כ, יא 'וינח ביום השביעי'. 'לעבדה' שמות כ, ט 'ששת ימים תעבוד'. 'ולשמרה' דברים ה, יב 'שמור את יום השבת לקדשו'". וכלשון המהרש"א שם: "ואמר 'דבר אחר, כדי שיכנס למצוה'. דאיכא בב"ר מאן דסבירא ליה אדם מצווה על השבת, מדכתיב 'ויניחהו'". אך עדיין קשה, שהמדרש מורה שאדה"ר נצטוה על "שמור" איסור מלאכה שבועות כ:, אך כאן כתב שאדה"ר קיים "זכור" "נכנס תכף לקדש השבת מיד", כמו שאמרו פסחים קו. "'זכור את יום השבת לקדשו' שמות כ, ח, זוכרהו על היין בכניסתו". ומנין לומר שאדה"ר נצטוה גם "לקדש השבת מיד". ויש לומר, שאיסור אכילה מעץ הדעת בראשית ב, יז היה נוהג רק עד שבת, וכפי שכתב בספר הליקוטים פרשת עקב פ"ח נו סוף ע"ד, ד"ה עוד ויענך, ושערי אורה סוף שער עשירי ד"ה ודע כי יש. וראה בגבורות ה' פס"ו הערה 72, שנתבאר שם שזו גם דעת המהר"ל. והנה אמרו חכמים ברכות מ. "אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר, גפן היה". ועל כך כתב האור החיים בראשית א, כט: "ואת כל העץ אשר בו פרי עץ... יאמר דאפילו עץ הדעת בכלל, והגם שמצינו שנצטווה עליו, כבר אמרו ז"ל מדרש תלפיות ענף אדם א' שאם היה ממתין עד ערב שבת היה מקדש על היין". ושוב כתב האור החיים ויקרא יט, כו: "אמרו ז"ל כי אדם הראשון חטא באכילת עץ הדעת קודם זמן התירו, שהוא בחינת ערלה. שאם היה ממתין עד ליל שבת קודש, היה מקדש על היין". לכך ברי הוא שלולא חטאו, היה אדם הראשון מקדש את השבת ביין. זאת ועוד, שלשון הגמרא הוא "שיכנס למצוה מיד", והכניסה המיידית לשבת מורה על התחלת השבת, והתחלת השבת מחייבת קידוש, וכמו שאמרו פסחים קו. "'זכור את יום השבת לקדשו' שמות כ, ח, זוכרהו על היין בכניסתו", ופירש רש"י שם "לקדשו - משמע משעה שמתקדש היום". ובגבורות ה' פ"ב קעד: כתב: "'זכור את יום השבת לקדשו', ושם פירושו זכור את היום לקדשו בשבת עצמו, כשהשבת נכנס". ובנתיב התורה פ"י תלז. כתב: "כי הקדושה שהוא מקדש השבת בכניסתו". ובנר מצוה קיב: כתב: "הקידוש הוא על הכנסת היום". והואיל והתחלת השבת מחייבת קידוש, ובריאת האדם נסמכה למצוה שיש בהתחלת השבת, לכך כתב "נכנס תכף לקדש השבת מיד". וראה הערה הבאה.

27 קידושין פתח ↗

אַקְרוּב עוֹמֶר וַהֲדַר אֲכוּל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, נֵיכוֹל לְאַלְתַּר! לָא הֲווֹ צְרִיכִי, דִּכְתִיב ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת״, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת״. הָא כֵּיצַד? בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּפָסַק מָן מִלֵּירֵד, וְהָיוּ מִסְתַּפְּקִין מִמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה״. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ? וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָכְלוּ! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: עוּגוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן. תַּנְיָא אִידַּךְ: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד. מִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, וּכְתִיב: ״מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר״ וּכְתִיב: ״עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן״ וּכְתִיב: ״וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״, צֵא מֵהֶן שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לְמַפְרֵעַ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה. וּמִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וְנוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְהוּא הַדִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ, וּמָה חָדָשׁ, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ, נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – כִּלְאַיִם, שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ? וְהוּא הַדִּין לְעׇרְלָה בִּשְׁתַּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, חוּץ מִן הַשְׁמָטַת כְּסָפִים וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. הַשְׁמָטַת כְּסָפִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט״ – בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע, וְאַחַת שְׁמִיטַּת כְּסָפִים. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, בִּזְמַן שֶׁאִי אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אִי אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים. וְאֵימָא: בִּמְקוֹם שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה׳״ מִכׇּל מָקוֹם. שִׁילּוּחַ עֲבָדִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ״, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא״ – מִכׇּל מָקוֹם. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּאָרֶץ״? בִּזְמַן שֶׁהַדְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ – נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֵין דְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ – אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ. תְּנַן הָתָם: הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, עׇרְלָה הֲלָכָה, וְהַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מַאי הֲלָכָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הִלְכְתָא מְדִינָה. עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב יְהוּדָה: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי – הַיְינוּ דְּשָׁנֵי לַן בֵּין סְפֵק עׇרְלָה לִסְפֵק כִּלְאַיִם. דִּתְנַן: סְפֵק עׇרְלָה, בָּאָרֶץ – אָסוּר, בְּסוּרְיָא – מוּתָּר. בְּחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. וְאִילּוּ גַּבֵּי כִלְאַיִם תְּנַן: כֶּרֶם הַנָּטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, בָּאָרֶץ – אָסוּר, בְּסוּרְיָא – מוּתָּר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – יוֹרֵד וְלוֹקֵט. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד. אֶלָּא לְדִידָךְ

28 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

458 ב"ב טז: "'איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל' איוב לד, לה, אמר רבא מכאן, שאין אדם נתפס בשעת צערו". ופירש רש"י שם "שאין אדם נתפס - להתחייב על שהוא מדבר קשה מחמת צער ויסורין, דקאמר 'לא בדעת ידבר', לא אמר 'לא ברשע ידבר', אלא 'לא בדעת'". וכן נאמר ויקרא יט, כח "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'", וכתב האור החיים שם: "ודקדק לומר 'לא תתנו בבשרכם', הודיע הכתוב כי לא יפגום פגם זה בנפש, אלא בבשר שהוא נרתק הנפש. והטעם לצד שאדם בהול על מתו שבת מג:, אין המעשה פוגם כל כך כעושה בשאט בנפש ובישוב הדעת. ולזה תמצא שאמר הכתוב אחרי זה 'וכתובת קעקע לא תתנו בכם', ולא אמר 'בבשרכם', לומר שלא בבשר לבד יגרום הפגם, אלא גם בפנימיות האדם, לצד שאינו עושה מצד צער וחום הכאב, שנאמר בו 'אין אדם נתפס בשעת צערו'".

29 אור החיים על ויקרא פתח ↗

דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳ כְּמַעֲשֵׂה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, עוֹד מַה חִדֵּשׁ בְּמַאֲמָר זֶה אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְכִי עַד עַתָּה לֹא יָדְעוּ זֶה? וְעוֹד מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּמִצְוַת ״כְּמַעֲשֵׂה״ וְגוֹ׳, אִם אֵין יָדוּעַ מַה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלָיו תָּבֹא הַמִּצְוָה, וּכְמוֹ כֵן מַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן. וְרַזַ״ל אָמְרוּ תורת כהנים שֶׁהִקִּישׁ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם לְמַעֲשֵׂה כְּנַעַן. וּלְדִבְרֵיהֶם זַ״ל קָשֶׁה לָמָּה כָּפַל הַמִּצְוָה, וְאִם לְהַשְׁמִיעֵנוּ בָּא שֶׁמַּעֲשֵׂה שְׁנֵי הָרְשָׁעִים שָׁוֶה, מַה צֹרֶךְ לַתּוֹרָה לְהוֹדִיעֵנוּ דָּבָר זֶה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה צִיֵּן אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, וְכִי יֵשׁ אֶרֶץ מִצְרַיִם אַחֶרֶת? עוֹד צִיֵּין אֶרֶץ כְּנַעַן וְאָמַר אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ אַחֶרֶת וְלֹא יָדַעְנוּ זוּלַת זוֹ, וְלוּ יְהִי שֶׁתִּהְיֶה אֶרֶץ כְּנַעַן אַחֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה מִנַּיִן יִהְיוּ מַעֲשֶׂיהָ נוֹדָעִים לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם? וְנִרְאֶה כִּי לְפִי מַה שֶׁהִסְמִיךְ לְמִצְוָה זוֹ מִצְוַת הָעֲרָיוֹת, גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה ויקרא יח:כד ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ׳ כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם״, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים וּמַגִּידִים כִּי מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן הוּא מַעֲשֵׂה עֲרָיוֹת, וּבָזֶה נָבֹא לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. הִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי כָל מִצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְעַם קָדְשׁוֹ הֵם מִצְוֹת שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לַעֲמֹד בָּהֶם וְיַטֶּה עַצְמוֹ אֶל הָרָצוֹן לַעֲשׂוֹתָם, זוּלַת מִצְוַת פְּרִישַׁת הָעֲרָיוֹת הוּא דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן וְאוֹנַסְתּוֹ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתָם, זוּלַת בְּהִתְעַצְּמוּת הַרְחָקַת שְׁנֵי דְּבָרִים מֵהָאָדָם, וְהֵם מֶרְחַק הֶרְגֵּשׁ רְאוּת הָעַיִן, וּמֶרְחַק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב, וְאִם שְׁנֵי אֵלּוּ לֹא יַעֲשֶׂה אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ זֶה לְכַלּוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, כִּי כָל שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ הַרְחָקַת הֶרְגֵּשׁ הָרְאוּת בַּדָּבָר הֲגַם שֶׁיַּרְחִיק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב לֹא יִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ לְכַלּוֹת מִמֶּנּוּ הֶכְרֵחַ הַחֵשֶׁק. וְצֵא וּלְמַד קידושין פא. מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי עַמְרָם רַבָּן שֶׁל חֲסִידִים, שֶׁהֲגַם הֱיוֹתוֹ מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַחוֹשֵׁב נִתְנַצַּח מִבְּחִינַת הָרְאוּת. גַּם מִמַּעֲשֶׂה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ ילקוט שמעוני פרשת ויחי שֶׁבָּחַר לְסַמּוֹת עֵינָיו לְמֵחוּשׁ הַכְרָחָה אֲשֶׁר מֵהֶם תָּבֹא בַּדָּבָר הָרַע, הֲגַם שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַחוֹשֵׁב כַּאֲשֶׁר מַעֲשָׂיו מוֹכִיחוֹת. גַּם אִם יֻשְׁלַל מִבְּחִינַת הָרְאוּת, אִם לֹא יַרְחִיק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב, מַחְשְׁבוֹתָיו יְחַיְּבוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְלַהֵט אַחַר הַמַּעֲשֶׂה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּשַּׁ״ס עבודה זרה כב: בְּאוֹתוֹ גּוֹי שֶׁקָּנָה יֶרֶךְ בָּשָׂר וְחָטַט בּוֹ כְּדֵי וְכוּ׳ וּבָעַל וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְזֶה יִהְיֶה תּוֹלְדוֹת הַחוֹשֵׁב הִכְרִיחַתּוֹ עֲשׂוֹת מִבְּלִי בְּחִינַת הָרְאוּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּאַחַת מֵהַשְּׁתַּיִם תִּהְיֶה מְשֻׁלֶּלֶת מֵהָאָדָם שְׁלִיטָה בְּעַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּהִצָּמֵד שְׁנֵי דְּבָרִים, רְאוּת וְחוֹשֵׁב, הֵן הָאָדָם חָלוּשׁ כְּנֶגֶד תַּאֲוָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל מְעַט מִן הָרַע הַזֶּה, הִנֵּה הוּא מָסוּר בְּיַד תַּאֲוָתוֹ. מֵעַתָּה תַּחְבּוּלוֹת הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ מִלְחָמָה נֶגֶד בְּחִינָה זוֹ הִיא בִּשְׁלִילַת מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה נִרְכֶּבֶת בָּאָדָם תְּכוּנָה לְבַל יִתְלַהֵט אַחַר זֶה וְיִשְׁלֹט הָרָצוֹן בַּחֵפֶץ הַטִּבְעִי, וְהוּא טַעַם אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות לד: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד, כִּי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים תְּכוּנַת רְצוֹנָם נוֹצַחַת הַחֵפֶץ מִבְּלִי צֹרֶךְ הִתְעַצְּמוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר. הִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת נִתְחַכֵּם בְּצַוּוֹתוֹ מִצְוָה זוֹ וְדִבֵּר נֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁיֹּאמַר אֵיךְ יָכוֹל אֱנוֹשׁ טִבְעִי לִמְשׁוֹל בְּתַאֲוָתוֹ אֲשֶׁר הִיא אֲנָסַתּוֹ? דָּבָר זֶה הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַדַּעַת שֶׁיְּחַיֵּב ה׳ שְׁמִירָתוֹ לַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה, אֶלָּא לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְכוֹלִין לַעֲמֹד וְיֵשׁ כֹּחַ בִּרְצוֹנָם לִשְׁלֹל הַחֵפֶץ בָּזֶה, וְהֵם אוֹתָם שֶׁלֹּא בָּאוּ לִידֵי מִבְחַן הָרְאוּת וְהַחוֹשֵׁב, בְּאֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה דִּבֵּר הַכָּתוּב. אֲבָל בְּמִי שֶׁעָבְרוּ בְּחִינָה הַנִּזְכָּר כְּפִי הַטֶּבַע אֵין אָדָם שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ לִמְנֹעַ מֵעַצְמוֹ חֵשֶׁק הַמַּכְרִיחוֹ. וְעַל זֶה נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּנֹעַם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאָמַר כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיְּשַׁבְתֶּם בְּמָקוֹם שֶׁאֲנָשֶׁיהָ בְּנֵי זְנוּנִים וְלֹא תִמָּנַע מִכֶּם בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב לְצַד יְשִׁיבַתְכֶם בֵּינֵיהֶם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, כְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, וְאֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה, וְזֶה יְסוֹבֵב תִּגְבֹּרֶת הַחֵפֶץ בָּכֶם, אַף עַל פִּי כֵן אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם שֶׁתִּתְעַצְּמוּ לְנַצֵּחַ הַחֵשֶׁק לְבַל תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְאָמַר עוֹד וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם בָּאִים לְמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָהּ שֶׁל בְּחִינַת הָרַע הַזֶּה, וְנִמְצָא בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב מִתְעוֹרֶרֶת, אַף עַל פִּי כֵן מְחַיֵּב אֲנִי אֶתְכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם כִּי אֵין מַעְצוֹר בְּרוּחוֹ בְּדָבָר זֶה, לָכֵן הִקְדִּים ה׳ בִּתְחִלָּה דְּבָרוֹ הַטּוֹב וְאָמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כִּי הֵן אֱמֶת בְּמִין אֱנוֹשִׁי זוּלַת יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ בְּטַעֲנָה זוֹ, כִּי לֹא יִמָּצֵא בְּכֹחוֹ לִמְנֹעַ עֹצֶם חֶשְׁקוֹ מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְצַד הֱיוֹתִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְהִיא הַשָּׂגָה אֱלֹהִית, בַּכֹּחַ הָאֱלֹהִי יְנֻצַּח כֹּחַ הַטִּבְעִי גַּשְׁמִי, כִּי הַצּוּרָה תִּשְׁלֹט בַּחֹמֶר כְּשֶׁיַּסְכִּים אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהִתְדַּבֵּק בַּה׳ אֱלֹהָיו יִשְׁלֹט בְּטִבְעוֹ. וְהוּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פל״ד שֶׁאָמְרוּ: הַצַּדִּיקִים לִבָּם מָסוּר בְּיָדָם וְהָרְשָׁעִים הֵם מְסוּרִים בְּיַד לִבָּם. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הַחֵפֶץ וְהַחֵשֶׁק יֶשְׁנוֹ בְּלֵב הָאָדָם, וְהָרָצוֹן הוּא בְּמֹחוֹ, וְהֵם שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת שֶׁנָּתַן הָאָדוֹן בִּבְנֵי אָדָם, וּכְשֶׁתִּזְדַּמֵּן לָאָדָם דְּבַר עֶרְוָה הַלֵּב חוֹמְדָהּ, וְאֵין גְּמָר בְּחִמּוּד זֶה, וְיָכוֹל הָרָצוֹן הַתָּלוּי בַּמֹּחַ לִמְנֹעַ הַחֵפֶץ וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ הֲגַם שֶׁיַּחְמֹד. הֲלֹא תִמְצָא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁמְּקַבְּלִים תַּעֲנִית, הֲגַם שֶׁהַחֵפֶץ יִתְגַּבֵּר בָּהֶם לֶאֱכֹל יָבֹא הָרָצוֹן וְיִמְנָעֶנּוּ, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְצַדִּיקִים תָּמִיד מִתְנַהֲגִים כְּסֵדֶר זֶה וְלִבָּם מָסוּר בְּיָדָם, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְאַוּוּ תַּאֲוָה בְּלִבָּם יִבְחַר הַשֵּׂכֶל שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, וְאִם יֶשְׁנוֹ בְּאַזְהָרָה מֵה׳ אוֹ מִכְּלָלֵי הַתִּעוּב, יִשְׁלֹל הָרָצוֹן בּוֹ וְיִמְנַע הַחֵפֶץ הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ. אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם מְסוּרִים בְּיַד לִבָּם, לְכָל אֲשֶׁר יָבֹא הַחֵפֶץ בַּלֵּב לֹא יִמְנָעֵהוּ הָרָצוֹן. וְאוּלַי כִּי אֵין לָהֶם נְשָׁמָה, אוֹ שֶׁכְּבָר פְּגָמוּהָ וְנִכְנַעַת הִיא לִפְנֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב. וְלָכֵן אָמַר ה׳ כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ לֶהֱיוֹת שֶׁבְּחִינַת הַנְּשָׁמָה בָּהּ ה׳ מַשְׁרֶה אוֹר שְׁכִינָתוֹ בָּאָדָם בְּסוֹד תהלים עח:ס ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, וּמִצַּד זֶה יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לְנַצֵּחַ הַחֵפֶץ לִפְנֵי הָרָצוֹן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמַה שֶׁאָמַר תהלים מ:ט ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמֵּרוֹב דְּבֵקוּתוֹ בַּאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד, עַד שֶׁגַּם הַלֵּב נִתְהַפֵּךְ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַנְּשָׁמָה, שֶׁבָּא הַחֵפֶץ בּוֹ וְהַתַּאֲוָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ מֵהַכַּת הַחֲפֵצִים דְּבָרִים הַמְּרוּחָקִים מֵהַקְּדוּשָּׁה וּצְרִיכִים לְמָנְעָם בִּשְׁלִילַת הָרָצוֹן, אֶלָּא שֶׁמֵּעַצְמוֹ חָפֵץ בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִשְׂנוֹא דְּבָרִים אֲשֶׁר הַלֵּב חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״חָפָצְתִּי״, כִּי אָפֵס חֵפֶץ הַמַּרְגֶּשֶׁת, וְזֶה אָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר תהלים קט:כב ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. וְאָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, פֵּרוּשׁ, לְרוֹב חֵשֶׁק עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּלָמְדוֹ תּוֹרַת ה׳ כְּאִלּוּ אוֹכֵל וּמְמַלֵּא בְּנֵי מֵעָיו מִמָּזוֹן טִבְעִי. עוֹד אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ הַקְדָּמָה אַחַת שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ מִשֵּׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מהר״י לוּרְיָא זצוק״ל שער הגלגולים יט, וְהוּא כִּי לִפְעָמִים יִתְהַפֵּךְ הָאָדָם וְיִשְׁתַּנֶּה מִטּוֹב לְרַע בְּטִבְעוֹ וּמִזְגוֹ, וְלֹא יֵדַע מֵאֵיזֶה סִבָּה, וְהוּא עַצְמוֹ יִתְמַהּ אֵיךְ נֶהְפַּךְ בְּדַעְתּוֹ. וְאָמַר כִּי זֶה יְסֻבַּב לְצַד שֶׁלִּפְעָמִים יֹאכַל אָדָם מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָרַע אוֹ יֵשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ רָעָה מֵהַגִּלְגּוּלִים לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר תִּכָּנֵס הַנֶּפֶשׁ הָרָעָה אוֹ נִיצוֹץ הָרַע בְּקִרְבּוֹ תַּטֵּהוּ מִטּוֹב לְרַע וְתִגְבַּר בּוֹ בְּחִינַת הָרַע. מֵעַתָּה הַשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמַּאֲכָלוֹת הָרָעוֹת יִתְגַּבֵּר הַחֵפֶץ בּוֹ בַּדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בְּמַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, דַּע כִּי כָּל הַצּוֹמֵחַ, בֵּין בִּדְבָרִים הֶכְרֵחִיִּים לְחַיּוּת הַנֶּפֶשׁ, בֵּין בִּדְבָרִים הַסְּגֻלִּיִּים בָּעוֹלָם, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם תַּעֲנוּגֵי אָדָם – שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהִוּוּיוֹ הוּא מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא אֵם הַכֹּל. וּכְשֵׁם שֶׁבַּתּוֹרָה פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד, כֵּן מַאֲכָלִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים ראשון לציון על שיר השירים ב:ד שֶׁחִדַּשְׁתִּי, וּכְשֵׁם שֶׁבָּעֲשָׂבִים יֵשׁ דְּבָרִים סְגֻלִּיִּים וְטִבְעִיִּים כֵּן יֵשׁ בַּתּוֹרָה מִצְווֹת סְגֻלִּיּוֹת וְכוּ׳, וְהַקְדָּמָה זוֹ גְּדוֹלָה וְיִקְרַת הָעֵרֶךְ. וְכָתַבְתִּי רָאשֵׁי פְּרָקִים לַהֲבִינְךָ אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, כִּי כָל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל יְסוֹד חִיּוּתוֹ שֶׁבָּהּ נִתְהַוָּה וְגָדַל הוּא מִינִיקַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמֵעֵת פָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל אֹכֶל תִּמְצָא חֵלֶק מֵהָרַע. וְלָזֶה צִוָּה ה׳ עַל עָרְלַת הָאִילָנוֹת, וְלָזֶה גָּדֵל עִם הַחִטָּה מוֹץ וְתֶבֶן וְסוּבִּין הַנִּזְרָקִים. וְהִבְדִּילָנוּ ה׳ מִכַּמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַט בָּהֶם חֵלֶק הָרַע לְבַל שַׁקֵּץ נֶפֶשׁ הַנִּבְחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל דָּבָר הַמֻּתָּר כְּאִלּוּ נֶהֱנָה מֵאוֹר הָעֶלְיוֹן מִמְּאוֹרֵי אוֹר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּגְשַׁם לְצַד הַצְלָחַת יְסוֹדֵי אֶרֶץ שֶׁצְּרִיכִים מָזוֹן כְּפִי הֲכָנָתָם וְהַרְכָּבָתָם. וְזֶה אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, בָּזֶה גָּבַר חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין רַע בְּקִרְבּוֹ הַמֵּסִיר חֵפֶץ הֶעָרֵב לַנֶּפֶשׁ. נַחְזוֹר לָעִנְיָן שֶׁבָּאנוּ עָלָיו, כִּי בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב בִּדְבַר עֶרְוָה תַּגְבִּיר הַחֵפֶץ וְתַשְׁלִיטֶנּוּ בָּרָצוֹן, וְלֹא יֻשַּׂג הַנִּצָּחוֹן הַחֵפֶץ אֶלָּא דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת הַרְחָקַת הַדָּבָר מִדַּעְתּוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְבַל רְאוֹת הַכִּעוּר וְלֹא יַחְשֹׁב בּוֹ, אֲבָל אִם עֵינָיו יַבִּיטוּ בַּדָּבָר הִנֵּה הוּא מִסְתַּכֵּן, וּכְמַעֲשֵׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁנִּסְבַּב הַדָּבָר וְרָאָה מַה שֶׁרָאָה שמואל ב יא:ב נִתְעוֹרֵר לִבּוֹ שֶׁהָיָה חָלָל וְעָשָׂה מַעֲשָׂיו. וַאֲפִלּוּ תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה בְּדָבָר זֶה תִּגְרֹם תִּגְבֹּרֶת וְהוֹלָדַת טִבְעִיּוּת הַחֵפֶץ וְתִגְבָּרְתּוֹ, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם חֲכַם הַחֲכָמִים שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר משלי א:י: ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים״ – פֵּרוּשׁ בְּחִינַת הַחֵטְא – ״אַל תֹּאבֶה״ – פֵּרוּשׁ לֹא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכוּת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תַּפְעִיל הַגְבָּרַת הַחֵפֶץ וְתַהֲפֹךְ הָרָצוֹן אֵלֶיהָ. וּמִצְוַת ה׳ בָּרָה בָּאָה עַל הַדָּבָר בִּבְחִינַת דִּבּוּר וַאֲמִירָה, דִּבּוּר – לוֹמַר גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, אֲמִירָה – לְשׁוֹן מַעֲנֶה רַךְ וּלְשׁוֹן רוֹמְמוּת, לְצַד שֶׁהֵם יֶשְׁנָם בְּמַדְרֵגָה זוֹ לֵאמֹר עֲלֵיהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם. גַּם מַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְשׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ, וְהִיא הַהַדְרָגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר וְאָמַרְתָּ:

30 סנהדרין פתח ↗

מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים – מִיִּתְרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׂכַר ״קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם״, זָכוּ בְּנֵי בָנָיו וְיָשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״, וּכְתִיב הָתָם: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם״. וּמַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים – מִמִּיכָה. וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל – מֵחֲבֵירוֹ שֶׁל עִדּוֹ הַנָּבִיא, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר ה׳ אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ״. וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי הִלְוָוהוּ יְהוֹנָתָן לְדָוִד שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לֹא נֶהֶרְגָה נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְלֹא נִטְרַד דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי, וְלֹא נֶהֱרַג שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת אָחָז? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי שֶׁמּוּטָל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יוֹתָם לְחִזְקִיָּהוּ. רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ בּשֶׁת פָּנִים מִישַׁעְיָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס״. מַאי ״כּוֹבֵס״? אִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּכַבְשִׁינְהוּ לְאַפֵּיהּ וַחֲלַף, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אוּכְלָא דְּקַצָּרֵי סְחַף אַרֵישֵׁיהּ וַחֲלַף. מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת אָמוֹן? מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ. מְנַשֶּׁה נָמֵי לָא נִמְנֵי מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ? בְּרָא מְזַכֵּי אַבָּא, אַבָּא לָא מְזַכֵּי בְּרָא. דִּכְתִיב: ״וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל״. אֵין אַבְרָהָם מַצִּיל אֶת יִשְׁמָעֵאל, אֵין יִצְחָק מַצִּיל אֶת עֵשָׂו. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אָחָז נָמֵי לָא אִימְּנִי מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת יְהוֹיָקִים? מִשּׁוּם דְּרַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי אֲבוּיָה, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי אֲבוּיָה: כְּתִיב עַל גּוּלְגׇּלְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. זְקֵינוֹ דְּרַבִּי פְּרִידָא אַשְׁכַּח גּוּלְגֻּלְתָּא דַּהֲוָה קָא שַׁדְיָא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּכְתִיב בָּהּ ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. קַבְרַהּ וְלָא אִיקְּבַרָא, קַבְרַהּ וְלָא אִיקְּבַרָא. אָמַר: גּוּלְגׇּלְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים הִיא, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ וְגוֹ׳״. אֲמַר: מַלְכָּא הוּא, וְלָא אִיפְשָׁר לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ. כַּרְכַהּ בְּשִׁירָאֵי וְאוֹתְבַהּ בְּסִיפְתָּא. חֲזֵיתַהּ דְּבֵיתְהוּ, סְבַרָא: הָא דְּאִיתְּתָא קַמַּיְיתָא הֲוָה, דְּהָא לָא קָא מִנְּשֵׁי לַהּ. שְׁגַרָא תַּנּוּרָא וְקַלְתַּהּ. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: בִּשְׁבִיל ״וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״ – ״מָה אוֹת״. בִּשְׁבִיל ״מָה אוֹת״ – גּוֹיִם אָכְלוּ עַל שׁוּלְחָנוֹ. בִּשְׁבִיל שֶׁגּוֹיִם אָכְלוּ עַל שׁוּלְחָנוֹ – גָּרַם גָּלוּת לְבָנָיו. מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר חִזְקִיָּה: כָּל הַמְזַמֵּן גּוֹי לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ עָלָיו גּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל״. ״וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְגוֹ׳״. אָמַר רַב: מַאי ״בֵּית נְכֹתֹה״? אִשְׁתּוֹ הִשְׁקְתָה עֲלֵיהֶם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּית גְּנָזָיו הֶרְאָה לָהֶם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: זַיִן אוֹכֵל זַיִן הֶרְאָה לָהֶן. ״אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה לָקוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיכָה? מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה לָקוּ בְּאָלֶף בֵּית? מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה בְּאָלֶף בֵּית. ״יָשְׁבָה בָּדָד״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל״, עַכְשָׁיו יִהְיֶה בָּדָד מוֹשָׁבָם. ״הָעִיר רַבָּתִי עָם״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין קְטַנָּה לְגָדוֹל וּגְדוֹלָה לְקָטָן, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ לָהֶם בָּנִים הַרְבֵּה. ״הָיְתָה כְּאַלְמָנָה״ – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ. ״רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת״ – אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֵן הוֹלְכִין, נַעֲשִׂין שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁבּוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, וְהָיָה שַׁבַּאי מְהַלֵּךְ אַחֲרֵיהֶם. אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵירוֹ: גָּמָל שֶׁמְהַלֶּכֶת לְפָנֵינוּ סוֹמָא בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ, וּטְעוּנָה שְׁתֵּי נוֹדוֹת, אַחַת שֶׁל יַיִן וְאַחַת שֶׁל שֶׁמֶן, וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ, אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד גּוֹי. אָמַר לָהֶן שַׁבַּאי: עַם קְשֵׁה עוֹרֶף! מֵאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין? אָמְרוּ לוֹ: גָּמָל מֵעֲשָׂבִים שֶׁלְּפָנֶיהָ, מִצַּד שֶׁרוֹאָה אוֹכֶלֶת, מִצַּד שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. וּטְעוּנָה שְׁתֵּי נוֹדוֹת, אַחַת שֶׁל יַיִן וְאַחַת שֶׁל שֶׁמֶן; שֶׁל יַיִן מְטַפְטֵף וְשׁוֹקֵעַ, וְשֶׁל שֶׁמֶן מְטַפְטֵף וְצָף. וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ, אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל; גּוֹי נִפְנֶה לַדֶּרֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל נִפְנֶה לִצְדָדִין. רָדַף אַחֲרֵיהֶם וּמָצָא כְּדִבְרֵיהֶם. בָּא וּנְשָׁקָן עַל רֹאשָׁן, וֶהֱבִיאָן לְבֵיתוֹ וְעָשָׂה לָהֶן סְעוּדָה גְּדוֹלָה. וְהָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנָתַן לָהֶם מֵחׇכְמָתוֹ, וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁהֵן הוֹלְכִין נַעֲשִׂין שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם. וּפְטָרָן וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם. ״בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה״ – שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְאֶחָד עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי. ״בַּלַּיְלָה״ – עַל עִסְקֵי לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשָּׂא כׇּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא״. אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ הַיּוֹם לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וַאֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, קוֹלוֹ נִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בּוֹכִין עִמּוֹ. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה כְּנֶגְדּוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת, שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁמֵּת בְּנָהּ וְהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו בַּלַּיְלָה. שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל קוֹלָהּ וּבָכָה כְּנֶגְדָּהּ, עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו. לְמָחָר הִכִּירוּ בּוֹ תַּלְמִידָיו וְהוֹצִיאוּהָ מִשְּׁכוּנָתוֹ. ״וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּאִשָּׁה שֶׁבּוֹכָה עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ״. ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמֵּיצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה רֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמֵּצִיק לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עָיֵף. ״לֹא אֲלֵיכֶם כׇּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה. ״כׇּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ״, אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת. דְּאִילּוּ בִּסְדוֹם כְּתִיב: ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם״, וְאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: ״מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה וְגוֹ׳״. וּכְתִיב: ״וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם״. וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִדָּה יְתֵירָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּסְדוֹם, דְּאִילּוּ בִּסְדוֹם כְּתִיב: ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וְגוֹ׳״, וְאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: ״יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן״. ״סִלָּה כׇל אַבִּירַי ה׳ בְּקִרְבִּי״, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נִפְסְלָה מַטְבֵּעַ זוֹ. ״פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם״ – אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁבִיל מָה הִקְדִּים פֵּא לְעַיִן? בִּשְׁבִיל מְרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ בְּפִיהֶם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם. ״אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם ה׳ לֹא קָרָאוּ״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹכֵל מִלַּחְמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִלַּחְמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם. ״ה׳ לֹא קָרָאוּ״ – רַב אָמַר: אֵלּוּ הַדַּיָּינִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת. מִי מְנָאָן? אָמַר רַב אָשֵׁי: אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְּשׁוּ עוֹד לִמְנוֹת אֶחָד. בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. בָּאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה אֵשׁ בְּסַפְסְלֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: ״חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים״. מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. ״לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים״. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אֲנִי וְגוֹ׳״. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: כּוּלָּן בָּאִין לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי״. ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה״ – זֶה אַחְאָב שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעָד. ״מְנַשֶּׁה״ – כְּמַשְׁמָעוֹ. ״אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי״ – זֶה יָרׇבְעָם דְּקָאָתֵי מֵאֶפְרַיִם. ״יְהוּדָה מְחֹקְקִי״ – זֶה אֲחִיתוֹפֶל

30 כתובות פתח ↗

קָא מִדַּבְּרַתְּ אַלְמְנוּת חַיִּים?! אֲמַרָה לֵיהּ: אִי לְדִידִי צָיֵית — יָתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי אַחְרָינְיָיתָא. אָמַר: בִּרְשׁוּת קָא עָבֵידְנָא. הֲדַר אָזֵיל וְיָתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי אַחְרָינְיָיתָא בְּבֵי רַב. כִּי אֲתָא אַיְיתִי בַּהֲדֵיהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפֵי תַּלְמִידֵי, שְׁמַעָה דְּבֵיתְהוּ, הֲוָת קָא נָפְקָא לְאַפֵּיהּ. אֲמַרוּ לַהּ שִׁיבָבָתָא: שְׁאִילִי מָאנֵי לְבוֹשׁ וְאִיכַּסַּאי. אֲמַרָה לְהוּ: ״יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ״. כִּי מָטְיָא לְגַבֵּיהּ, נְפַלָה עַל אַפַּהּ, קָא מְנַשְּׁקָא לֵיהּ לְכַרְעֵיהּ. הֲווֹ קָא מְדַחֲפִי לַהּ שַׁמָּעֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: שִׁבְקוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם — שֶׁלָּהּ הוּא. שְׁמַע אֲבוּהָ דַּאֲתָא גַּבְרָא רַבָּה לְמָתָא, אָמַר: אֵיזִיל לְגַבֵּיהּ, אֶפְשָׁר דְּמֵפַר נִדְרַאי. אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַדַּעְתָּא דְּגַבְרָא רַבָּה מִי נְדַרְתְּ? אָמַר לוֹ: אֲפִילּוּ פֶּרֶק אֶחָד, וַאֲפִילּוּ הֲלָכָה אַחַת. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא. נְפַל עַל אַפֵּיהּ וְנַשְּׁקֵיהּ עַל כַּרְעֵיהּ וִיהַב לֵיהּ פַּלְגָא מָמוֹנֵיהּ. בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי עֲקִיבָא עֲבַדָא לֵיהּ לְבֶן עַזַּאי הָכִי. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: רְחֵילָא בָּתַר רְחֵילָא אָזְלָא, כְּעוֹבָדֵי אִמָּא כָּךְ עוֹבָדֵי בְּרַתָּא. רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא שַׁדְּרֵיהּ אֲבוּהִי לְבֵי רַב לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. פְּסַקוּ לֵיהּ שֵׁית שְׁנֵי. כִּי הֲוָה תְּלָת שְׁנֵי, מְטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי, אָמַר: אֵיזִיל וְאֶיחְזִינְהוּ לְאִינָשֵׁי בֵּיתִי. שְׁמַע אֲבוּהִי, שְׁקַל מָנָא וּנְפַק לְאַפֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: זוֹנָתְךָ נִזְכַּרְתָּ? אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ: יוֹנָתְךָ נִזְכַּרְתָּ? אִיטְּרוּד. לָא מָר אִיפְּסִיק, וְלָא מָר אִיפְּסִיק. מַתְנִי׳ הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעְלָהּ — פּוֹחֲתִין לָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ שִׁבְעָה דִּינָרִין בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעָה טַרְפְּעִיקִין. עַד מָתַי הוּא פּוֹחֵת — עַד כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁאִם תִּפּוֹל לָהּ יְרוּשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר, גּוֹבָה הֵימֶנָּה. וְכֵן, הַמּוֹרֵד עַל אִשְׁתּוֹ — מוֹסִיפִין עַל כְּתוּבָּתָהּ שְׁלֹשָׁה דִּינָרִין בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה טַרְפְּעִיקִין. גְּמָ׳ מוֹרֶדֶת מִמַּאי? רַב הוּנָא אָמַר: מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִמְּלָאכָה. תְּנַן: וְכֵן הַמּוֹרֵד עַל אִשְׁתּוֹ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִתַּשְׁמִישׁ, לְחַיֵּי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִמְּלָאכָה, מִי מְשׁוּעְבָּד לַהּ? אִין, בְּאוֹמֵר ״אֵינִי זָן וְאֵינִי מְפַרְנֵס״. וְהָאָמַר רַב: הָאוֹמֵר ״אֵינִי זָן וְאֵינִי מְפַרְנֵס״ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה! וְלָאו לְאִמְּלוֹכֵי בֵּיהּ בָּעֵי? מֵיתִבִי: אַחַת לִי אֲרוּסָה, וּנְשׂוּאָה, וַאֲפִילּוּ נִדָּה, וַאֲפִילּוּ חוֹלָה, וַאֲפִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִמְּלָאכָה, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִתַּשְׁמִישׁ — נִדָּה בַּת תַּשְׁמִישׁ הִיא? אָמַר לָךְ: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִתַּשְׁמִישׁ, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי חוֹלָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִמְּלָאכָה, חוֹלָה בַּת מְלָאכָה הִיא? אֶלָּא: מִתַּשְׁמִישׁ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָוְיָא מוֹרֶדֶת. כִּי פְּלִיגִי מִמְּלָאכָה, מָר סָבַר: מִמְּלָאכָה — לָא הָוְיָא מוֹרֶדֶת, וּמָר סָבַר: מִמְּלָאכָה — נָמֵי הָוְיָא מוֹרֶדֶת. גּוּפָא: הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעֲלָהּ — פּוֹחֲתִין לָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ שִׁבְעָה דִּינָרִים בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעָה טַרְפְּעִיקִין. רַבּוֹתֵינוּ חָזְרוּ וְנִמְנוּ, שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, וְשׁוֹלְחִין לָהּ בֵּית דִּין: הֱוִי יוֹדַעַת שֶׁאֲפִילּוּ כְּתוּבָּתִיךְ מֵאָה מָנֶה הִפְסַדְתְּ. אַחַת לִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה, אֲפִילּוּ נִדָּה, אֲפִילּוּ חוֹלָה, וַאֲפִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לִשְׁמוּאֵל: נִדָּה בַּת תַּשְׁמִישׁ הִיא? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: אֵין מַכְרִיזִין עָלֶיהָ אֶלָּא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: פַּעֲמַיִם שׁוֹלְחִין לָהּ מִבֵּית דִּין, אַחַת קוֹדֶם הַכְרָזָה, וְאַחַת לְאַחַר הַכְרָזָה. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: הֲלָכָה כְּרַבּוֹתֵינוּ. אָמַר רָבָא: הַאי בּוּרְכָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי בּוּרְכָתֵיהּ? אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ, וּמִשְּׁמֵיהּ דְּגַבְרָא רַבָּה אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ, וּמַנּוּ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. וְאִיהוּ כְּמַאן סָבַר? כִּי הָא דְּאִתְּמַר: רָבָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הֲלָכָה, נִמְלָכִין בָּהּ. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הֲלָכָה, אֵין נִמְלָכִין בָּהּ. הֵיכִי דָּמְיָא מוֹרֶדֶת? אָמַר אַמֵּימָר: דְּאָמְרָה ״בָּעֵינָא לֵיהּ וּמְצַעַרְנָא לֵיהּ״. אֲבָל אָמְרָה ״מְאִיס עֲלַי״ — לָא כָּיְיפִינַן לַהּ. מָר זוּטְרָא אָמַר: כָּיְיפִינַן לָהּ. הֲוָה עוֹבָדָא וְאַכְפְּיַהּ מָר זוּטְרָא, וּנְפַק מִינֵּיהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא. וְלָא הִיא: הָתָם סִיַּיעְתָּא דִשְׁמַיָּא הֲוָה. כַּלְּתֵיהּ דְּרַב זְבִיד אִימְּרַדָא, הֲוָה תְּפִיסָא חַד שֵׁירָא. יְתֵיב אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי, וִיתֵיב רַב גַּמָּדָא גַּבַּיְיהוּ. יָתְבִי וְקָאָמְרִי: מָרְדָה — הִפְסִידָה בְּלָאוֹתֶיהָ קַיָּימִין. אֲמַר לְהוּ רַב גַּמָּדָא: מִשּׁוּם דְּרַב זְבִיד גַּבְרָא רַבָּה, מַחְנִיפִיתוּ לֵיהּ? וְהָאָמַר רַב כָּהֲנָא: מִיבַּעְיָא בָּעֵי רָבָא, וְלָא פְּשִׁיט? אִיכָּא דְּאָמְרִי, יָתְבִי וְקָאָמְרִי, מָרְדָה — לֹא הִפְסִידָה בְּלָאוֹתֶיהָ קַיָּימִין. אֲמַר לְהוּ רַב גַּמָּדָא:

32 יבמות פתח ↗

אֵלּוּ שְׁנֵי דוֹרוֹת. זָכָה — מַשְׁלִימִין לוֹ, לֹא זָכָה — פּוֹחֲתִין לוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכָה — מוֹסִיפִים לוֹ, לֹא זָכָה — פּוֹחֲתִין לוֹ.

32 קידושין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן״, וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חׇכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ״.

32 קוהלת רבה פתח ↗

וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל טִילוֹי סִירוֹי, וְכָל סִירוֹי טַפְּשָׁן, אָמַר שְׁלֹמֹה, הוֹאִיל וְהַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל, לְפִיכָךְ וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ, תְּנֵינַן עֲקַבְיָא בֶּן מַהַלַּלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּסִכְנִין אָמַר, שְׁלָשְׁתָּן דָּרַשׁ עֲקַבְיָא מִתּוֹךְ תֵּבָה אַחַת, בּוֹרְךָ, בְּאֵרְךָ, בּוֹרַאֲךָ. בּוֹרְךָ, זוֹ לֵחָה סְרוּחָה. בְּאֵרְךָ, זוֹ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, בּוֹרַאֲךָ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן לְפָנָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. לְכָךְ נֶאֱמַר וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד דְּחֵילָךְ עֲלָךְ. עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה. וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

1 אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אֶל כָּל״, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ רוֹב גּוּפֵי הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל. וַהֲגַם שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הָיָה מֹשֶׁה אוֹמְרָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בַּבָּרַיְתָא, הוּבְאָה בְּעֵרוּבִין נד:, תֵּרֵץ הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ יַחַד, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו, אִם כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּאִים אַחַר הַזְּקֵנִים, אִם כֵּן מֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַפְּעָמִים שֶׁמָּנָה הַתַּנָּא שָׁם שֶׁיֵּשׁ בְּיַד כָּל אֶחָד אַרְבַּע אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁכָּתְבוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: נִכְנְסוּ כָּל הָעָם וְכוּ׳ נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבַּע. וְאִם כַּוָּנַת הָרַב בְּאָמְרוֹ ״כַּת אַחַר כַּת״ הוּא עַל כַּת שֶׁל אַהֲרֹן, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכַת שֶׁל הַזְּקֵנִים וְכוּ׳, שֶׁבִּשְׁאָר הַצִּוּוּיִים הָיוּ נִכְנָסִים זֶה אַחַר זֶה, וְכָאן נִכְנְסוּ יַחַד אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים וְהַיִּשְׂרְאֵלִים, הִנֵּה בְּמַה שֶׁנַּעֲמֹד עַל עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, לָמָּה מֹשֶׁה נָהַג בְּכָל הַמִּצְווֹת בְּסֵדֶר זֶה, וְלֹא הָיָה שׁוֹנֶה לְכֻלָּם יַחַד אַרְבַּע פְּעָמִים, וְנִמְצְאוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב מִלִּשְׁמֹעַ הָאַרְבַּע פְּעָמִים פַּעַם מִמֹּשֶׁה וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִזּוּלָתוֹ? אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְהַדְרָגַת יִשְׂרָאֵל – כָּבוֹד לְאַהֲרֹן, כָּבוֹד לְבָנָיו, כָּבוֹד לַזְּקֵנִים וְאַחַר כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל; אוֹ לְצַד שֶׁכָּל אֶחָד לָמַד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִפִּי מֹשֶׁה, כְּשֶׁיַּחְזֹר אַהֲרֹן לְבָנָיו וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ בָּנָיו לַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנִים לְיִשְׂרָאֵל, מֵאֶמְצָעוּת זֶה יִהְיֶה נִכָּר וְנִרְגָּשׁ אִם יֵשׁ הִשְׁתַּנּוּת בַּנִּשְׁמָע בֵּין הַכִּתּוֹת כְּשֶׁיַּחְזְרוּ הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה הֶרְגֵּשׁ זֶה אִם הָיוּ כֻּלָּם שׁוֹמְעִים מִפִּי מֹשֶׁה הָאַרְבַּע פְּעָמִים, וְדָבָר זֶה יֻשְׂכַּל בְּלֵב שׁוֹמֵעַ. אִם כֵּן לִשְׁתֵּי הַדְּרָכִים יוֹתֵר נָכוֹן לַעֲשׂוֹת בְּסֵדֶר זֶה גַּם בְּמִצְוָה זוֹ, בֵּין לְטַעַם לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְכוּ׳, לָמָּה יִגָּרַע כְּבוֹד אַהֲרֹן וְכוּ׳ כָּאן, בֵּין לְטַעַם שֶׁיְּכַוֵּן הַדְּבָרִים לַשּׁוֹמְעִים, אַדְרַבָּה כָּאן יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר יוֹתֵר לְצַד שֶׁהֵם גּוּפֵי הַתּוֹרָה. וְאִם לְצַד שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא גַּם בְּסֵדֶר הָרִאשׁוֹנוֹת יֶשְׁנוֹ לִבְחִינָה זוֹ שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּכְנָסִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹנֶה לָהֶם מֹשֶׁה בְּמַעֲמָד גַּם אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַזְּקֵנִים, וְאִם כֵּן מַה כִּעוּר בַּסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁצִּוָּה ה׳ לְשַׁנּוֹת, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא גֵּרָעוֹן?

2 אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶלָּא לָאֲנָשִׁים, וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, כְּסֵדֶר שֶׁהָיוּ מְקֻבָּצִים בְּמַתַּן תּוֹרָה. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר:

3 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״וְאָמַרְתָּ״ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויקרא רבה כד; תורת כהנים שֶׁאָמְרוּ כִּי לְצַד שֶׁרוֹב גּוּפֵי הַתּוֹרָה וְכוּ׳, לָזֶה עָשָׂה בָּהּ גַּם כֵּן כְּסֵדֶר נְתִינַת הַתּוֹרָה שֶׁדִּבֵּר בָּהּ רַכּוֹת וְקָשׁוֹת שמות יט:ג: ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ וְתַגֵּד״, וְאָמַר דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי, וְאָמַרְתָּ אֲמִירָה רַכָּה, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר.

4 קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַמְּכֻוָּן שֶׁל מִצְוָה זוֹ. וְנִרְאֶה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לָתֵת עֲשֵׂה עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּלָאו, הוֹסִיף עֲשֵׂה עֲלֵיהֶם לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם גַּם בַּעֲשֵׂה.

5 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין לט:: יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בְּבָא עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁיִּתְרַחֵק מֵעֲשׂוֹתָהּ, וּבָזֶה קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמַאֲמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהוֹצִיא זִכְרוֹן מִצְוָה זוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה שֶׁל קְדֹשִׁים, לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ נִקְרָא קָדוֹשׁ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויקרא רבה פכ״ד, ירושלמי יבמות פ״ב ה״ד גַּם כֵּן. וּלְטַעַם זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ שֶׁמְּצַוֶּה ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ הִיא מִצְוָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּקַיְּמוֹ מִצְוָה זוֹ קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְאֵין הַדְרָגָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁתִּהְיֶה נִמְנַעַת מֵהַשָּׂגָה זוֹ. גַּם בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב טַעַם כֶּפֶל ״דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ״, כִּי יֵשׁ כָּאן דִּבּוּר קָשֶׁה בְּעֵרֶךְ הָעוֹבֵר שֶׁיּוֹסִיף עֹנֶשׁ עֲשֵׂה, וְיֵשׁ כָּאן מַעֲלָה וְכָבוֹד לַמְּקַיְּמוֹ שֶׁיִּקָּרֵא קָדוֹשׁ. וְאוּלַי כִּי דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בִּבְחִינָה זוֹ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּפְרֹשׁ אָדָם עַצְמוֹ מִבְּחִינוֹת הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת לוֹ אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם אֲסוּרוֹת, אַף עַל פִּי כֵן מְשֻׁלָּל הוּא מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה אָמַר אֶל וְגוֹ׳ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.

6 כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם הוּא זֶה, וְכִי יִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִיצִיר כַּפָּיו לְהִדָּמוֹת לְקוֹנוֹ, וַהֲלֹא הַרְבֵּה הַדְרָגוֹת יֶשְׁנָם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מֻשָּׂגִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר טַעַם הַצִּוּוּי שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדָּבָר לְצַד אֱלֹהֵינוּ קָדוֹשׁ חָפֵץ שֶׁגַּם עוֹבְדָיו יִהְיוּ כְּמוֹ כֵן וְלֹא טַעַם הַמִּתְחַיֵּב, וְעַד עַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה יִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם.

7 וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁמִּקּוּשְׁיָא זֶה הִרְגִּישׁוּ, וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם אַתֶּם מְקַדְּשִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנַת כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳ הוֹדָעַת תּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ, וְהוֹדָעַת הֶפְכּוֹ כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם הַתַּנָּא: וְאִם אֵין אַתֶּם מְקַדְּשִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי גַּם לָזֶה כִּוֵּן בְּכֶפֶל ״דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ״, לַקֹּשִׁי הַנִּמְשָׁךְ אִם לֹא יְקַדְּשׁוּ עַצְמָם, וְלָרוֹמְמוּת הַנִּסְבָּב אִם יְקַדְּשׁוּ עַצְמָן:

8 עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל בְּחִינַת תַּאֲוָה הַקְּבוּעָה בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי, וְהוּא תַּאֲוָה הַשּׁוֹלֶטֶת עַל הָרָצוֹן, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק ויקרא יח:ב ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינָה זוֹ אֵין יְכֹלֶת בָּאָדָם לִשְׁלֹט עָלֶיהָ אֶלָּא בְּגֶדֶר הָרִחוּק בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב. וּמֵעַתָּה, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּמְקוֹמוֹ לְקַיֵּם הַמִּין וּלְהִדָּבֵק בְּצֶלַע נָכוֹן לְאִישׁ, יֵשׁ מוֹצָא רַע מִבְּחִינָה זוֹ לְהִתְגַּבֵּר בּוֹ בְּחִינַת חֵשֶׁק הַמִּתְגַּבֵּר וְנוֹצֵחַ הָרָצוֹן בְּהוֹפְכוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן מִמָּה נַפְשָׁךְ: יַעֲשֶׂה מִצְוָה ״דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה״ משלי ל:יט לְקַיֵּם מִינוֹ – הִנֵּה הוּא מְשֻׁלָּל מִשְּׁמִירַת הָעֲרָיוֹת; יִמְנַע עַצְמוֹ מִמִּין זֶה כָּל עִקָּר – הִנֵּה הוּא מְבַטֵּל מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָה וּמִצְוַת יִבּוּם.

9 אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְצִוָּה בִּנְעִימוּת אִמְרֵי קָדוֹשׁ קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּקַדְּשׁוּ עַצְמָן בַּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר בָּאָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַדָּבָר לְתַאֲוַת הַגֶּשֶׁם וּלְהַשְׁלִים הַחֵפֶץ הַשּׁוֹאֲלוֹ עֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה, כְּמוֹ שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּמַכְנִיס תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ, וְיִמְאַס בְּדַעְתּוֹ חֵפֶץ הַבָּא מֵעַצְמוֹ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נדרים כ: יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, וּלְאִישׁ כָּזֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ.

10 וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, אֵיךְ נַכְחִישׁ הַמּוּרְגָּשׁ שֶׁהַחֵפֶץ יַכִּירֶנּוּ וְיִטְעֶה טַעַם הַדָּבָר, וְאֵין כֹּחַ בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב לִמְנוֹעַ הַהֶרְגֵּשׁ בָּזֶה, כִּי הַרְגָּשָׁתוֹ גְּדוֹלָה וּמְעוֹרֶרֶת כָּל הַחוּשִׁים וְהַהֶרְגָּשׁוֹת, וְכוֹבֶשֶׁת הַמַּחְשָׁבָה לָבֹא עִמָּהֶם בִּטְעִימַת הַדָּבָר, וְאִם כֵּן חָזַרְנוּ לַחֲשָׁשָׁא הָרִאשׁוֹנָה, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תיקוני זוהר ע כִּי כָל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֲוָיָ״ה שׁוֹרֶה עַל אֵיבָר שֶׁבּוֹ עָשָׂה הַמִּצְוָה, כִּי תֵּבַת הַמִּצְוָה בּוֹ רָמוּז שֵׁם, מ״צ בְּאַ״ת בַּ״שׁ י״ה, וְאוֹתִיּוֹת ו״ה הֲרֵי הֲוָיָ״ה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים ויקרא יח:ד טַעַם שֶׁחֲצִי הַשֵּׁם בְּאַ״ת בַּ״שׁ וַחֲצִי נִגְלֶה. וְאִם כֵּן בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם הַדָּבָר לְשֵׁם מִצְוָה הִנֵּה שֵׁם הֲוָיָ״ה שׁוֹרֶה עָלָיו שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, וּבָזֶה אֵין דָּבָר רַע מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, דִּקְדֵּק לוֹמַר אֱלֹהֵיכֶם לִרְמֹז אֶל דְּבֵקוּת ה׳ בַּמִּתְקַדֵּשׁ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה לְשֵׁם מִצְוָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. וְלָזֶה אָמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ, גַּם כָּפַל ״וְאָמַרְתָּ״ לִרְמֹז מַעֲלָה זוֹ.

11 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בַּתּוֹרָה שֶׁעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב דברים ד:ד ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְעַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר ירמיה יג:יא ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״. מֵעַתָּה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, וְאִם תֹּאמַר, וּמַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר, לָזֶה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כָּאן רָמַז הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בִּדְבֵקוּת לַה׳ כָּאָמוּר בַּפָּסוּק ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:

12 עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא מַעֲשֵׂה הָעֲרָיוֹת, אֲבָל לֹא בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב וְהַהִסְתַּכְּלוּת וּשְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַתִּיעוּב אֲשֶׁר רַבּוּ, וּכְבָר רָמְזוּ מֵהֶם רַזַ״ל ברכות סא. כְּגוֹן הַמַּרְצֶה מָעוֹת מִיָּדוֹ לְיַד אִשָּׁה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפָסוּק ״יָד לְיָד״ וְגוֹ׳ משלי יא:כא, וְכָאן צִוָּה ה׳ עַל הַדְּבָרִים הָהֵמָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵהַכִּעוּר וּמֵהַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהִכָּשֵׁל אֲפִילוּ בַּדִּקְדּוּקִים הָהֵם, וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״, וְהוּא מַה שֶׁצִּוָּה בְּמַאֲמַר ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״, לְבַל יָבֹא לִידֵי הַחוֹשֵׁב וְתִהְיֶה נִשְׁלֶלֶת מֵהֶם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב דברים כג:יא ״לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, הֲלֹא דָּבָר זֶה אֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁהֲגַם שֶׁאֶשְׁמֹר עַצְמִי בַּיּוֹם, אַף עַל פִּי כֵן בַּלַּיְלָה אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדִי, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ וַאֲנִי עִמָּכֶם, אֲנִי אֶמְנַע בְּחִינַת הַטֻּמְאָה מִגֶּשֶׁת לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, זוּלַת אִם אָדָם יַחְשֹׁב בִּבְחִינַת הָרַע, אָז שׁוֹלֵל מִמֶּנּוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וְשׁוֹרָה עָלָיו בְּחִינַת הָרַע וְהוּא הַהִדְרוֹקָן הַמְּכַסֶּה פְּנֵי אִישׁ רַע, וְאָז יָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה.

13 עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ אֵין הֶפְסֵק לְמִצְוָה זוֹ, כִּי כָל שַׁעַר מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר יִכָּנֵס עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר הַכְנָסַת שַׁעַר אַחֵר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שִׁעוּר לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְזֻמֶּנֶת לְכָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּדְרֵגוֹת הַנְּבִיאִים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמֹשֶׁה עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּלַי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת הַדְרָגָה גְּדוֹלָה מִמֹּשֶׁה, וְהוּא מַדְרֵגוֹת מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ הַמְּעֻטָּר בְּעִטְרֵי עֲטָרוֹת, כַּמּוּבָן מִפָּסוּק ישעיה יא:ב ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְדִבְרֵי רַזַ״ל במדבר רבה פי״ט, דברים רבה פ״ב כִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה הוּא הַגּוֹאֵל הֶעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים בִּמְקוֹמָן, אִם כֵּן אֵין שִׁעוּר וּגְבוּל לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה. לָזֶה אָמַר תִּהְיוּ כִּי מִצְוָה זוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.

14 וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאֵין שִׁעוּר אֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ ה׳ בְּבָנָיו יְדִידָיו לְהִדָּמוֹת לְקוֹנָם בְּהַפְלָגַת הַקְּדֻשָּׁה, וּמֵעַתָּה דּוּן בְּדַעְתְּךָ הַהַדְרָגוֹת אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם.

15 עוֹד יִרְצֶה בִּנְתִינַת הַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵינוּ לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל רָאשֵׁינוּ, צְרִיכִין לְשַׁעֵר גּוֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַמּוּכָן לַדָּבָר, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְּאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ הֶדְיוֹט, לַמְּאַכְסֵן שַׂר וְגָדוֹל, וְקַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ, וְקַל וָחוֹמֶר בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, וְקַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר לוֹ הַמְּלוּכָה, שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּקוּם עֲשֵׂה כִּי אֵין שִׁעוּר דַּי לְהַצְרִיךְ עֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, וּלְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתִי אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתָּכִינוּ עַצְמְכֶם בְּכָל יְכֹלֶת הַמֻּשָּׂג.

16 וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קיב:: אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְכוּ׳ וְאִם הָרִאשׁוֹנִים אֲנָשִׁים וְכוּ׳, הָרְאֵתָ לָדַעַת כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם עֲשׂוֹת בְּהִתְקַדְּשׁוּתוֹ. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בַּעֲבוֹדַת ה׳ הָרִאשׁוֹנִים, מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שבת נד. שֶׁיָּצְתָה פָּרַת שְׁכֶנְתּוֹ בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, הֲגַם כִּי כְּפִי דַּעְתּוֹ הָיָה מֻתָּר, וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי שבת פ״ה שֶׁהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו בְּתַעֲנִיּוֹת עַל הַדָּבָר הַהוּא. וְלָזֶה כִּוֵּן בְּאָמְרוֹ דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי לְצַד הַפְלָגַת הַצִּוּוּי. וּלְצַד בְּחִינַת הַמֻּשָּׂג אָמַר וְאָמַרְתָּ. וְאָמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁאֵין מִצְוָה זוֹ הַגְּדוֹלָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא לִיחִידֵי סְגֻלָּה, לָזֶה אָמַר אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳, שֶׁכֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנא דבי אליהו, רמב״ם הלכות תשובה ה: יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

17 עוֹד יִרְצֶה קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, כַּכָּתוּב דניאל ח:יג ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ תהלים פב:ו ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וּלְצַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם בְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר זהר ח״ב קמ: עַל זְמַן שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמָּה הָיְתָה הַרְגָּשַׁת בְּנֵי עֶלְיוֹן עַל שֶׁבָּחַר ה׳ בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאוּכְלוּסֵי הַמַּלְאָכִים, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אֶת אוּכְלוּסָיו הַמֻּבְחָרִים שֶׁהֵן הֵנָּה מַלְאָכָיו, וְלָהֶם יִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁנִּכְנַסְתֶּם בְּגֶדֶר זֶה לִהְיוֹת אוּכְלוּסֵי בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים. וְרָמַז פְּרָט זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּמְקוֹם אוּכְלוּסַת הַמַּלְאָכִים בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:

1 אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳. טַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְמִצְוַת קְדוֹשִׁים, נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז גַּם כֵּן גֶּדֶר לָעֲרָיוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה לו: שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי כְּשֶׁתָּקְפָתוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר לְיוֹסֵף וּתְקָפוֹ יִצְרוֹ, נִזְדַּמְּנָה לוֹ דְּיוֹקַן אָבִיו וְאָמַר לוֹ וְכוּ׳, מִיָּד ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי״ וְגוֹ׳. וְשָׁמַעְתִּי מִשֵּׁם אַנְשֵׁי אֱמֶת קב הישר פ״ב כִּי דְּיוֹקַן הָאָב תַּגְבִּיר כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה בַּבֵּן וְתִמְנָעֵהוּ מִבּוֹא אֶל הַתִּיעוּב, וְהוּא אָמְרוֹ סָמוּךְ לְמִצְוַת הָעֲרָיוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ. וְלָזֶה מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ יְצַיֵּר בֵּין עֵינָיו יוֹלְדָיו וְיִהְיֶה לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ.

2 גַּם יִרְמוֹז כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ הַמְּזִמָּתָה יְבַזֶּה כְּבוֹד אָבִיו, וְלָזֶה יְצַו הָאֵל סָמוּךְ לְמִצְוַת הָעֲרָיוֹת מִצְוַת מוֹרָאוֹ שֶׁל אָב וָאֵם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם גִּלָּה עֲרָיוֹת בִּטֵּל מִצְוַת מוֹרָא אָב וָאֵם, שֶׁגָּרַם לָהֶם זִלְזוּל שֶׁיֹּאמְרוּ אָרוּר שֶׁזּוֹ יָלַד וְכוּ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִקְדִּים הָאֵם לָאָב לְצַד שֶׁהִיא נוֹטֶלֶת הַחֶרְפָּה בְּיוֹתֵר, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ משלי י:א ״וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ״.

3 וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן גַּם בִּסְמִיכוּת וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר ח״ב רעז, ח״ג שא כִּי שִׁבְעָה צַדִּיקִים יִתָּכְנוּ לָהֶם שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאָמְרוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ ריש פרשת תולדות כִּי יוֹם שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְהוּא סוֹד הַשָּׁלוֹם, וְלָזֶה אָנוּ אוֹמְרִים שַׁבָּת שָׁלוֹם וְאָנוּ מְבָרְכִין ״הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם״, וְהִיא בְּחִינַת יְסוֹד הַכֹּל, וְיוֹסֵף לְצַד צִדְקָתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ מִגֶּשֶׁת אֶל הַטֻּמְאָה יָרַשׁ בְּחִינָה זוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן וְאֶת שַׁבְּתֹתַי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: אַחַת שְׁמִירַת עַצְמוֹ מִלְּטַמֵּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְאַחַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּשְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, וְלָזֶה נִקְרָאִים שְׁנֵיהֶם אוֹתוֹת, בְּשַׁבָּת אָמַר שמות לא:יג ״אוֹת הִיא בֵּינִי״ וְגוֹ׳, וּבְמִילָה אָמַר בראשית יז:יא ״וְהָיָה לְאוֹת״. וְתֵדַע כִּי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת בְּעֵרֶךְ הַמַּעֲשִׂי הֵם שְׁתַּיִם, אֲבָל בָּעֵרֶךְ הַמְּסֻבָּב מֵהֶם הוּא בְּחִינָה אַחַת, וְהַשּׁוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם יְסוֹבֵב הַתִּקּוּן וְהִתְקַשְּׁרוּת נַפְשׁוֹ בִּשְׁתֵּי הַמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְאֶת שַׁבְּתֹתַי.

4 וְאָבִיו תִּירָאוּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ, שֶׁבְּמָקוֹם אֶחָד הִקְדִּים הַכָּתוּב אָב לָאֵם, דִּכְתִיב שמות כ:יב: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״ וְגוֹ׳, וּבְמָקוֹם אַחֵר הִקְדִּים אִמּוֹ וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים הָאָב קוֹדֵם לָאֵם. גַּם הַבָּרַיְתָא, הוּבְאָה בְּקִדּוּשִׁין דַּף ל״א, דָּרַשׁ רַבִּי וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה וְגוֹ׳ שֶׁבֵּן מְכַבֵּד לְאִמּוֹ וְכוּ׳, לְפִיכָךְ הִקְדִּים כְּבוֹד אָב וְכוּ׳, וְגָלוּי וְיָדוּעַ וְכוּ׳ שֶׁהַבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְכוּ׳, לְפִיכָךְ הִקְדִּים ה׳ מוֹרָא הָאֵם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִי לִשְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת, כִּי כְּשֶׁנַּשְׂכִּיל בָּעִנְיָן בִּשְׁנֵי הַכְּתוּבִים הֶחְשִׁיב הַכָּתוּב הָאָב יוֹתֵר מֵהָאֵם: בְּפָסוּק ״כַּבֵּד״ וְגוֹ׳ הִסְמִיךְ הָאָב לַכָּבוֹד בְּאָמְרוֹ ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ״, גַּם בְּפָסוּק זֶה הִסְמִיךְ הָאָב לַמּוֹרָא בְּאָמְרוֹ ״וְאָבִיו תִּירָאוּ״, וּבְדֶרֶךְ הַזֶּה מָצִינוּ לְרַזַ״ל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְהֵן אֱמֶת אִם לֹא הָיָה דִּין יוֹצֵא מִדֶּרֶךְ זֶה הָיִיתִי יָכוֹל לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב כִּדְבָרֵינוּ, שֶׁכְּבָר הָרְשׁוּת נְתוּנָה לָנוּ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר אַחֵר מְשֻׁנֶּה מִדִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, כָּל שֶׁאֵין הַדִּין מִשְׁתַּנֶּה, אֲבָל בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יִשְׁתַּנֶּה הַדִּין, אִם נִתְגָּרְשָׁה הָאֵם, כִּי לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִקְדִּימָה בִּשְׁנֵי הַמִּקְרָאוֹת הָאָב לָאֵם, אִם יֹאמַר אָבִיו ״הַשְׁקֵינִי מַיִם״ וְאִמּוֹ אוֹמֶרֶת ״הַשְׁקֵינִי מַיִם״ אִם לְהַקְדִּים אָבִיו לָאֵם. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם שָׁוִים, אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו, אִם נִתְגָּרְשָׁה שֶׁאֵין טַעַם זֶה, רָצָה יַקְדִּים לְאָבִיו רָצָה יַקְדִּים לְאִמּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין בִּשְׁאֵלַת בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: נִתְגָּרְשָׁה מַהוּ? אָמַר לוֹ: הַטֵּל לָהֶם מַיִם בְּסֵפֶל וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שְׁקוּלִים הֵם מַמָּשׁ.

5 וְאוּלַי כִּי לְפִי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אִישׁ״- אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּירָאוּ״. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אִישׁ״? מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ, אִשָּׁה אֵין סִפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת, עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ נֶאֱמַר ״אִישׁ״ לְמַעֵט אִשָּׁה בְּעִנְיַן הַכָּבוֹד. אֱמוֹר מֵעַתָּה שֶׁלְּעִנְיַן הַכָּבוֹד נֶאֱמַר ״אִישׁ אִמּוֹ״ וְגוֹ׳, וּבְאִם אֵינוֹ עִנְיָן, וּכְפִי זֶה יֶשְׁנָהּ לְהַקְדָּמַת אֵם בִּבְחִינַת הַכָּבוֹד. וְכָל זֶה לְיַשֵּׁב בָּרַיְתָא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אֲבָל לִדְרָשַׁת רַבִּי שֶׁדָּרַשׁ שֶׁהִקְדִּים הַכָּתוּב אֵם לָאָב בִּבְחִינַת הַמּוֹרָא וְכוּ׳ קידושין לא. עֲדַיִן קָשֶׁה. וְאוּלַי כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ אַגָּדָה וְאֵין יוֹצֵא מִזֶּה דִּין, הַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הִקְדִּים הַכָּתוּב אֵם לָאָב, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִישׁ יִירָא אִמּוֹ וְאָבִיו״, וַהֲגַם שֶׁהֻכְרַח הַכָּתוּב לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר ״אִישׁ״ לְמַעֵט אִשָּׁה מֵחִיּוּב הַכָּבוֹד וְלוֹמַר ״תִּירָאוּ״ לְרַבּוֹת בִּבְחִינַת הַמּוֹרָא, אַף עַל פִּי כֵן סוֹף סוֹף הֲרֵי סֵדֶר הָאֵם קוֹדֵם לָאָב וְהָאַגָּדָה נִתְלֵית בְּרֶמֶז כָּל שֶׁהוּא.

6 עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר, כִּי הַתַּנָּאִים לֹא נִרְאָה לָהֶם לוֹמַר שֶׁלְּצַד שֶׁהִסְמִיךְ הַכָּתוּב זִכְרוֹן הַמּוֹרָא לָאָב יִהְיֶה גָּדוֹל מֵהָאֵם, מִטַּעַם שֶׁהַכָּתוּב הֻכְרַח בְּמַעֲשָׂיו לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה ״אִישׁ וְגוֹ׳ תִּירָאוּ״ כְּדֵי שֶׁנִּדְרוֹשׁ מִעוּט וְרִבּוּי בְּנָשִׁים. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן נֹאמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק הוּא הָרִאשׁוֹן, וְאָמַר ״תִּירָאוּ״ לְבַסּוֹף לֹא לְהַסְמִיךְ לָהּ הָאָב כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מֵהָאֵם, אֶלָּא לִדְרוֹשׁ מִמֶּנָּה רִבּוּי חִיּוּב הָאִשָּׁה בְּמוֹרָא הוֹרִים.

7 עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן רַבִּים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי כְּשֶׁהַבֵּן יִהְיֶה יָרֵא מֵאָבִיו גּוֹרֵם גַּם כֵּן שֶׁבְּנוֹ יִהְיֶה יָרֵא מִמֶּנּוּ. אִיבָּעֵית אֵימָא לְמַה שֶׁקָּדַם בִּדְבָרֵינוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בראשית מט:ג, כִּי שָׁרְשֵׁי הַקְּדֻשָּׁה וְנֶגְדֵּיהֶם הַנִּמְצָאִים בַּמּוֹלִיד יַעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בַּנּוֹלָדִים; וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר, כִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה הַבֵּן שֶׁאָבִיו מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד אָבִיו יִפְקַע כְּלִילַת מוֹרָאוֹ גַּם כֵּן מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁאָדָם יָרֵא מֵאָבִיו וְכוּ׳ הַבֵּן לוֹקֵחַ מוּסָר. גַּם יַשְׁרִישׁוּ בְּנֶפֶשׁ הַבֵּן בְּחִינַת מִפְעָל הַטּוֹב, וְנִמְצָא מְקַיֵּם שְׁנֵי מוֹרָאִים, וְהוּא אָמְרוֹ אִישׁ לְשׁוֹן יָחִיד, תִּירָאוּ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי בְּמוֹרָא אֶחָד יְרֵאִים שְׁנַיִם, וְזֶה אָמְרָם אבות ד:ב מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה.

8 אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק הַטּוּר סִימָן ר״מ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְנִרְאֶה לִי כֵּיוָן שֶׁהוּא רָשָׁע אֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כִּדְאַמְרִינַן בבא קמא צד: גַּבֵּי הִנִּיחַ לָהֶם פָּרָה גְּזוּלָה חַיָּבִין לְהַחְזִיר מִשּׁוּם כְּבוֹד אֲבִיהֶם, וּפָרִיךְ בַּשַׁ״ס וַהֲלֹא לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ וְאֵין חַיָּבִין בִּכְבוֹדוֹ, וּמְשַׁנֵּי כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אַלְמָא כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין חַיָּבִין בִּכְבוֹדוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. סוֹבֵר הָרַב שֶׁאֵין לְהַחְזִיקוֹ בְּעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֶלָּא כְּשֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁעָשָׂה דַּוְקָא. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו, פֵּרוּשׁ, אִישׁ שֶׁמִּתְנַהֵג עִם אִמּוֹ וְאָבִיו כְּמִנְהַג אָב וָאֵם – לָזֶה תִּירָאוּ, אֲבָל מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ פָּטוּר מִמּוֹרָא. וְתֵבַת ״אִמּוֹ וְאָבִיו״ חוֹזֶרֶת לָאִישׁ הַמּוֹלִיד וְנִמְשֶׁכֶת גַּם כֵּן לְ״תִירָאוּ״, לְהַגִּיד עַל מִי בָּאָה מִצְוַת תִּירָאוּ, וְהָבֵן.

9 וְגַם לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחִבּוּרִי פְּרִי תֹּאַר, וְהֶעֱמַדְנוּ דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם שֶׁכָּתַב שֶׁמִּן הַסְּתָם מֻחְזָק בְּחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְהוֹכָחָתוֹ מֵהַהִיא שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁ״ס קידושין מט. בְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר״ וְכוּ׳, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עָשָׂה תְּשׁוּבָה הֲגַם שֶׁלֹּא רְאִינוּהוּ שֶׁעָשָׂה וְכוּ׳, וְדָחִינוּ רְאָיַת הַטּוּר שֶׁהֵבִיא מֵהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה גְּזוּלָה, כִּי שַׁאנִי הַהוּא שֶׁמַּעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁלֹּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי עוֹדֶנָּה לְפָרַת חַטָּאתוֹ עוֹמֶדֶת חַיָּה אַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ, אֲבָל כָּל שֶׁאֵין הוֹכָחָה כָּזוֹ מִן הַסְּתָם יַעֲמֹד בְּחֶזְקַת שֶׁחָזַר, גַּם לְפִי זֶה יַעַמְדוּ דְּבָרֵינוּ בִּזְמַן שֶׁאָנוּ רוֹאִים וַדַּאי שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד וְאֵין מָקוֹם לָחוּשׁ לִתְשׁוּבָה וְכַדּוֹמֶה לְהַנִּיחַ פָּרָה גְּזוּלָה, אִישׁ כָּזֶה פָּקַע כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ מִבָּנָיו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה.

10 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַהִיא עוּבְדָא דְּהַהוּא גַּבְרָא וְכוּ׳, וְשָׁמַע וְשַׁמְתֵּיהּ מִשּׁוּם ״לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל״, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן ״תִּירָאוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, הֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה אֶלָּא לְאֶחָד דִּכְתִיב ״אִישׁ״, אַף עַל פִּי כֵן הַמִּצְוָה מוּטֶּלֶת עַל הַיָּרֵא וְעַל הַמִּתְיָרֵא, לְבַל יִגְרֹם לַמְצֻוֶּה שֶׁלֹּא יִירָא, שֶׁלֹּא יְסוֹבְבֵהוּ לִיכָּשֵׁל.

11 וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ בבא מציעא לב: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו חַלֵּל שַׁבָּת וְכוּ׳ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ, דִּכְתִיב ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳״ – שֶׁאַתָּה וְאָבִיךָ חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי, עַד כָּאן. הִנֵּה לְטַעַם ״אַתָּה וְאָבִיךָ״ וְכוּ׳ שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳״ מוּבָן כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יִהְיֶה בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הֲגַם שֶׁאֵינָם חֲמוּרִים כְּשַׁבָּת, כְּגוֹן הֲשָׁבַת אֲבֵדָה וְלִטַּמֵּא לְמֵתִים. אִם כֵּן לָמָּה לֹא הִסְמִיךְ אֶלָּא מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ מִצְוָה אַחֶרֶת קַלָּה? גַּם בָּזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְתִינַת טַעַם ״אֲנִי ה׳״ לְהָבִיא מִמֶּנָּה שְׁאָר מִצְווֹת קַלּוֹת.

12 וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת מַמְרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְכוּ׳ אָסוּר לוֹ לְהַכּוֹתָם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְדִיְּקוּ כָּל הָאַחֲרוֹנִים כִּי דַּוְקָא לְהַכּוֹתָם אָסוּר, אֲבָל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם אֵינוֹ חַיָּב בּוֹ. וְהֶעֱלֵיתִי בְּחִבּוּרִי עַל יוֹרֶה דֵעָה בְּיִשּׁוּב דִּבְרֵי רַמְבָּ״ם עִם מַה שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מַמְרִים שֶׁחַיָּב לְכַבְּדָם, כִּי לֹא כָּתַב כֵּן אֶלָּא בְּמִי שֶׁעָבַר קְצָת עֲבֵרוֹת לְתֵאָבוֹן בְּאַקְרַאי, וְכָאן מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁהֻחְזַק בְּרֶשַׁע גָּמוּר, וְלָזֶה דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ ״רְשָׁעִים גְּמוּרִים״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״רְשָׁעִים״. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁרְשָׁעִים גְּמוּרִים הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת הַבָּאוֹת לְיָדָם, אֵלּוּ אֵינוֹ חִיּוּב עַל הַבֵּן לִירֹא מֵהֶם וּלְכַבְּדָם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כֻּלְּכֶם אָבוֹת וּבָנִים, וְדוּק מִינָּהּ שֶׁאִם הָאָבוֹת לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲרֵי פָּקַע מִצְוַת מוֹרָאָם, כִּי שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שמות רבה כה:יב וְנִקְרָא רָשָׁע גָּמוּר.

13 עוֹד יִתְפָּרֵשׁ כָּל הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה אָמַר שַׁבְּתוֹתַי לְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא לְשׁוֹן יָחִיד כַּדֶּרֶךְ הָרָגִיל בְּכָל הַתּוֹרָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ שבת סט: שֶׁבָּא לִתֵּן שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאִם עָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם שַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְנִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר ח״ב ה: כִּי ״שַׁבְּתוֹתַי״ יִרְמֹז לַלַּיְלָה וְלַיּוֹם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דָּא שַׁבְּתָא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם יִתְקַדֵּשׁ, וּלְצַד שֶׁבְּחִינַת לַיְלָה אֵינוֹ שָׁוֶה לִקְדֻשַּׁת יוֹם כִּי הַלַּיְלָה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו כַּלָּה וְהוּא בְּחִינַת ״שָׁמוֹר״, וְהַיּוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר עֶלְיוֹן הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינַת חָתָן הַמַּשְׁפִּיעַ בְּאוֹר הַלַּיְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְלָזֶה יִתְיַחֵס אֵלָיו ״זָכוֹר״. וְלָזֶה אָמַר בַּזֹּהַר ח״ב פח. כִּי סְעוּדַת לַיְלָה הִיא סְעוּדַת חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין וּסְעוּדַת יוֹם הִיא סְעוּדָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אַב הָרַחֲמִים, וְלָזֶה יִקָּרֵא קִדּוּשׁ הַיּוֹם בִּלְשׁוֹן חֲזַ״ל פסחים קו. קִדּוּשָׁא רַבָּא. וְשָׁמַעְתִּי גַּם רָאִיתִי כָּתוּב בסוף שו״ע האריז״ל מַעֲשֶׂה שֶׁבִּימֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא עָמַד טוֹעֶה אֶחָד וְכָתַב בִּרְאָיוֹת כִּי יוֹם שַׁבָּת יַקְדִּים בּוֹ הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ הַלַּיְלָה, וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר לְהָרַב עַל יְדֵי נֵס וְסָתַר מוֹעֲצוֹתָיו וְכוּ׳ דִּרְשׁוּ מֵעַל סִפְרוֹ אגרת שבת. וּכְנֶגֶד דַּעַת טוֹעָה זוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב וְאָמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, הִקְדִּים אֵם לָאָב וְהִשְׁוָה לְמִצְוָה זוֹ מִצְוַת הַשַּׁבָּת וְאָמַר וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי שֶׁהֵם לַיְלָה וְיוֹם וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁגַּם בָּהֶם יַקְדִּים בְּחִינַת הָאֵם שֶׁהִיא לַיְלָה לִבְחִינַת הָאָב שֶׁהוּא הַיּוֹם, שֶׁכְּסֵדֶר הוֹרִים כֵּן סֵדֶר שַׁבָּתוֹת מַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, וְלֹא כְּדַעַת הַטּוֹעִים הַנִּזְכֶּרֶת.

1 אַל תִּפְנוּ. אָמְרוֹ לְשׁוֹן פְּנִיָּה, לֶאֱסוֹר מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פּוֹנֶה בְּדַעְתּוֹ לַחְשׁוֹב בָּהּ. וּלְהַשְׂכִּילְךָ עַל דְּבַר אֱמֶת דַּע כִּי בְּחִינַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים תִּתְיַחֵס לָהּ בְּחִינַת אֲחוֹרַיִים, וּכְשֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בָּהּ הֵם פּוֹנִים אוֹתָם לְצַד פָּנִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

2 הָאֱלִילִים. אָמַר לָשׁוֹן רַבִּים, לְצַד שֶׁבְּחִינַת הָרַע הִיא בְּחִינַת הַפֵּרוּד וְאֵין חֵלֶק בָּהּ שֶׁיִּהְיֶה לְאֶחָד, וְלָזֶה כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב אֱלֹהִים אֲחֵרִים יַזְכִּירֵם בְּכִנּוּי רַבִּים.

3 וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא צִוָּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל כָּל הָאֱלִילִים שֶׁלֹּא לִפְנוֹת לָהֶם, וּמַה צֹרֶךְ לַחְזֹר וּלְצַוּוֹת עַל זֶה? עוֹד לָמָּה אָמַר לָכֶם? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תיקונים יח כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם מַעֲשֶׂה הָגוּן תִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, וּבְעָבְרוֹ פִּי ה׳ הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ חָטָא שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין אֱלֹהָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ ישעיהו נט:ב ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמָרוֹ כָּאן וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, פֵּרוּשׁ, אֱלֹהִים שֶׁהֵם מָסַכִּים מַבְדִּילִים אֶתְכֶם מִמְּקוֹר הַחַיִּים לֹא תַעֲשׂוּ אוֹתָם לָכֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַפּוֹנֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה גּוֹרֵם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לוֹמַר מִמִּי הוּא נִבְדָּל מִצַּד הַמָּסָךְ הַלָּז.

4 עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כִּי בְּמַה שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵאִסּוּר זֶה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, בָּזֶה ה׳ אֱלֹהָיו, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם חולין ה. כָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

5 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מגילה כח. בְּפָסוּק ״לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט״ וְגוֹ׳ מלכים ב ג:יד, מִכְּלָל שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָדָם רָשָׁע, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, פֵּרוּשׁ, לֹא תַעֲשׂוּ עַצְמְכֶם אֱלֹהֵי מַסֵּכָה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּכֶם.

1 וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת טַעַם לָמָּה יִהְיֶה חָמוּר עֹנֶשׁ כֹּהֵן אוֹכֵל קָדָשִׁים חוּץ לִזְמַנָּם חִיּוּב כָּרֵת יוֹתֵר מֵאוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּשְׁקָצִים. דַּע כִּי מִן הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בבא מציעא קיד: יִשְׂרָאֵל מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְאֵין עַכּוּ״ם מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה כְּשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה כָּל הַקְּלִפּוֹת מִתְקַבְּצִים יַחַד וּבָאִים עָלָיו. וְהוּא הַטַּעַם עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי לְצַד שֶׁהַקָּדָשִׁים יֶשְׁנָם בְּמַעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, כְּשֶׁעָבַר זְמַן אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת הַקְּדֻשָּׁה וְשׁוֹרָה עָלָיו טֻמְאָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כּוֹרֶתֶת נֶפֶשׁ אוֹכַלְתָּהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּטֻמְאַת אֲכִילַת שְׁאָר אִסּוּרִים כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בַּטֻּמְאָה הַהִיא לְהַכְרִית הַנֶּפֶשׁ, וּמִתְטַהֶרֶת בְּמַלְקוּת.

2 וְאָמְרוֹ כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיַּקְפִּיד עַל בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלִדְבָרֵינוּ יַקְפִּיד עַל נֶפֶשׁ אוֹכֶלֶת דְּבַר טֻמְאָה. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר הוּא מַשְׁלִים מַעֲשֵׂה הַשְּׁלָמִים, לָזֶה כְּשֶׁאוֹכְלִים הַבָּשָׂר יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁגּוֹמֵר מַה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא בָּשָׂר טָמֵא וּמְחַלֵּל אֶת אֲשֶׁר כְּבָר בָּא בַּקֹּדֶשׁ מֵהַדָּם וְהַחֲלָבִים, וְזוֹ גַּם כֵּן סִבָּה לְהַשְׁרָאַת טֻמְאָה גְּדוֹלָה עַל הַבָּשָׂר הַהוּא, כִּי בְּחִינַת הָרַע תְּקַוֶּה וְתִשְׁאַף לְמָקוֹם הַסָּבוּךְ וְסָרוּךְ לַקְּדֻשָּׁה.

1 וּבְקֻצְרְכֶם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְגָמַר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא תְכַלֶּה, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל דַּעַת טוֹעִים אֲשֶׁר אוֹמְרִים כִּי כְּשֶׁאֵין דָּבָר מַסְפִּיק לָעֲנִיִּים אֵין לוֹ לִתֵּן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ מלכים ב ד:מג ״מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה״ וְגוֹ׳, לָזֶה צִוָּה ה׳ בִּלְשׁוֹן יָחִיד לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד לְבַד עָלָיו חוֹבַת פֵּאָה, הֲגַם כִּי פֵּאָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מוּעֶטֶת הִיא לְכָל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ כֵן בְּמִצְווֹת לֶקֶט וּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.

2 וְטַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְעֹנֶשׁ כָּרֵת, אוּלַי שֶׁרָמַז שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אִם הֵזִיד וְנִתְחַיֵּב כָּרֵת, מֵעַתָּה אֵין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּמַעֲשֶׂה הָרַע כִּי כְּבָר נִתְחַיֵּב כָּרֵת, לָזֶה אָמַר וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁגָּרַם עַד שֶׁנִּקְצַר קְצִיר אַרְצוֹ שֶׁהוּא כָּרֵת הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר אוֹתָהּ בְּמַעֲשִׂים רָעִים אֲחֵרִים. וְהוֹדִיעַ בָּזֶה שֶׁלֹּא תִכָּרֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֶלָּא הֶעָנָף שֶׁבּוֹ רָמוּז מִצְוָה זוֹ, וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לִרְאוֹת אֲחֵרִים דְּבוּקִים בְּשָׁרְשָׁם, כִּי כָל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים לְמַעְלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאָמַר וְלֶקֶט קְצִירְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בֶּעָנָף הַחֵטְא עַצְמוֹ לֹא יוֹסִיף לַחֲטֹא, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת מַאֲמַר הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל כִּי בְּטֶבַע הַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁאִיר בַּמָּקוֹם שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ רֹשֶׁם. וְאִם כֵּן הֲגַם שֶׁנִּכְרַת עֲדַיִן יֵשׁ הִשָּׁאֲרוּת הַקָּצִיר שָׁם, וְהוּא שֶׁצִּוָּה עָלָיו וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט בְּרֹב פְּשָׁעִים, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַלֶּקֶט הַהוּא יִתְעוֹרֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ וִירַחֲמֵהוּ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא פו. שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין תְּשׁוּבָה וְכוּ׳ מְכַפְּרִין, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא הושע י״ד:ב׳ ״שׁוּבָה וְגוֹ׳ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁנִּכְרַת הַחוּט הַמְחַבֵּר עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא חֵלֶק קָטָן בְּקִרְבּוֹ, הַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָתוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד:

1 לֹא תִּגְנֹבוּ וְגוֹ׳. סָמַךְ מִצְוַת גְּנֵבָה לְמִצְוַת פְּאַת שָׂדֶה. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כאן וְזֶה לְשׁוֹנָם: בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, לֹא תִּגְנֹב אֶת שֶׁלְּךָ מֵהַגַּנָּב שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כְּגוֹנֵב, עַד כָּאן. וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁסָּמַךְ ״לֹא תִּגְנֹבוּ״ לְפֵאָה, שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּאַזְהָרָה לְבַל יִגְנֹב אוֹתָהּ בְּחָשְׁבוֹ כִּי שֶׁלּוֹ הוּא לוֹקֵחַ.

2 וּפֵרוּשׁ שְׁלֹשָׁה לָאוִין אֵלּוּ הוּא: לֹא תִּגְנֹבוּ – זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִידִיעָתוֹ. לֹא תְכַחֲשׁוּ – זֶה הַבָּא לְיָדוֹ מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהֶתֵּר וּמְכַחֵשׁ כְּשֶׁתּוֹבְעוֹ מִמֶּנּוּ. לֹא תְשַׁקְּרוּ – זֶה הַבָּא לְיָדוֹ מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים וְהוּא מְכַחֵשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לוֹ הַכְחָשָׁתוֹ לְעִנְיַן מָמוֹן, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּרוּ״.

3 עוֹד יִרְמֹז שֶׁאִם אָדָם עָבַר עַל הָרִאשׁוֹנָה וְגָנַב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לוֹ מַכִּירִין, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חגיגה טז.; במדבר רבה פ״ט הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בְּסֵתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו וּמְפַרְסֵם רִשְׁעָתוֹ, וְאִם כֵּן אִם גָּנַב – ה׳ יַזְמִין מִי שֶׁיֵּדַע בִּגְנֵבָתוֹ, וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ ה׳ שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תְכַחֲשׁוּ, וּמְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן שֶׁיָּכוֹל לְהַכְחִישׁוֹ כְּגוֹן שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא עֵד אֶחָד, אִם הוֹדָה מַה טּוֹב, וְאִם הִכְחִישׁ הָרוֹאֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לוֹ עֵד שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד עָלָיו שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְחִישׁ, וְאִם יַכְחִישׁ, שֶׁקֶר בִּימִינוֹ וְלֹא יוֹעִילוּ שְׁקָרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תְשַׁקְּרוּ שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו הִנֵּה הוּא עוֹבֵר גַּם עַל לָאו זֶה.

4 וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, מַה שֶׁלֹּא אָמַר בְּסֵדֶר זֶה עַד עַתָּה, גַּם בַּמִּצְווֹת הַסְּמוּכוֹת מִלְּאַחֲרָיו אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשֹׁק״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַזְהִיר גַּם בִּזְמַן שֶׁיַּכִּיר אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ שֶׁגָּנַב אוֹ כִּחֵשׁ וְכוּ׳, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי לְהַצִּיל אֶת שֶׁלִּי. לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לֹא תִּגְנֹבוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא גָּנַב לֹא תוֹסִיף אַתָּה לְהַרְשִׁיעַ כָּמוֹהוּ וְתֵעָשׂוּ שְׁנֵיכֶם גַּנָּבִים. וּכְמוֹ כֵן אִם יְכַחֵשׁ חֲבֵרְךָ לֹא תוֹסִיף גַּם אַתָּה עֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ וּתְכַחֲשׁוּ שְׁנֵיכֶם. וּכְמוֹ כֵן אִם שִׁקֵּר בְּךָ חֲבֵרְךָ וְכוּ׳, וְאָמַר וְלֹא תִשָּׁבְעוּ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יֹאמַר אִם הוּא מַכִּיר שֶׁחֲבֵרוֹ נִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע לְהַצִּיל מָמוֹנִי מִמֶּנּוּ, וְנִשְׁבָּעִין לָאַנָּסִים, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְחַלֵּל שֵׁם וְכוּ׳, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁמְּדַבֵּר עִם מִי שֶׁמַּצִּיל מָמוֹן עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַנִּשְׁבָּע רִאשׁוֹן הָרָמוּז בִּכְלַל ״לֹא תִשָּׁבְעוּ״. עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֹא תִשָּׁבְעוּ לְהַזְהִיר גַּם לַמַּשְׁבִּיעַ אִם יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעֵהוּ, וְאֵינוֹ בְּחִלּוּל אֶלָּא הַנִּשְׁבָּע, לָזֶה אָמַר וְחִלַּלְתָּ לְשׁוֹן יָחִיד.

1 לֹא תַעֲשֹׁק וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה, לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל נוֹטֵל מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ, אַל יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא הִקְפִּיד אֶלָּא בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה, אֲבָל גְּזֵלָה וְעֹשֶׁק אֲשֶׁר יָדַע הָאָדָם בָּהֶם אֵין אַזְהָרָה, לָזֶה חָזַר לְצַוּוֹת גַּם עַל נוֹטֵל מָמוֹן חֲבֵרוֹ בִּידִיעָתוֹ כְּאוֹנֵס, וְלֹא גְּזֵלַת מָמוֹן בְּהֶחְלֵט לְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ עַכָּבַת מָמוֹן שָׂכִיר אָסוּר.

2 וְטַעַם אָמְרוֹ רֵעֲךָ, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ רֵיעוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה יִתֵּן יָד בְּמָמוֹנוֹ וְיֹאמַר כְּרֵעַ כְּאָח לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יִמְחוֹל לוֹ וְלֹא יַחְפּוֹץ לְהַעֲנִישׁוֹ, וּלְצַד שֶׁאֵין בְּאַזְהָרָה זוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹחֵל אֵין עָוֹן, לָזֶה אָמַר לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ.

3 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ״ל ברכות לה: בְּפָסוּק ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ״ וְגוֹ׳, זֶה הַנֶּהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב משלי כז:י ״רֵיעֲךָ וְרֵיעַ אָבִיךָ״, שֶׁלֹּא יִגְזֹל בְּרָכוֹת שֶׁהוּא חַיָּב לְבָרֵךְ עַל מַה שֶׁנֶּהֱנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאָמְרוֹ וְלֹא תִגְזֹל רֶמֶז שֶׁגַּם בְּעֹשֶׁק זֶה יֵשׁ גְּזֵלָה לַאֲחֵרִים, שֶׁהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּפָסוּק ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם אָבִיו זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִמּוֹ זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מְמַעֵט בַּמִּצְוָה הַצָּרִיךְ עֲשׂוֹת גּוֹרֵם רָעָה גַּם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לֹא תָלִין שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת חֹק יוֹם בְּיוֹמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויקרא רבה כו:ד שֶׁהָיוּ לוֹוִים בַּיּוֹם וּפוֹרְעִים בַּלַּיְלָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז כָּאן ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ״, פֵּרוּשׁ תֵּבַת ״אִתְּךָ״ חוֹזֶרֶת לְשָׂכִיר שֶׁהוּא רוּחַ ה׳ אֲשֶׁר נָתַן בָּאָדָם כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב, וּשְׂכָרוֹ הוּא עֲשׂוֹת מִצְווֹת ה׳.

4 עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בְּנֵי תוֹרָה אֵין לָהֶם פַּרְנָסָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְאָמְרָם ילקוט משלי רמז תתקל״ד שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה מִפְּנֵי מָה בָּנַי עֲנִיִּים, וְהַטַּעַם הוּא שָׁמַעְתִּי טַעַם נָכוֹן מִשֵּׁם הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבּוֹל רוֹב הַטּוֹבָה אֲשֶׁר תִּנָּתֵן בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים, לָזֶה אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ אֶלָּא לַבֵּינוֹנִים וְדֶרֶךְ שָׁם יִהְיוּ נִזּוֹנִים בְּנֵי תוֹרָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הָעֲשִׁירִים אֶלָּא מַרְזֵב אֲשֶׁר הוּכַן לְהִסְתַּפְּקוּת הַצּוֹרֶךְ לַצַּדִּיקִים, וְצִוָּה ה׳ לְבַל יַעֲשׁוֹק הָאָדָם אֶת רֵעֵהוּ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, דִּכְתִיב תהילים קכ״ב:ח׳ ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״, וְלֹא יִתֵּן לוֹ אֶת חֻקּוֹ, וְזֶה עֹשֶׁק מְפֻרְסָם.

5 עוֹד יִרְמֹז שֶׁלֹּא יַעֲשֹׁק תֵּיבַת ״אֶת״ שֶׁאֵצֶל ״רֵעֲךָ״ שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא פסחים כב: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לִירֹא מֵהַחֲכָמִים הַדָּנִים בָּאָרֶץ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֲרֵי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִרָא מֵהֶם לְקַיֵּם דְּבַר מִשְׁפָּט, וּבָזֶה לֹא יִגְזֹל כִּי הַשּׁוֹפֵט יוֹצִיא גְּזֵלָה מִמֶּנּוּ.

1 לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. אַזְהָרָה זוֹ בָּאָה לְבַעֲלֵי דִּינִים שֶׁלֹּא יַעֲרִימוּ לִזְכּוֹת כְּפִי הַדִּין, וְהוּא עָוֶל, וְלָזֶה אָמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים ״לֹא תַעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, וְשִׁעוּר אָמְרוֹ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יְסוֹבְבוּ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עָוֶל, כִּי הַדַּיָּן שׁוֹפֵט עַל פִּי הַטְּעָנוֹת אֲשֶׁר יְסַדְּרוּ לְפָנָיו, וְלָזֶה סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְאַזְהָרַת ״לִפְנֵי עִוֵּר״ וְגוֹ׳, כִּי זֶה מַכְשִׁיל הַדַּיָּן לִשְׁפּוֹט מִשְׁפָּט מְעֻוָּל.

2 עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט זִכָּהוּ, לֹא יִסְמֹךְ לַעֲשׂוֹת עָוֶל כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ כִּי עָוֶל בִּימִינוֹ, וְלָזֶה אָמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים כִּי יְדַבֵּר לְבַעֲלֵי דִּינִים, וּבְסָמוּךְ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְצַוּוֹת לַשּׁוֹפֵט אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״לֹא תִשָּׂא״ ״לֹא תֶהְדַּר״ וְגוֹמֵר.

3 עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל אַזְהָרָה לְדַיָּן, שֶׁהֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט יַגִּיד לְחַיֵּב אֶת זֶה וּלְזַכּוֹת אֶת זֶה, אִם בְּעֵינָיו נִרְאֶה כִּי הוּא עָוֶל – לֹא יַעֲשׂוּ עָוֶל זֶה בִּשְׁבִיל מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּמִּשְׁפָּט, אֶלָּא אֵין לְדַיָּן אֶלָּא מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

4 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ בַּמִּשְׁפָּט בְּה״א הַיְדִיעָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ביצה טז. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹצֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל אִישׁ וְאִישׁ הַצָּרִיךְ לוֹ עַל מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְלָזֶה אִם יְחַיְּבוּ הַזַּכַּאי וִיזַכּוּ הַחַיָּב הִנֵּה הוּא יוֹצֵא עָוֶל בְּמִשְׁפָּט עֶלְיוֹן בְּסַךְ קָצוּב, וּכְשֶׁמְּחַסְּרוֹ אִם כֵּן נַעֲשָׂה הָעָוֶל בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלֹּא נָטַל זֶה מַה שֶׁחַיָּב בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְכֵן לְהֵיפֶךְ:

1 לֹא תֵלֵךְ רָכִיל וְגוֹ׳. קָדְמוּ רַזַ״ל בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְדִקְדְּקוּ כֶּפֶל הַדְּבָרִים, תֵלֵךְ, רָכִיל, כִּי אַחַת הֵנָּה, וְאָמְרוּ דֶּרֶךְ סוֹד יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם בָּאִדְרָא זוהר נשא קכח.. וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יִגְרֹם הוּא הָרְכִילוּת הַנַּעֲשֶׂה מֵהַזּוּלַת עַל יָדוֹ, הָא כֵּיצַד? שֶׁלֹּא יְגַלֶּה דְּבָרִים אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁאֵין בָּהֶם רְכִילוּת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁהַשּׁוֹמְעִים יוֹלִיכוּ הַדְּבָרִים, וְנִמְצָא הוּא הוֹלִיךְ רְכִילוּת זוֹ שֶׁרִכְלוּ הָאֶמְצָעִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק אָמְרוֹ בְּעַמֶּךָ, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת עַמְּךָ אַתָּה מוֹלִיךְ רָכִיל, שֶׁאוֹמְרִים הַדְּבָרִים בִּפְנֵיהֶם וּמִתְגַּלְגְּלִים מִזֶּה לָזֶה וְנִשְׁמָעִים הַדְּבָרִים. וְאָמַר אֲנִי ה׳ פֵּרוּשׁ, אֲנִי בּוֹחֵן הַדְּבָרִים מִמִּי יָצְאוּ תְּחִלָּה וּפוֹרֵעַ.

2 עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יַחֲזִיק בִּידֵי מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּזֶה הוּא סוֹבֵב שֶׁיּוֹלִיכוּ הָרָכִיל, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הוֹלִיךְ רְכִילוּת לָזֶה לִהְיוֹתוֹ סִבָּה.

3 לֹא תַעֲמֹד וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁצִּוָּה עַל הָרְכִילוּת, הִתְנָה בּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ, שֶׁאִם רָאָה כַּת אַחַת שֶׁרוֹצִין לִרְצוֹחַ חַיָּב לְהוֹדִיעוֹ לְבַעַל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיַּצִּיל נַפְשׁוֹ, וְלֹא יֹאמַר הֲרֵי זֶה רְכִילוּת. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא גָּלָה אֹזֶן חֲבֵירוֹ וַהֲרָגוּהוּ, בִּטֵּל אַזְהָרַת ״לֹא תַעֲמֹד״ וְגוֹ׳. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם ירמיה מ:יד שֶׁגִּלּוּ לוֹ, וּכְשֶׁלֹּא חָשׁ הָיָה מַה שֶׁהָיָה.

1 לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם נִסְבַּב מֵאָחִיךָ דָּבָר הַגּוֹרֵם לִשְׂנֹאתוֹ – לֹא תִשְׂנָאֵהוּ בִּלְבָבְךָ, אֶלָּא בְּפִיךָ דַּבֵּר אֵלָיו תּוֹכָחוֹת עַל אֲשֶׁר כָּכָה סִבֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ הוֹכֵחַ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, פֵּרוּשׁ, לֹא תַּחְלִיט בְּדַעְתְּךָ שֶׁמַּה שֶׁנִּסְבַּב מֵאָחִיךָ בְּרֶשַׁע עֲשָׂאָן וְעוֹדֶנּוּ עוֹמֵד בְּחֶטְאוֹ עָמוּס עַל שִׁכְמוֹ, אֶלָּא תִּהְיֶה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְתוֹכִיחֶנּוּ וְעַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה יִהְיֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ יִתֵּן אֲמַתְלָא לְהַנַּעֲשָׂה וְאֵין חֵטְא, אוֹ יִתְחָרֵט עַל הַנַּעֲשָׂה וְיָשׁוּב לְבַל עֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, וַהֲרֵי הוּא כְּרֵעַ כְּאָח לְךָ.

2 עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר עוֹד בְּשִׁעוּר הַנִּדְבָּר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לֹא תִשְׂנָא בִּלְבָבְךָ אֶת אָחִיךָ״, שֶׁיִּגְמֹר מְקוֹם הַשִּׂנְאָה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בָּהּ וְאַחַר כָּךְ יִזְכֹּר אֶת מִי יִשְׂנָא. אָכֵן יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ שִׁעוּר הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר ה׳ מְצַוֶּה עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם שֶׁאֵינוֹ קָרוּי שִׂנְאָה אֶלָּא שִׂנְאָה גְּמוּרָה לְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ וְלַחְפֹּץ בְּכִלְיוֹנוֹ, אֲבָל הַרְחָקָה בַּלֵּב אֵינָהּ קְרוּיָה שִׂנְאָה. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב לִסְמֹךְ לֹא תִשְׂנָא עִם תֵּיבַת אָחִיךָ, לוֹמַר כִּי הַשְׁעָרַת הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ עָלֶיהָ הִיא הַנִּרְגֶּשֶׁת בְּעֵרֶךְ אָח, וְשִׁעוּר זֶה כָּל שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ מִלִּבּוֹ קְצָת הִנֵּה הוּא יוֹרֵד מִמַּדְרֵגַת אָח, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תִשְׂנָא״.

3 עוֹד יִרְצֶה, בְּהָעִיר לָמָּה בְּאַזְהָרַת ״לֹא תִשְׂנָא״ דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֶת אָחִיךָ״, וּבְאַזְהָרַת ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ״ אָמַר ״אֶת עֲמִיתֶךָ״, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנֵי נוֹשְׂאִים.

4 אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תיקונים ה׳, תנא דבי אליהו רבה פ״ג: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּיּוֹם, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה כִּי וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה. גַּם מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים קיג: בְּפָרָשַׁת ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁרָאָה בַּחֲבֵרוֹ דָּבָר מְגֻנֶּה שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנאוֹתוֹ. וְכָאן צִוָּה הַכָּתוּב שֶׁאִם רָאָה דָּבָר מְגֻנֶּה בְּתַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ נִכְלָל בְּגֶדֶר אוֹתָם שֶׁצִּוָּה ה׳ לִשְׂנאוֹתָם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְזִיקוֹ כִּי וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אָח, דִּכְתִיב תהלים קכב:ח: ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״. אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ כֵן כָּאן אֶת אָחִיךָ פֵּרוּשׁ, הַמִּתְרַבֶּה מֵ״אֶת אָחִיךָ״, וְתֵבַת ״אָחִיךָ״ חוֹזֶרֶת עַל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אָח לְיִשְׂרָאֵל מדרש שוחר טוב כג כִּבְיָכוֹל.

5 וְאָמְרוֹ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ מְדַבֵּר בְּנוֹשֵׂא אַחֵר, שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְלָזֶה אָמַר אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא אָמַר ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחֶנּוּ״ וְחוֹזֵר לְאָחִיךָ שֶׁאָמַר בִּתְחִלָּה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנאוֹתוֹ, מְצַוֵּהוּ ה׳ שֶׁיּוֹכִיחֶנּוּ עַל פָּנָיו ״לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה״ בִּנְעִימוּת לָשׁוֹן, בְּחִבָּה וּבְרַכּוּת לָשׁוֹן. וְאָמְרוֹ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִמְנַע מִמֶּנּוּ הַתּוֹכָחוֹת, שֶׁבָּזֶה יִשָּׁאֵר בְּמַשָּׂא חֶטְאוֹ וְלֹא יָשׁוּב אֶל ה׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הוֹכִיחוֹ בִּטֵּל עֲשֵׂה דְּהוֹכֵחַ וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל ״וְלֹא תִשָּׂא״.

6 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כתובות קה: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּסָנוּ לֵיהּ בְּנֵי מָאתֵיהּ מִשּׁוּם דְּמוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵי דִּשְׁמַיָּא. וּמֵעַתָּה יֹאמַר הֶחָכָם: ״לָמָּה לִי קִנְאָה, לָמָּה לִי שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת עִם זֶרַע יִשְׂרָאֵל? וְאֶחְדַּל מֵהוֹכִיחַ וְאֶהְיֶה אָהוּב וְנֶחְמָד לְכֻלָּן!״ לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְקוֹדֶם שֶׁצִּוָּהוּ לְהוֹכִיחַ, צִוָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׂנָאוּהוּ, וְאַחַר כָּךְ צִוָּהוּ לְהוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים מֵה׳ לְבַל יִשְׂנָאוּהוּ. וְאִם תֹּאמַר: ״וּמִי יַעַרְבֶנּוּ לָעָם שֶׁלֹּא יִשְׂנָאוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ מִצְוַת לֹא תִשְׂנָא?״ לָזֶה אָמַר וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֵם בְּחֵטְא זֶה אֶלָּא יַחְזִיקֵם בְּכַשְׁרוּת. וְאוֹמֵר לְשׁוֹן יָחִיד לִשְׁלוֹל הַחֲשָׁד אֲפִלּוּ מִיָּחִיד, שֶׁיַּחְזִיק כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׂנְאוּ בַּשַּׁעַר מוֹכִיחַ, וּבָזֶה יוֹכִיחַ וְיַחְזוֹר וְיוֹכִיחַ עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ מוּסָרוֹ.

7 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת לג: בַּעֲוֹן הַדּוֹר נִתְפָּסִים גְּדוֹלֵי עוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שיר השירים א:יד ״אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר״ וְגוֹ׳, וּלְצַד זֶה חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁתִּכָּנֵס בְּלֵב קְרוֹבֵי ה׳ הַרְחָקַת הַלֵּב עַל מַעֲשֵׂה ה׳ זֶה, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁאֵינָם מֻבְטָחִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְשַׁלְוָתָם הֲגַם כִּי יַפְלִיאוּ לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ כָּאן וְאָמַר לְצַדִּיקָיו ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״, פֵּרוּשׁ ״אָחִיךָ״ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁלֹּא לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁוָאָה יִקָּרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָח אֶלָּא לְהַקְּרוֹבִים וְהַדְּבֵקִים בַּה׳ כְּרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, וְצִוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק לִבָּם מֵה׳, שֶׁהַהַרְחָקָה הִיא עֲנַף הַשִּׂנְאָה. וְאִם תֹּאמַר, מָה אָשִׁיב אֶל לִבִּי לְבִטָּחוֹן בְּחַיַּי וּבְשַׁלְוָתִי, לָזֶה אָמַר הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וּבָזֶה לֹא תִשָּׂא אַתָּה עָלָיו, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִילוֹ, חֵטְא, כִּי כְּלוּם טַעַם תְּפִיסַת הַצַּדִּיק הוּא בִּשְׁבִיל עֲוֹן הַדּוֹר, אִם יוֹכִיחֶנּוּ הֲרֵי הוּא נִצּוֹל מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה הֲרֵי אֵין כָּאן עֲוֹנוֹת שֶׁיִּתָּפֵס עֲלֵיהֶם, וְאִם לֹא חָזְרוּ הֲרֵי נִפְטַרְתָּ מִתְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב יחזקאל לג:ט: ״וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְגוֹ׳ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ״. וּלְדֶרֶךְ זֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בַּפָּסוּק.

8 שׁוּב בָּא לְיָדִי תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רבה פי״ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכִי בְּאַחִים מִן הָאָב וְהָאֵם הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לוֹ אַחִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא צַדִּיקֵי עוֹלָם שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ בְּתוֹרָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁקָּרָא אוֹתָם אַחִים וְרֵעִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְתֵדַע שֶׁמַּעֲלַת אָח יוֹתֵר מִמַּדְרֵגַת בָּנִים, כְּמַאֲמַר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שיר השירים רבה פ״ג: לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתִּי, לֹא זָז וְכוּ׳ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אֲחוֹתִי.

1 לֹא תִקֹּם וְגוֹ׳. רַזַ״ל תורת כהנים כאן; יומא כג. אָמְרוּ: נְקִימָה הוּא שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ כְּמַעֲשֵׂהוּ הָרַע, נְטִירָה שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ ״לֹא אֶעֱשֶׂה לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ״. וּכְפִי זֶה נָתַן טַעַם הַכָּתוּב לְמִצְוָה זוֹ בִּסְמִיכוּת ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁתִּהְיֶה אוֹהֵב רֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ כֵּן, הֲרֵי גִּלִּיתָ דַּעְתְּךָ כִּי טָמוּן הָיָה בְלִבְּךָ מַעֲשֵׂהוּ בִּלְתִּי הָגוּן לְךָ. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר ״אֲנִי ה׳״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זוהר ח״ג טז. שֶׁבְּאֶמְצָעוּת יִחוּד הַלְּבָבוֹת מִתְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם עַנְפֵי שֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב דברים ל״ב:ט׳ ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״.

2 וְנִתְחַכֵּם ה׳ לְצַוּוֹת בְּעִנְיַן הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל זֶה עִם זֶה בְּהַדְרָגָה. מִצְוָה א׳: לֹא תִשְׂנָא. ב׳: לֹא תִקֹּם וְגוֹ׳. ג׳: וְאָהַבְתָּ, וְדִקְדֵּק לוֹמַר, אָחִיךָ, עַמְּךָ, לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְוָה אֶלָּא עַל אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה עַמְּךָ, אֲבָל שׂוֹנְאֵי ה׳ כְּגוֹן הַמּוּמָרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים אָסוּר לֶאֱהֹב אוֹתָם וְאַדְרַבָּה צָרִיךְ לִשְׂנאוֹתָם, כְּאָמְרוֹ תהלים קלט:כא ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא״:

1 אֶת חֻקֹּתַי וְגוֹ׳ בְּהֶמְתְּךָ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֶמְתּוֹ, בְּהֶמַת חֲבֵרוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי״, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּהֵמָה לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְרַבּוֹת בֶּהֱמַת אֲחֵרִים. וְרָאִיתִי לְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁכָּתַב בָּזֶה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים לִי, כִּי לֹא יְדַבֵּר בַּהֹוֶה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹת וְיִצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף דְּבָרִים לְהָסִיר הַטָּעוּת.

2 וְנִרְאֶה בְּהָעִיר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, לָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב מִצְוַת הַרְבָּעָה לְמִצְוַת אַהֲבַת רֵעִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְסַדֵּר סֵדֶר מַתְאִים כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל אַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְהִתְקַשְּׁרוּת לִבָּם יַחַד כִּי חָפֵץ ה׳ הִתְקַשְּׁרוּת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּמִזֶּה יֹאמַר אָדָם כִּי לֹא יַקְפִּיד ה׳ עַל הַרְבָּעַת טְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר כִּי אֵין הָרָצוֹן בָּזֶה לְקַשֵּׁר בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עַנְפֵי הַטַּהֲרָה הֲגַם שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִין טַהֲרָה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בְּהֶמְתְּךָ״ פֵּרוּשׁ בְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לְךָ לַאֲכִילָה. וְתִמְצָא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, טְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ״, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי ״בְּהֶמְתְּךָ״ הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״בְּהֶמְתְּךָ״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַטְּהוֹרָה בִּכְלָל, וְאַדְרַבָּה יֻכְשַׁר הַמַּעֲשֶׂה לְצַד שֶׁהוּא הִתְקַשְּׁרוּת מִין טַהֲרָה, וַהֲגַם שֶׁהָיָה ה׳ מְרַבֶּה אֵיזֶה רִבּוּי הָיִיתִי דּוֹרְשׁוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר תַּעֲרֹבֶת טָמֵא וְטָהוֹר.

1 וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן: א׳ בִּיאַת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם כתובות קי: הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳. ב׳ לִנְטֹעַ כָּל עֵץ מַאֲכָל לְשֶׁבַח הָאָרֶץ. ג׳ לִנְהֹג שְׁנֵי עָרְלָה.

2 עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה לְתֵיאָבוֹן הַמוּרְגָּשׁוֹת, אֶלָּא תִהְיֶה כַּוָּנַת הַבִּיאָה אֶל הָאָרֶץ לְחִבּוּב וּלְחֵשֶׁק הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בָּחַר ה׳ בָּהּ, הַר ה׳ שָׁמָּה. וְאָמַר כִּי אֵין כַּוָּנַת דִּבּוּר זֶה לְהַחְלִיט הַמְּנִיעָה מֵהִשְׁתַּדֵּל בְּיִשּׁוּב הָאָרֶץ, אֶלָּא ״וּנְטַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁהִתְנָה בְּמַאֲמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַמַּחְשָׁבָה שֶׁתִּהְיֶה לְמַעֲלַת הָאָרֶץ בַּמּוּשְׂכָּלוֹת, לֹא לַהֲנָאַת הַגּוּף.

3 וְאוּלַי שֶׁרוֹמֵז בְּאָמְרוֹ עֵץ מַאֲכָל עַל בְּנֵי תּוֹרָה שֶׁגַּם הֵם נִקְרְאוּ נְטָעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי שבת קיח: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי וְחָמֵשׁ נְטִיעוֹת נָטַעְתִּי, וְנִקְרָאִים גַּם כֵּן עֵץ, דִּכְתִיב ישעיהו סה:כב ״כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי״, וּכְמוֹ כֵן דָּרְשׁוּ בַּזֹּהַר חלק ג רב. בְּפָסוּק ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״ שֶׁמְּדַבֵּר בְּאָדָם בֶּן תּוֹרָה, וְצִוָּה ה׳ שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הַכְנָסַת הָאָרֶץ לִנְטֹעַ בָּהּ עֵץ מַאֲכָל שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה, כִּי אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים וּמְטַהֵר הַנֶּפֶשׁ בבא בתרא קנח:, וְנִקְרָא בֶּן תּוֹרָה עֵץ מַאֲכָל כִּי מִמֶּנּוּ מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מסכת כלה רבתי פרק ב שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְאוֹתוֹ תִּינוֹק שֶׁהָיָה אָבִיו מֵת וְנָתוּן בְּצָרָה גְדוֹלָה, וּמִיּוֹם שֶׁפָּתַח פִּיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶהֱנָה אָבִיו בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן:

4 וְאָמַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, פֵּרוּשׁ אֲטוּמִים, שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵהֶם צִפְצוּף תּוֹרָה שֶׁהוּא פְּרִי מַאֲכָל תנחומא, קדושים יד, שֶׁעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין הַתִּינוֹק יָכוֹל לְדַבֵּר, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר יְלַמְּדוֹ לוֹמַר ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ״, ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״, וְזֶה יִקָּרֵא ״קֹדֶשׁ הִלּוּלִים״, וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות ה:כד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, וְיַתְחִיל לִהְיוֹת עֵץ מַאֲכָל.

5 וְסָמַךְ הַכָּתוּב לָזֶה מִצְוַת לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, רָמַז הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִהְיֶה סִפּוּקוֹ בְּמַאֲכָלוֹ עַל סִבַּת הַדָּם שֶׁהוּא גֶּשֶׁם הָאָדָם וּתְכוּנָתוֹ, אֶלָּא לְתַכְלִית הַמֻּשְׂכָּל הָרָמוּז בְּעֵץ מַאֲכָל. וְסָמַךְ לָזֶה גַּם כֵּן מִצְוַת לֹא תְנַחֲשׁוּ, כִּי תַּכְלִית אֲכִילַת הַדָּם הוּא חֵלֶק הַנָּחָשׁ, בְּסוֹד ישעיהו סה:כה ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״, וְהוּא אוֹכֵל כָּל גֶּשֶׁם הָאָדָם עַד כְּלוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ איוב ז:ט ״כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה״, וּפָסוּק זֶה מְדַבֵּר בַּהוֹלֵךְ אַחַר הַמֻּרְגָּשׁ לְהַרְבּוֹת חֵלֶב וָדָם.

1 לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם סָמַךְ הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ לְמִצְוַת עָרְלָה, לִרְמֹז מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מדרש תלפיות, בראשית רבה כא:ז כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת קֹדֶם זְמַן הֶתֵּרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד לֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, וְזֶה הוּא סוֹד דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ סנהדרין לח: אָדָם מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, זוֹ הִיא עָרְלָתוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב סָמוּךְ לְאַזְהָרַת ״וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ״ – לֹא תֹאכְלוּ, פֵּרוּשׁ, מִפְּרִי עָרְלָה, עַל הַדָּם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּת הַדָּם, כִּי זוֹ סִבָּה לְכָל שְׁפִיכוּת דָּמִים, דַּם אָדָם וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי סִבַּת הָעֲרָלוֹת וְעִקָּרָם זֶה מְקוֹרָם, שֶׁזּוּלַת חֵטְא אָדָם לֹא הָיְתָה עָרְלָה בָּעוֹלָם לֹא שֶׁל צוֹמֵחַ וְלֹא שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים.

1 לֹא תַקִּפוּ וְגוֹ׳. בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, וּבְהַשְׁחָתַת הַזָּקָן אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּאַזְהָרַת ״לֹא תַקִּיף״ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בְּאַזְהָרַת ״לֹא תַשְׁחִית״, כְּגוֹן מִי שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ חֲתִימַת זָקָן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ בְּ״לֹא תַשְׁחִית״ אֵינוֹ בְּ״לֹא תַקִּיף״, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ קידושין לה: בְּמִשְׁפַּט הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן בְּ״לֹא תַקִּיפוּ״ כֵּיוָן שֶׁאֵינָם בְּ״לֹא תַשְׁחִית״. וְאִם תֹּאמַר, וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֵלּוּ, מְרַבֶּה אֲנִי הַזְּכָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּ״לֹא תַשְׁחִית״ כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ, וּמְמַעֵט אֲנִי הַנָּשִׁים שֶׁאֵין בְּמִינָם ״לֹא תַשְׁחִית״.

1 וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָנֶפֶשׁ, לוֹמַר הֲגַם שֶׁהַשֶּׂרֶט חִבּוּל הַגּוּף הוּא עַל פְּרֵדַת הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא יִפְגֹּם פְּגָם זֶה בַּנֶּפֶשׁ אֶלָּא בַּבָּשָׂר שֶׁהוּא נַרְתֵּק הַנֶּפֶשׁ. וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מֵתוֹ שבת מג אֵין הַמַּעֲשֶׂה פּוֹגֵם כָּל כָּךְ כְּעוֹשֶׂה בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחֲרֵי זֶה וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם וְלֹא אָמַר ״בִּבְשַׂרְכֶם״, לוֹמַר שֶׁלֹּא בַּבָּשָׂר לְבַד יִגְרֹם הַפְּגָם אֶלָּא גַּם בִּפְנִימִיּוּת הָאָדָם, לְצַד שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצַּד צַעַר וְחֹם הַכְּאֵב שֶׁנֹּאמַר בּוֹ בבא בתרא טז: אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ.

2 וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמַר הָאֱלֹהִי הָרַשְׁבִּ״י זוהר ח״ג רמז, כִּי תֵּבַת ״אֲנִי״ תַּגִּיד עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אָנוּ קוֹרְאִים שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא הוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְרָמַז בָּזֶה כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְצַו ה׳ לְהָאָדָם לְבַל יִפְגֹּם גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵי מַעֲשִׂים הָרְשׁוּמִים שֶׁהֵם שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וּכְתֹבֶת קַעֲקַע.

1 אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יְצַו הָאֵל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת שֶׁלֹּא יִנְהַג בָּהּ מִנְהַג חוּלִּין לְהַרְאוֹתָהּ לִפְנֵי כֹל וּלְהִתְנָאוֹת לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה. וַהֲגַם שֶׁיִּתְכַּוֵּן בָּהּ לַהֲנָאַת זִוּוּגָהּ כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בַּת יָפָה וּנְעִימָה הִיא וְתִנָּשֵׂא לָרָאוּי לָהּ, עַל כָּל זֶה יְצַו הָאֵל כִּי חִלּוּל הוּא לָהּ, וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא לְהַזְנוֹתָהּ לֹא לְהַשִּׂיאָהּ, כִּי יִבְעַר בָּהּ אֵשׁ הַטִּבְעִי וּתְחַלֵּל כְּבוֹדָהּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְהַבְעִיר אֵשׁ בְּלֵב רוֹאֶה וְחוֹמֵד וְתִזְנֶה הָאָרֶץ, וּלְבַסּוֹף ״וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה״, וְנִמְצָא עֲוֹן כָּל הָרֶשַׁע תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק ויקרא יח:ב ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״, שֶׁחוּשׁ הָרְאוּת יַגְדִּיל הַחֵפֶץ בַּדָּבָר וִיבַטֵּל כֹּחַ הָרָצוֹן בַּמְּנִיעָה וְיַטֵּהוּ אֶל חֵפֶץ הַמַּעֲשֶׂה רַחֲמָנָא לִיצְלַן:

1 אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מַה שֶׁצִּוָּה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ויקרא יט:ג. וְרַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ וְגוֹמֵר, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִקּוֹשִׁי הַסְּמִיכוּת, אֲבָל קוֹשִׁי הַכֶּפֶל בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי״ וְגוֹ׳.

2 וְנִרְאֶה כִּי מִצְוָה זוֹ קְשׁוּרָה עִם מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לָאָב לְבַל יְחַלֵּל בִּתּוֹ לְהַזְנוֹתָהּ, לִפְעָמִים יִמָּצֵא כִּי הַבַּת מֵעַצְמָהּ תְּחַלֵּל כְּבוֹד עַצְמָהּ וּכְבוֹד אָבִיהָ לִזְנוֹת וְאֵין יַד הָאָב בָּאֶמְצַע, לָזֶה צִוָּה ה׳ לָאָב שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁמִירָה לְבַל תִּזְנֶה הַבַּת כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּמּוֹלִיד. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת אֲשֶׁר יַפְעִילוּ הוֹלָדַת טֶבַע רַע בַּנּוֹלָדִים: הָאֶחָד, אִם בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג יְכַוֵּן אֶל הֲנָאַת הַמִּשְׁגָּל לֹא לְסִבַּת מִצְוַת הַבּוֹרֵא לְקַיֵּם הַמִּין, זֶה יוֹלִיד בַּנּוֹלָד תִּגְבּוֹרֶת רַע. הַמִּין הַשֵּׁנִי מִמֶּנָּה, פֵּרוּשׁ מִצַּד שֶׁהָאִשָּׁה מַעֲשֶׂיהָ לֹא טוֹבִים, רַחְלָא בָּתַר רַחְלָא אָזְלָא כתובות סג.. ג׳, אִם הַמּוֹלִידִים אָב אוֹ אֵם חָשְׁבוּ בְּחִינַת הָרַע בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וּכְמַעֲשֵׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סנהדרין קד. אֲשֶׁר מַחֲשַׁבְתָּם סִבְּבָה הוֹלָדַת בִּלְתִּי הָגוּן, הֲגַם הֱיוֹתָם יְסוֹדֵי עוֹלָם.

3 כְּנֶגֶד סִבָּה רִאשׁוֹנָה אָמַר אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזֹּהַר ח״ב פט. בְּפָסוּק ״לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ ישעיהו נו:ד, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַמְּסָרְסִים אֶת עַצְמָם וְאֵינָם נִזְקָקִים לִנְשׁוֹתֵיהֶם אֶלָּא בְּלֵיל שַׁבָּת, וּמוֹשְׁכִין לִבְנֵיהֶם נְשָׁמוֹת קְדוֹשִׁים, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהָרוֹצֶה לְהוֹלִיד בֵּן בַּעַל נֶפֶשׁ טְהוֹרָה צָרִיךְ לְסָרֵס עַצְמוֹ וְלַעֲצֹר כֹּחַ הַתָּאֵב, וְלֹא יִפְעַל אֶלָּא לַתַּכְלִית הַמְּצֻוֶּה בּוֹ מֵאֵת ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ לִמְנֹעַ נֶפֶשׁ זוֹנָה מִבֵּיתוֹ, אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ לְהִזְדַּוֵּג בָּהֶם, וּבָזֶה תּוֹלִיד נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה הַמּוֹאֶסֶת בִּזְנוּת. וּכְנֶגֶד סִבָּה שְׁנִיָּה שֶׁהוּא הַחֲשָׁשׁ מִצַּד הָאֵם אָמַר וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אַזְהָרָה לִירֹא מֵהַמִּקְדָּשׁ, וּבָזֶה תִּשְׁמֹר עַצְמָהּ הָאִשָּׁה לְבַל יְבִיאֶנָּה אֶל הַמִּקְדָּשׁ לְהַשְׁקוֹתָהּ מֵי הַמָּרִים. וּכְנֶגֶד סִבָּה שְׁלִישִׁית סָמַךְ לָזֶה אַזְהָרַת אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים, הֵם בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הָרוֹצָה וּמִתְאַוָּה לְהִדָּבֵק בָּאָדָם הַטָּהוֹר.

4 וְתֵיבַת אוֹבוֹת לְשׁוֹן אָבָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ דברים כג:ו ״וְלֹא אָבָה ה׳״. וְרֶמֶז יִדְּעוֹנִי הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב יִהְיֶה יָדוּעַ אֶצְלוֹ, כִּי יְדִיעַת הַטָּמֵא מַכְרַחַת הָאָדָם לְהִדָּבֵק בּוֹ כְּטֶבַע הַשָּׁפֵל שֶׁחָפֵץ לְהִדָּבֵק בְּעֶלְיוֹן וְחָשׁוּק.

5 וְאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, בָּא לָתֵת טַעַם לְהֶמְשֵׁךְ נֶפֶשׁ רָעָה מִסִּבַּת הַחוֹשֵׁב, כִּי לְצַד כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ, פֵּרוּשׁ, שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל, בַּחֲשׁוֹב הָאָדָם בִּבְחִינַת הָרַע מִסְתַּלֵּק כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה וְאֵין מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶלָּא חֵלֶק הָרַע. נִמְצָא כִּי כָּל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִשָּׁלֹשׁ סִבּוֹת הוּא מְחַלֵּל בִּתּוֹ וְכוּ׳:

1 מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ׳ – רַזַ״ל אָמְרוּ קידושין לב: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה״, שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּשָׁנִים, ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״, קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִדּוּר. ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן״ – זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה. קָשֶׁה, כְּפִי זֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה וּמִפְּנֵי זָקֵן תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַמְשִׁיךְ הַהִדּוּר לְזָקֵן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְהַקִּימָה לְשֵׂיבָה שֶׁהוּא הַבָּא בַּיָּמִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ הַדְרָגָה גְּדוֹלָה בִּכְבוֹד הֶחָכָם יוֹתֵר מִכְּבוֹד גָּדוֹל בְּשָׁנִים. וַהֲגַם שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל קִימָה וְהִדּוּר לָזֶה וְקִימָה וְהִדּוּר לָזֶה, עִם כָּל זֶה מִמַּה שֶׁנִּתְחַכֵּם הַכָּתוּב לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה לְהַמְשִׁיךְ הִדּוּר לְזָקֵן, הוֹדִיעֵנוּ כִּי גָּדוֹל הִדּוּר לְזָקֵן מֵהִדּוּר גָּדוֹל בְּשָׁנִים. וּמֵעַתָּה נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד הֶחָכָם יוֹתֵר מִבַּעַל שֵׂיבָה.

2 עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה סה:ט כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּקֵּשׁ עַל הַשֵּׂיבָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר הָאָב מֵהַבֵּן וְכוּ׳, דִּכְתִיב בראשית כד:א ״וְאַבְרָהָם זָקֵן״, וְהוּא אָמְרוֹ מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וּבָזֶה אַתָּה מְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן שֶׁהוּא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב ״וְאַבְרָהָם זָקֵן״, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה דָּבָר זֶה.

3 עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה יב:ו כִּי הָרְשָׁעִים כְּפוּפֵי קוֹמָה, וִיצַו ה׳ לָאָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו לָשׁוּב לַה׳ וְזוֹ הִיא קִימָתוֹ, וֶהֱעִירוֹ לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו מִפְּנֵי שֵׂיבָה, פֵּרוּשׁ שֵׂיבָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות נ. זָכָה מַשְׁלִימִין לוֹ, לֹא זָכָה פּוֹחֲתִין לוֹ וְלֹא יַגִּיעַ לִימֵי שְׁנוֹתֵינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה. גַּם רָמַז כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ יָמִים רָעִים בְּעֵת שֵׂיבָתוֹ שֶׁהֵם יִסּוּרִין הַקָּשִׁים לָאָדָם מִכָּל יִסּוּרִין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קהלת רבה יב:א כִּי הֵם יָמִים שֶׁכֹּחוֹת הָאָדָם וְהִשְׁתַּדְּלוּתָיו אֲפֵסִים וְהוּא צָרִיךְ לְהַשְׁגָּחָה אֱלֹהִית:

4 עוֹד יִרְמֹז וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, פֵּרוּשׁ זִקְנַת עַצְמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם סוכה נג.: אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּשָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ. גַּם רָמַז לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חגיגה יד: שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוֹלֵךְ מֵעוֹלָם הַזֶּה, אוֹמְרִים לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁצַּדִּיק זֶה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ הָרָשָׁע לֹא דַי שֶׁאֵין אוֹמְרִים כֵּן לְפָנָיו אֶלָּא שֶׁהוּא מִצְטַעֵר. לָזֶה מְעוֹרֵר ה׳ לְהָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, זֶה אַבְרָהָם שֶׁמִּתְהַדֵּר כְּשֶׁאוֹמְרִים לְפָנָיו ״אַשְׁרֶיךָ״ וְכוּ׳. וְהוֹסִיף לְהַפְחִידוֹ מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ – זוֹ יִרְאַת עֹנֶשׁ יוֹם הַדִּין, אֲנִי ה׳ – זוֹ תַּשְׁלוּם שָׂכָר טוֹב שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אוֹ יִרְצֶה לְהָעִיר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, יִרְאָה – ״וְיָרֵאתָ״ וְגוֹ׳, אַהֲבָה – ״אֲנִי ה׳״, כִּי שֵׁם זֶה הוּא מְקוֹר הָאַהֲבָה הַחֲשׁוּקָה בְּלֵב כָּל מַשְׂכִּיל.

1 וְכִי יָגוּר אִתְּךָ וְגוֹ׳. אָמַר לָשׁוֹן יָחִיד אִתְּךָ וְחָזַר לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים בְּאַרְצְכֶם. לְצַד כִּי הַמְשָׁכַת הַגֵּרִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם לְצַד טֹהַר אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה תִּגָּרֵר נַפְשׁוֹת הַשְּׁבוּיוֹת, לָזֶה אָמַר אִתְּךָ לְשׁוֹן יָחִיד לִרְמֹז אֶל הַצַּדִּיק, כִּי לֹא כֻּלָּן הֵם בְּגֶדֶר הַמְשָׁכַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם לִרְמֹז לְמַעֲשֵׂה הָאָרֶץ, שֶׁגַּם הִיא יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר פְּעֻלָּה טוֹבָה זוֹ.

2 עוֹד יִרְמֹז עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אִתָּנוּ, וִיצַו ה׳ ״כִּי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר״ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַ. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אִתְּךָ״ עַל דֶּרֶךְ תהלים עח:ס ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כִּי שָׁם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, וְעָזְבָה מְקוֹמָהּ עֶלְיוֹן וּבָאָה לָגוּר בָּאָרֶץ. ״לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין לְךָ אוֹנָאָה כְּאוֹנָאַת הַשְּׁכִינָה. וְאָמְרוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳ לְהַזְהִיר עַל הַגֵּרִים וְכוּ׳ הַבָּאִים לְהִתְיַהֵד.

1 כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳. כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ הָיוּ טְבוּעִים בְּמִצְרַיִם בְּתוֹךְ הָאוּמּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ״כְּאֶזְרָח מִכֶּם״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ יִשְׁוֶה זֶרַע מְרֵעִים שֶׁאֲבוֹתָיו גּוֹיִם לְאֶזְרָח שֶׁאֲבוֹתָיו יְדִידֵי ה׳? לָזֶה אָמַר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ נַפְשׁוֹתָם הָיוּ מְעֹרָבִים תּוֹךְ קְלִפּוֹת מִצְרַיִם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שמות כ:ב בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ כֵן גֵּר זֶה הָיְתָה נַפְשׁוֹ תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת וְעַכְשָׁיו זָרְחָה בָּעוֹלָם וְחָזְרָה לְשָׁרְשָׁהּ, וּכְפִי זֶה יֶשְׁנוֹ לִנְתִינַת טַעַם לִשְׁבָח ״כִּי גֵרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם עַל גֵּרוּת הַגּוּפוֹת אֵין הַטַּעַם נָכוֹן כִּי יִשְׁתַּנֶּה גֵּר הַבָּא מִן הָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱהָב לְצַד הַהֶבְדֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁנּוּי הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי לֹא כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל.

2 ויקרא רבה פתח ↗

וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים וגו' ויקרא טו, כה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שיר השירים ה, יא: רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וגו', רֹאשׁוֹ זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב משלי ח, כב: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה תוֹרָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, ל: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צ, ד: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. כֶּתֶם פָּז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט, יא: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית חֲרוּתִים מִכֶּתֶם פָּז, שיר השירים ה, יא: קְוֻצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, זֶה הַסִּרְגּוּל, שיר השירים ה, יא: שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, אֵלּוּ קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תַּלְתַּלִּים בְּמִי הֵן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר וּמַעֲרִיב בָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר איוב לח, מא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, לְמֹד מֵאֵלִיָּהוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁחִיר וְהֶעֱרִיב בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּבָר זִמַּנְתִּי לוֹ עוֹרְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א יז, ו: וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וגו', מֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה בְּפַרְנָסָה, מִנַּיִן, מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, כָּךְ אִם אֵין אָדָם נַעֲשָׂה אַכְזָרִי עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ כָּעוֹרֵב הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי אַסֵּי הֲוָה עַסְקָן, חָמֵי חַד עוֹרֵב עָבֵיד קֵן עָבֵיד בֵּיעִין, עָבֵיד אֶפְרוֹחִין, נַסְבִינוּן וְיַהֲבִינוּן בְּקִידְרְתָא חֲדַתָּא וַאֲשַׁע בְּאַפֵּיהוֹן תְּלָתָא יוֹמִין, בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין פָּתַח בְּאַפֵּיהוֹן לְמֵידַע מָה אִינוּן עָבְדִין, אַשְׁכַּח יַתְהוֹן דְּעָבְדִין צוֹאָה, וְצוֹאָה עָבְדָה יַתּוּשִׁין וַהֲווֹ פָּרְחִין לְעֵיל מִנְהוֹן וְאָכְלִין לְהוֹן, קָרָא עֲלֵיהֶן הָדֵין פְּסוּקָא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ב, יט: קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע א, ח: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָאֵי וְכַד הֲוָה מָטֵי בְּאִילֵין קְרָאֵי משלי לא, טו: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה איכה ב, יט: קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזַר וְאָמַר לֵית אַתּוּן חָמִין אוּלְפָנִי מַה נָּהֵיר בְּאַפִּי וְלָמָּה דַּהֲוָה דְּלֵילָא וְדִימָמָא. רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַר קְרָא בִּתְלוּלִית זוֹ שֶׁל עָפָר, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְקַצּוֹת אֶת זוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר הֲרֵינִי קוֹצֵץ שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת הַיּוֹם, שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי קוֹצֵץ אֶת כֻּלָּהּ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה, נְזִיקִין שְׁלשִׁים פְּרָקִים, כֵּלִים שְׁלשִׁים פְּרָקִים. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי משלי כד, ז: רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְכִכָּר תָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת זֶה, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְלֹא אַחֵר תְּלָאוֹ, אֶלָּא מֵבִיא שְׁנֵי קָנִים וּמְסַפְּקָן זֶה לָזֶה וּמוֹרִידוֹ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי לוֹמֵד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִטְרַסְקָל נָקוּב שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלֹאתוֹ, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר, מָה אֲנִי מוֹעִיל, מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, וְלֹא שְׂכַר כָּל חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל. כָּךְ מִי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מָה אֲנִי מוֹעִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, מִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן. אָמַר רַבִּי זְעִירָא אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן קוֹצִין בַּתּוֹרָה, תַּלְתַּלֵּי תַּלְתַּלִּים, הֵן יְכוֹלִין לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ תֵּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג, יז: וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בַּר חֲגַאי בשם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, קְרוֹבָה קרובץ אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַלְבִּין כָּנָף אֶחָד שֶׁל עוֹרֵב אֵינָן יְכוֹלִין, כָּךְ אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲקֹר דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה אֵינָן יְכוֹלִין, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִשְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה עָלָה קַטֵיגוֹרוֹ, וּמִי קִטְרְגוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר יוּ"ד שֶׁל יַרְבֶּה קִטְרְגוֹ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה עָלָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקָרַנִי שְׁלֹמֹה וַעֲשָׂאַנִי פְּלַסְתֵּר, שֶׁכָּל דְּיָתֵיקֵי שֶׁשְּׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דְּבָרִים בְּטֵלִין הֵימֶנָּה כֻּלָּהּ בְּטֵלָה, וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר יו"ד מִמֶּנִּי, כְּתִיב דברים יז, יז: וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְהִרְבָּה לוֹ. דברים יז, טז: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְהִרְבָּה לוֹ סוּסִים. לֹא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְהִרְבָּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא לְךָ, הֲרֵי שְׁלֹמֹה בָּטֵל וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְיו"ד מִמְךָ אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר יו"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁמָהּ שֶׁל שָׂרָה, חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם חֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם וְחֶצְיוֹ לְשָׂרָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה יו"ד שֶׁל שָׂרָה עָלְתָה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקַרְתַּנִי מִשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא, לְשֶׁעָבַר הָיִית בִּשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה בְּסוֹפָהּ שֶׁל תֵּבָה, אֲבָל עַכְשָׁיו הֲרֵינִי נוֹתְנֵךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל תֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר יג, טז: וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. דברים ו, ד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אִם אַתְּ עוֹשֶׂה דָּלֶ"ת רֵי"שׁ, אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. שמות לד, יד: כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה רֵי"שׁ דָּלֶ"ת, נִמְצָא אַתְּ מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. ויקרא כב, לב: וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי"ת ה"א נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. תהלים קנ, ו: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ"א חֵי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. ירמיה ה, יב: כִּחֲשׁוּ בַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. הושע ה, ז: בַּה' בָּגָדוּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. שמואל א ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ"ף בֵּי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. שמואל א ב, ב: כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אָמַר רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כֹּלָּה בָּלֶה וְאַתְּ לֵית בָּלֶה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אֵין לְבַלּוֹתֶךָ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן פְּתַר קְרָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שיר השירים ה, יא: שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר שיר השירים ה, טו: מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים, וּכְתִיב נחום ב, ה: מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ, אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן נִרְאִין כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק פָּתַר קְרָיָא בְּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן כְּעוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת לְאָמְרָן בָּרַבִּים, כְּגוֹן הִלְכוֹת זִיבָה וּנְגָעִים נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הֵן עֲרֵבוֹת עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ג, ד: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וגו', תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁהֲרֵי פָּרָשַׁת זָב וְזָבָה לֹא נֶאֶמְרוּ כְּאַחַת אֶלָּא זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ ויקרא טו, ב: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ ויקרא טו, כה: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ וגו'. רַבִּי כֹּהֵן פָּתַח קהלת י, יח: בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וגו', עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּחֲנוֹת בְּמַחְלֹקֶת לִפְנֵי הַר סִינַי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה שמות יט, כ: וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, תהלים יח, י: וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, קהלת י, יח: וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁתַּפְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּחֲנוֹת בְּמַחְלֹקֶת קהלת י, יח: יִדְלֹף הַבָּיִת שופטים ה, ד: גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. דָּבָר אַחֵר, בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּימֵי יִרְמְיָה, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה ישעיה כב, ח: וַיְּגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה, גַּלֵּי דְכַסֵּי. וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁתַּפְּלוּ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּימֵי יִרְמְיָה, יִדְלֹף הַבָּיִת עמוס ו, יא: כִּי הִנֵּה ה' מְצַוֶּה וְהִכָּה אֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים, מָה הָדֵין רְסִיסָה אִית מִינָהּ אָלִיסִים, וְהָדֵין בְּקִיעָה לֵית מִינָהּ אָלִיסִין לָא דָמוּ לַהֲדָדֵי. דָּבָר אַחֵר, בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה רֶאוּמָטִיקוֹס, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִשְׁתַּפֵּל לְקַנֵּחַ גּוּפוֹ כָּרָאוּי יַעֲלֶה גּוּפוֹ חֲטָטִין. רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַר קְרָיָא בְּאִשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהָאִשָּׁה זוֹ מִתְעַצֶּלֶת מִלְּכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא כ, יח: וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִלְתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ מִשְׁתַּפֶּלֶת מִלִּבְדֹּק עַצְמָהּ בְּעוֹנָתָהּ, יִדְלֹף הַבָּיִת, הֲרֵי הִיא מִתְרַבָּה בְּדָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא טו, כה: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, טָבִיתָא אַמְתָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה בּוֹדֶקֶת בְּחָבִיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה יָשְׁבָה לָהּ, אָמַר לָהּ הָא קְהִיתִין, אָמְרָה לֵיהּ, לָא, כֵּיוָן דְּאִיתְבּוֹנֵן אָמַר וַוי דְּהָא אָזֵיל חַמְרָא, אָמְרָה לוֹ עַל כָּל חָבִית וְחָבִית הָיִיתִי בּוֹדֶקֶת וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶלָּא בָּזוֹ, אָמַר לָהּ תִּתְיְהֵב לִיךְ נַפְשָׁךְ הֵיךְ כְּמָה דִּיהַבְתְּ לְנַפְשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברי הימים ב טו, ג: וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה, וּמִי נִתְנַבֵּא הַפָּסוּק הַזֶּה, עֲזַרְיָה בֶּן עוֹדֵד הַנָּבִיא אָמַר, עֲתִידִין יָמִים לָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, שֶׁאֵין מִדַּת הַדִּין נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם. וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, שֶׁהַכְּהֻנָּה גְדוֹלָה עֲתִידָה לִבָּטֵל. וּלְלֹא תוֹרָה, שֶׁעֲתִידִין סַנְהֶדְּרִין לִבָּטֵל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַדּוֹר כֵּן רָפוּ יְדֵיהֶן, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה ישעיה לה, ג: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת, יָדַיִם שֶׁהֵן נִרְאִין כְּאִלּוּ רָפוֹת. ישעיה לה, ג: וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ, שֶׁהֵן נִרְאוֹת כְּאִלּוּ כּוֹשְׁלוֹת. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת, שֶׁרִפִּיתֶם עַצְמְכֶם בְּמַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ, שֶׁכָּשַׁלְתֶּם בְּמַעֲשֵיכֶם הָרָעִים. ישעיה לה, ד: אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר לִמְפַגְרֵי לִבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר נחום ב, ז: יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁהֵן דּוֹחֲקִין אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כד, יח: וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ. ישעיה לה, ד: חִזְּקוּ אַל תִּירָאוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים תהלים מב, ד: הָיְתָה לִי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן ישעיה לה, ד: הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא, מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁלֵּם גְמוּלָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם ישעיה לה, ד: גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְישַׁעֲכֶם. וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר הָיָה קוֹרֵא אוֹתָן רַבִּים, דְּכַוָּתָהּ מלכים א יח, א: וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּאֶמְצַע, הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא יָמִים שֶׁל צַעַר, לְפִיכָךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָן רַבִּים, וּדְכַוָּתָהּ שמות ב, כג: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וְכִי רַבִּים הָיוּ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר, וּדְכַוָּתָהּ אסתר א, ד: שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם, וְכִי רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ וכו', וְהָדֵין פְּסוּקָא וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא יָמִים שְׁנַיִם, רַבִּים שְׁלשָׁה, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין זוֹ נִדָּה אֶלָּא דָּוָה. וְהַנִּדָּה בְּנִדָּתָהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ויקרא טו, לג: וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי צַעַר גָּדוֹל נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִשָּׁה זוֹ, שֶׁמְאַחַר שֶׁמְשַׁמֶּרֶת יְמֵי זִיבָה יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׁמֶּרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה, וְהַתּוֹרָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נִדָּה, וְהַדָּוָה בְּזִיבָתָהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וּמָה אִם הָאִשָּׁה הַזּוֹ עַל יְדֵי שֶׁפֵּרְשָׁה שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יָמִים הַתּוֹרָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נִדָּה, אָנוּ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ וּמִבֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים, כַּמָּה קִיצִים וְכַמָּה עִבּוּרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ, מִי קִיֵּם מִצְוַת זִיבָה יְכָנְיָהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים, אָמְרוּ כֵּיוָן שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם עָלָה וְיָשַׁב לוֹ בְּדַפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, יָרְדָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ אָמְרוּ לוֹ הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה לִיחָרֵב, אָמַר לָהֶם לָאו, אֶלָּא יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי תְּנוּהוּ לִי וְאֵלֵךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ לִיהוֹיָקִים נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ, אָמַר לָהֶן כָּךְ עוֹשִׂין, דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, דּוֹחִין נַפְשִׁי וּמְקַיֵּם נַפְשֵׁיכוֹן, כְּתִיב דברים כג, טז: לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, אָמְרוּ לוֹ לֹא כָךְ עָשְׂתָה זְקֵנָתְךָ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם עָמְדוּ וּנְטָלוּהוּ וְשִׁלְשְׁלוּהוּ לוֹ. וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר יחזקאל יט, ט: וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים, בַּחַיִּים כְּתִיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מֵת שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ לוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר יחזקאל יט, ט: לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲנִי מְקַיֵּם דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם, חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה מְפֻנָּק וּמֵת בְּיָדָם. מֶה עָשָׂה לוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוּהוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשַׁב עָלָיו בְּפָרָדִימוֹס וַהֲרָגוֹ, וְקָרַע אֶת הַחֲמוֹר וְהִכְנִיסוּהוּ לְתוֹכוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה כב, יט: קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲרָגוֹ וְהָיָה מְחַתֵּךְ מִמֶּנּוּ כְּזֵיתִים וּמַשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר, הֵיכָן הִיא קְבוּרַת חֲמוֹר לֹא בִּמְעִי הַכֶּלֶב, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתֵּר עָלָיו וְאוֹמֵר מלכים ב כד, ה: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תְּלָתָא אֳמוֹרָאִין חַד אָמַר שֶׁהָיָה לָבוּשׁ כִּלְאַיִם, וְחַד אָמַר שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ עָרְלָה, וְחַד אָמַר שֶׁנִּמְצֵאת כְּתוֹבַת קַעְקַע חֲקוּקָה עַל בְּשָׂרוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל יְדֵי שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְעַל כַּלָּתוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר בַּפֶּתַח שֶׁיָּצָא בּוֹ נִכְנָס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהוֹשִׁיב בִּירָנִיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, מַהוּ בִּירָנִיּוֹת, בָּיְירָן צָיְירָן, שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אֶת נְשֵׁיהֶם וּמַכְנִיס מָמוֹנָם לַטִּמְיוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל יט, ז: וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו. כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר הִמְלִיךְ אֶת יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו וְיָרַד לוֹ לְבָבֶל, יָצְאוּ כָּל בְּנֵי בָבֶל לְקַלְּסוֹ, אָמְרוּ לוֹ מֶה עָשִׂיתָ, אָמַר לָהֶם יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי וַהֲרַגְתִּיו וְהִמְלַכְתִּי יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ מַתְלָא אָמַר גּוּר טַב מִכֶּלֶב בִּישׁ לָא תְרַבֵּי, גּוּר בִּישׁ מִכֶּלֶב בִּישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד שָׁמַע לָהֶם וְעָלָה וְיָשַׁב בְּדַפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, יָרְדוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה לִיחָרֵב, אָמַר לָהֶם לֹא, אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִמְלַכְתִּי תְּנוּהוּ לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי. אָזְלִין אָמְרִין לִיכָנְיָה נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ, מֶה עָשָׂה עָמַד וְכִנֵּס כָּל מַפְתְּחוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין לְפָנֶיךָ, עַד עַכְשָׁיו הָיִינוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים נֶאֱמָנִים לְפָנֶיךָ, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מַפְתְּחוֹתֶיךָ לְפָנֶיךָ. תְּרֵין אֳמוֹרָאִין חַד אָמַר כְּמִין יַד שֶׁל אֵשׁ יָרְדָה וּנְטָלָתַן מִמֶּנּוּ, וְחַד אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁזְּרָקָן עוֹד לֹא יָרְדוּ. מָה הָיוּ בַּחוּרֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, הָיוּ עוֹלִין לְרֹאשׁ גַּגּוֹתֵיהֶן וְנוֹפְלִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה כב, א: מַשָּׂא גֵיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. מֶה עָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר, נְטָלוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נֶחְבַּשׁ בְּיָמָיו לֹא הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, עַל שׁוּם ישעיה יד, יז: אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה. גָּלָה יְהוֹיָכִין וְגָלְתָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה כב, כח: הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כָּעֶצֶם הַזֶּה שֶׁל מֹחַ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְנַפְּצוֹ אֵינוֹ יָפֶה לִמְאוּמָה כו', עַד שְׁאַלְתִּיאֵל שָׁאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עַל דַּעְתָּהּ וְאָמְרוּ בְּיָמֵינוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד פּוֹסֶקֶת, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ תהלים פט, לז: וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, מַה נַּעֲשֶׂה נֵלֵךְ וּנְפַיֵּס לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָּה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ וּפִיְּסוּ לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ. מָה הָיָה שֵׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, רַב הוּנָא אָמַר שְׁמִירָם שְׁמָהּ, רַבִּי אָבִין אָמַר שְׁמִירָמוֹת שְׁמָהּ, וְרַבָּנָן אָמְרִין שְׁמִירַעַם שְׁמָהּ, עַל יְדֵי שֶׁנּוֹלְדָה בְּרָעַם. כֵּיוָן שֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לְהִזָּקֵק לָהּ אָמְרָה לוֹ אַתְּ מֶלֶךְ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מֶלֶךְ, אַתָּה מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידְךָ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידוֹ, מִיָּד גָּזַר וְנָתְנוּ לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר דֶּרֶךְ קִנְקָלִין שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי פָּתְחוּ הַמַּעֲזִיבָה וְשִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק לָהּ אָמְרָה כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי, פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, מִיָּד הָלְכָה וְסָפְרָה וְטָהֲרָה וְטָבְלָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּירוּשָׁלַיִם לֹא קִיַּמְתֶּם מִצְוַת זִיבָה וְעַתָּה אַתֶּם מְקַיְּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה ט, יא: גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר, נִזְכַּרְתֶּם אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי בִּשְׁבִיל כֵּן שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ, אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר שיר השירים ד, ז: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם ירמיה ג, כב: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם.

2 ספר הזהר פתח ↗

תהילים ס״ג:ב׳ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, כְּמַאן דְּכָפִין לְמֵיכַל וְצָחֵי לְמִשְׁתֵּי. בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, בְּגִין דְּאִיהוּ מִדְבַּר, וְלָאו אִיהוּ אֲתָר דְּיִשּׁוּבָא, וְלָאו אִיהוּ אֲתָר דְּקֻדְשָׁא. וּבְגִין כַּךְ אִיהוּ אֲתָר בְּלִי מַיִם. וּכְמָה דְּאֲנָן כַּפִין וְצָחָאן לְגַבָּךְ בַּאֲתָר דָּא, כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ וְגוֹ'. וַאֲנָן כְּמָה דְּאֲנָן צָחָאן לְגַבֵּי דְּמַר, לְמִשְׁתֵּי בְּצָחוּתָא מִלּוֹי בַּאֲתָר דָּא, אוּף הָכִי צָחֵינָן לְמִשְׁתֵּי בְּצָחוּתָא מִלּוֹי, בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, אֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַ' אַבָּא, מַאן דְּשָׁארִי מִלָּה הַשְׁתָּא יֵימָא. פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, שמות כ״ה:ב׳ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ'. מֹשֶׁה בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה קָשֶׁה קָמֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם בֵּיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְהַשְּׁתָּא אִית לָן לְמִקְשֵׁי הָכָא, אִי תְּרוּמָה דָּא, יָהֲבָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹי, הֵיךְ יָהֲבָהּ לְאַחֲרָא, וְאָמַר דְּלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ הַאי תְּרוּמָה. אֶלָּא וַדַּאי לְמֹשֶׁה יָהֲבָהּ, וְלָא יָהֲבָהּ לְאַחֲרָא. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה בְּגוֹ עַמֵּיהּ, וְלָא הֲוַת מַטְרוֹנִיתָא עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא. כָּל זִמְנָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לָא הֲוַת עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא, לָא מִתְיָּאֲשֵׁי עַמָּא בֵּיהּ, וְאִינּוּן לָא יַתְבִין לְרַחֲצָן. כֵּיוָן דְּאָתַת מַטְרוֹנִיתָא, כָּל עַמָּא חֲדָאן, וְיַתְבֵי בְּרוּחְצָּנוּ. כַּךְ בְּקַדְמִיתָא, אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לוֹן נִסִּין וְאָתִין עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, לָא מִתְיַאֲשֵׁי עַמָּא. כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. מִיַּד אִתְיָאַשׁוּ כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, במדבר ז׳:א׳ וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה דְּנַחְתַּת כַּלַּת מֹשֶׁה לְאַרְעָא. וְאִי תֵּימָא, וַיְהִי בְּכָל אֲתָר לָאו אִיהוּ אֶלָּא לִישָׁנָא דְּצַעֲרָא, וְהָכָא כְּתִיב וַיְהִי בְּיוֹם. אֶלָּא, בְּהַהוּא יוֹמָא דִּשְׁכִינְתָּא נַחְתַּת לְאַרְעָא, אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא לְגַבָּהּ, וְחַפְיָא הַהוּא חָשׁוּךְ קְבַל לְגַבָּהּ, בְּגִין דְּלָא תֵּיחוֹת. וְתָנֵינָן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה רִבּוֹא מַלְאָכִין מְקַטְרְגִין, אִשְׁתְּכָחוּ לְגַבָּהּ בְּגִין דְּלָא תֵּיחוֹת. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כְּנוּפְיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָארֵי דְּעָלְמָא, כָּל זִיוָא וְכָל נְהוֹרָא דִּילָן בִּשְׁכִינַת יְקָרָךְ אִיהוּ, וְהַשְׁתָּא תֵּיחוֹת לְגַבֵּי תַּתָּאֵי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתַּתְקְפַת שְׁכִינְתָּא, וְתַבְרַת הַהוּא חָשׁוּךְ קְבַל, כְּמַאן דְּמִתְּבָּר גְּזִּיזִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא. כֵּיוָן דְּחָמוּ כֻּלְּהוּ כַּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ תהילים ח׳:ב׳ יְיָ' אֲדוֹנֵינוּ מַה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. אַדִּיר וַדַּאי, דְּתַבְרַת כַּמָה גְּזִּיזִין וְחֵילִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא, וּשְׁלִיטַת בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיְהִי, צַעֲרָא דְּקַבִּילוּ כַּמָה חַיָּילִין וּמַשִּׁירְיָין, בְּיוֹמָא דְּכַלַּת מֹשֶׁה נַחְתַּת לְאַרְעָא. וּבְגִין כַּךְ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ'. וְיִקְחוּ לִי וּתְרוּמָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא. וְעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דָּא לָקֳבֵל דָּא, לְאִתְכַּלְּלָא שְׁכִינְתָּא מִכָּל סִטְרִין עֵילָּא וְתַתָּא, הָכָא בְּהַאי עָלְמָא עוֹבָדָא דִּילֵיהּ, כְּעוֹבָדָא דְּגוּפָא, לְאִתְכַּלְּלָא רוּחָא בְּגַוֵּיהּ, וְדָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְכְּלִילַת לְעֵילָא וְתַתָּא, וְאִיהִי רוּחַ קֻדְשָׁא. וּלְעוֹלָם אִתְמַשְּׁכָת וְעָאלַת גּוֹ רָזָא דְּגוּפָא, לְאַשְׁרָאָה מוֹחָא גּוֹ קְלִיפָא כֹּלָּא כְּמָה דְּאִתְחָזֵי. הַאי רוּחָא דְּקֻדְשָׁא, אִתְעָבִיד בְּגוּפָא, לְאִתְכַּלְּלָא בְּגַוִּיהּ רוּחַ אַחֲרָא עִלָּאָה, דָּקִיק וְנָהִיר, וְכֹלָּא הָכִי אִתְאֲחִיד וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְעָאל דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְאֲחִיד בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִיהוּ קְלִיפָה בַּתְרָאָה דִּלְבַר. קְלִיפָה תַּקִּיפָא אִיהִי לְגוֹ מִקְלִיפָה דְּהַאי עָלְמָא. כְּגַוְונָא דֶּאֱגוֹזָא, דְּהַאי קְלִיפָה דִּלְבַר לָאו אִיהִי תַּקִּיפָא, קְלִיפָה דְּאִיהִי לְגוֹ מִינָּהּ, אִיהִי קְלִיפָה תַּקִּיפָא. אוּף הָכִי לְעֵילָּא, קְלִיפָה תַּקִּיפָא, אִיהִי רוּחָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטָא בְּגוּפָא. לְגוֹ מִנֵּיהּ, אִיהִי קְלִיפָה קְלִישָׁא. לְגוֹ מִנֵּיהּ מוֹחָא. בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, מְתַתְקְנָא כֹּלָּא בְּגַוְונָא אַחֲרָא, דְּהָא קְלִיפָה תַּקִּיפָא אִתַּבְּרַת מֵהַהוּא אֲתָר, וְלָא שַׁלְטָא קע"ג ע"א בֵּיהּ כְּלַל. קְלִיפָה תַּקִּיפָא אִתַּבְּרַת תְּבִיר, ד"א מההוא יותר תדיר וְאִתְפַּתְחַת מֵהַאי סִטְרָא ס"א עד דאתאחיד ברזא דמשכנא. בהאי עלמא קליפה בתראה איהי לכרז קליפה תקיפא איהי לגו כגוונא דא אוף הכא לעילא קליפה תקיפא איהי לבר לגו מיניה איהי קליפה קלישא ולא שלטא ביה כלל ואתפתחת מהאי סטרא נ"ט ע"ב וּמֵהַאי סִטְרָא. וְהַהִיא פְּתִיחוּ הֲוָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּכָל זִמְנָא דְּפָלְחִין פּוּלְחָנָא כְּדְקָא יֵאוֹת. כֵּיוָן דְּגָרְמוּ חוֹבִין, מְשִׁיכוּ הַהוּא פְּתִיחוּ לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, עַד דְּאִתְקָרָב קְלִיפָה, כֹּלָּא כַּחֲדָא. כֵּיוָן דְּאַסְתִּים קְלִיפָה לְמוֹחָא, כְּדֵין שַׁלְטָא ר"ג ע"א הַהִיא קְלִיפָה עָלַיְיהוּ וְדָחָה לוֹן לְבַר מֵהַהוּא דּוּכְתָּא.

2 ברכות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. שֶׁנֶּאֱמַר ״יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע״ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

2097 לשונו בדר"ח פ"א מי"ח תסא:: "כתיב בראשית ב, ג 'כי בו שבת מכל מלאכתו', ואמרו במדרש ב"ר י, ט מה מלאכה היתה בשבת, שברא שלום והשקט ומנוחה... כי השבת עצמו הוא השלום והשלמה, וכמו שתקנו ב'אתה אחד' מנחה של שבת 'מנוחת שלום ושלוה'". וכתב השל"ה על מסכת שבת סוף נר מצוה, דף קלה: דפוס אמסטרדם "קבלתי, אדם המבקר חברו בשבת שחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול 'צפרא טבא', רק יאמר לו 'שבת שלום'" ראה משנה ברורה סימן שז סק"ה. וכן כתב האור החיים ויקרא יט, ג: "כי יום שבת הוא... סוד שלום, ולזה אנו אומרים 'שבת שלום', ואנו מברכין 'הפורס סכת שלום'". ומדוע דוקא בשבת אומרים "שבת שלום", ולא אומרים כן בשאר מועדים כגון "פסח שלום", "שבועות שלום" וכיו"ב. אלא הם הם הדברים. שבת היא השלימות שבסוף, ששהרי היא מעין עוה"ב ברכות נז:, לכך ברכת שבת היא "שבת שלום". ואמרו זוה"ק ח"ג קעו: "שבת איהו שלמא דעלאי ותתאי". וראה הקדמה שניה לדר"ח ביאור משנת "כל ישראל" הערה 221.

4 חולין פתח ↗

לָא, לְעוֹלָם אֵימַר לָךְ: מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא, דְּאָמַר מָר: חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ.

11 חגיגה פתח ↗

כׇּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם. מַאי הִיא? רַבִּי אַבָּא אָמַר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אָמַר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר. מִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, דִּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳״.

13 פסחים פתח ↗

כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ׳אֶתִּים׳ שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל ׳אֶתִּים׳ שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ — לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

17 תנא דבי אליהו רבה פתח ↗

עוד אמר דוד המלך ע"ה אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי ואהבתי עלתה על כלם לפיכך כרת לי הקב"ה ברית שאני אהיה בקי במקרא ובמשנה בהלכות ובאגדות שנאמר כי לא כן ביתי עם אל ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמורה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח שמואל ב כג ואין ברית אלא תורה שנאמר בריתי היתה אתו החיים והשלום מלאכי ב ערוכה בכל במקרא במשנה בהלכות באגדות ושמורה שיהיו דברי תורה שמורה בי לעולם ולעולמי עולמים כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח מכאן אמרו כל ת"ח שמרבה בעסק התורה ואינו מתפרנס הרבה סימן יפה לו ואם תאמר אם הקב"ה אוהב תורתו למה אינו מעשרו הוי אומר שאם יעשיר יפשע מדברי תורה לכן כל ת"ח שמרבה במלאכתה של תורה ואינו מכניס פירות הרבה סימן יפה לו שהקב"ה אוהב את תורתו שאם יעשיר יפשע מדברי תורה וכן הוא מפורש בקבלה ע"י שלמה מלך ישראל שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות שוא ודבר כזב הרחק ממני ריש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלקי משלי ל ברוך המקום שבחר בתורה ובגמרא ובחכמים ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ובבניהם ובבני בניהם עד סוף כל הדורות ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום פנוי וקורין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין ד"ת על פיהן כדי שלא ישכחו מפיהם ומפי בניהם ובני בניהם עד עולם כן בחר הקב"ה בהן ובבניהן ובבני בניהן עד עולם שנאמר ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם ישעיה נט אבל בני פושעי ישראל אינם כן בקטנותן הן רכין ובזקנותן הן קשין מה עושה הקב"ה כשהן עדיין רכים מעלין אותן ושורפין אותן בבית המדרש הגדול ובישיבה הגדולה שלו שנא' שמואל ב כג ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובראש שרוף ישרפו בשבת ואין בליעל אלא רשע שנאמר שמואל א י ובני בליעל אמרו וגו' ואומר שמואל א ל ויען כל איש רע ובליעל מכאן אמרו חכמים כל דבר שעתיד להיות בסוף כבר נעשה מקצתו היום לעתיד יהא ישיבה להקדוש ב"ה בבית המדרש שלו וצדיקי עולם באור פניהם יושבין לפניו כבר נעשה מקצת ישיבה לצדיקים בעוה"ז לדוד מלך ישראל והיה מאיר פנים בהלכה אל הצדיקים היושבים לפניו. וכן לעתיד יהא לצדיקים חייהם שלא בצער ושלא ביצר הרע לימות בן דוד ובעוה"ב כבר נעשה מקצת חיים שלא בצער ושלא ביצר הרע אל הצדיקים בעוה"ז ואלו הן אברהם יצחק ויעקב ויעבץ ויתרו וכל הדומה להן לעתיד יהא הקב"ה מחיה המתים בין לימות בן דוד בין לעוה"ב כבר נעשה מקצת תחיית המתים על ידי הצדיקים בעולם הזה על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל בן בוזי הכהן לעתיד יהא כבוד ועוז לצדיקים בעוה"ב כבר נעשה מקצת כבוד ועוז לצדיקים בעולם הזה זה יהושפט מלך יהודה. לעתיד יהא אכילה ושתיה ושמחה לצדיקים. כבר נעשה לצדיקים בעוה"ז לשלמה מלך ישראל. לעתיד יהא דם ובשר ושבר גוג ומגוג ולעכו"ם על הרי ישראל כבר נעשה מקצתו דם ובשר ושבר על לוחצינו כמו שעינינו רואות בכל יום תמיד. ואם אתה רוצה ללמוד וחפץ אתה בדברי תורה צא ולמד מראשו של ענין של מעלה שאמרנו עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש שלו וצדיקי עולם יושבים לפניו ונושאים ונותנים במקרא במשנה בהלכות ואגדות ואומרים על טמא טמא ועל טהור טהור על טמא במקומו ועל טהור במקומו ואח"כ מביאין את הרשעים ודנין אותן בפניהן ויש נידונין שלשים יום ויש נידונים ששים ימים ויש נידונין שלשה חודשים ויש נידונין ששה חדשים כללו של דבר שנו רבותינו במשנה משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש ואחר כך יעמדו הצדיקים לפני הקב"ה ויאמרו לפניו רבונו של עולם כשהיינו באותו עולם אלו בני אדם היו משכימים ומעריבים לבית הכנסת והיו קורין ק"ש ועושין שאר מצוות ויאמר להם הקב"ה אם כך עשו רפאו אותן מיד הולכין הצדיקים ועומדים על עפרם של רשעים ומבקשין עליהם רחמים והקב"ה מעמידם מעפר רגליהם שנאמר מלאכי ב ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. כבר נעשה מקצת ישיבה לצדיקים בעוה"ז לדוד מלך ישראל כיצד שנאמר אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי הוא עדינו העצני על שמנה מאות חלל בפעם אחת שמואל ב כג כל העם יושבין בישיבה לפניו אבל דוד לא היה יושב לא על הכר ולא על הספסל אלא היה יושב על הארץ ומלמד תורה ברבים לשם שמים באתה שכינה ועמדה למעלה ממנו משיבה ואמרה לו דבר בני דברים הללו הן ראויין לך ושלך הן ואתה מושל בהן כמו אני שנאמר תחכמוני אמר הקב"ה לדוד אתה יושב בישיבה שאין בה סמיכה תהא כמוני מכאן אמרו חכמים כל ישיבה שאין בה סמיכה עמידה טובה הימנה מה ת"ל ראש השלישי. שתהיה ראש בתורתי המשולשת. ד"א ראש השלישי תהא חלקך עם שלשה הצדיקים אברהם יצחק ויעקב שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק קהלת ד ד"א ראש השלישי שתהא ראש לשלשה אבות. דבר אחר ראש השלישי שתהא ראש לכל ישראל שהן עולין לירושלים לרגל שלש פעמים בשנה למה דברי תורה של דוד המלך ע"ה דומה לאדם שנותנין לו עור והוא מעבדה וממחקה וממתחה ומביאה לידי מלאכה יפה שנאמר הוא עדינו העצני. ד"א הוא עדינו העצני כשאתה יושב בבית המדרש תהא מעודן כתולעת וכשאתה יוצא למלחמה תהא קשה כעץ ומה שכרך לפני על שמונה מאות חלל בפעם אחד חסר מאתים מאלף אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אני חסר מאתים א"ל דוד בני לא כן כתבתי בתורתי ורדפו מכם חמשה מאה ויקרא כו אעפ"י שאין בכם ד"ת אלא דרך ארץ ומקרא בלבד אבל אם תעשו ד"ת איש אחד מכם ירדוף אלף שנאמר דברים לב איכה ירדוף אחד אלף אבל אתה עשית רצוני ולא עשית כל רצוני שנאמר מלכים א טו רק בדבר אוריה החתי לפיכך אתה חסר מאתים מכאן אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שמא עשה תשובה הא למדת שכל המספר אחר המעשה של ת"ח כאלו מספר אחר השכינה שנאמר שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה משלי י ואין אהבה אלא תורה שנאמר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף תהלים קיט ואומר תהלים קיט מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. אור של ת"ח וצדיק לימות בן דוד ולעוה"ב כיצד יש שנותנין לו מאור פנים כצאת השמש בגבורתו כמו שעה א' ויש שנותנין לו כב' שעות ויש כג' שעות ויש כד' ויש כו' ויש ככל היום כולו ויש שנותנין לו מאור פנים כאור הלבנה בר"ח ויש שנותנין לו כבחמשה לחדש ויש כבעשרה לחדש ויש כמו בט"ו לחדש ויש כמו כוכבים גדולים ויש כמו כוכבים קטנים ויש שנותנין לו מאור פנים כמו אויר הרקיע בשעה שהוא מטוהר ויש שמשחרת פניהם כשולי קדרה זה הכלל כל הנושא פנים אל התורה זוכה ומקבל פני השכינה אבל המזוהם והמלוכלך בעבירות אינו מיסב בפני המלך בד"א בזמן שלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה ומת הרי הוא כצדיק עולם לכל דבריו. כך שנו חכמים שלשה מלכים אין להם חלק לעוה"ב ואלו הן ירבעם אחז מנשה י"א אחאב הוי אומר כל העובד ע"ז הן בקטנותו הן בזקנותו ומת בלא תשובה אפי' ראוי להיות כהן גדול אין לו חלק לעולם הבא שנא' עמוס ח הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלקיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד לפי שכל המצות שהאדם עושה בעולם הזה אין בהם כח להאיר אלא כאור הנר בלבד אבל התורה מאירה מסוף העולם ועד סופו שנאמר כי נר מצוה ותורה אור משלי ו וכל הנזקק אל החכמים ואל תלמידיהן מעלה עליו הכתוב כאלו עשה רצונו של אביו שבשמים וכל היודע להוכיח ומוכיח את הרבים הרי הוא עושה קורת רוח לפני קונו שנאמר משלי כד ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב עליו תבוא ברכת טוב לא נאמר אלא עליהם להמוכיחים ולהמקבל תוכחה ואומר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא קהלת יא כל המודה ביסורין ושמח בהם נותנין לו חיים בעוה"ז ובעולם שאין לו סוף שנאמר משלי ו ודרך חיים תוכחות מוסר.

17 קידושין פתח ↗

״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ. כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל אֶתִּין שֶׁבַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״, פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל אֶתִּין שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ קִבַּלְתִּי עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה: מְנָלַן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ״כַּפָּרָה״ כְּתִיב בַּהּ, כְּקָדָשִׁים. ״צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע״ מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבִּפְנִים, וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבַּחוּץ. מָה מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר – אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בַּחוּץ עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. אִיתְּמַר: צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵאֵימָתַי אֲסוּרִים? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה, שְׁחִיטָה הוּא דְּאָסְרָה לַהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה, מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה נָפְקָא, מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה מֵחַיִּים – אַף צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵחַיִּים. וְעֶגְלָה עֲרוּפָה גּוּפַהּ מֵאֵימָתַי? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גְּבוּל שָׁמַעְתִּי בָּהּ וְשָׁכַחְתִּי, וְנָסְבִין חַבְרַיָּא לוֹמַר: יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן הִיא אוֹסַרְתָּהּ. אִי מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה מִשְּׁעַת לְקִיחָה לָא מִיתַּסְרָא, אַף צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע נָמֵי מִשְּׁעַת לְקִיחָה לָא מִיתַּסְרִי! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם אִית לֵיהּ גְּבוּל אַחֲרִינָא, הָכָא מִי אִית לֵיהּ גְּבוּל אַחֲרִינָא?! אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״כׇּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַמְשׁוּלַּחַת, ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחוּטָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחַיִּים אֲסוּרָה, לְאַחַר שְׁחִיטָה מִיבַּעְיָא?! מַהוּ דְּתֵימָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֳּדָשִׁים, דְּמֵחַיִּים אֲסִירִי, וְאָתְיָא שְׁחִיטָה וּמַכְשְׁרָה לְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה, וְהָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחַיִּים אֲסוּרָה, הָרִאשׁוֹנָה אַמַּאי מוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה? אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעֶיהָ, דְּלָא חָל עֲלַהּ קְדוּשָּׁה כְּלָל. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא בְּאֵזוֹב וְשֶׁלֹּא בְּעֵץ אֶרֶז וְשֶׁלֹּא בִּשְׁנִי תוֹלַעַת, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּקְצָה לְמִצְוָתָהּ – אֲסוּרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנִשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָהּ – מוּתֶּרֶת. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא מָר סָבַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, וּמָר סָבַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מֵחַיִּים לָא מִיתַּסְרָא! תַּנָּאֵי הִיא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבִּפְנִים, וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בַּחוּץ. מָה מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר, אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בַּחוּץ – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. גּוּפָא: ״כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַמְשׁוּלַּחַת, ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחוּטָה. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים. מַתְקֵיף לַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: וְלָא הֲרֵי מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! כִּי אֲסִירִי – לְגָבוֹהַּ, לְהֶדְיוֹט – מִישְׁרֵא שְׁרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: הֲרֵי רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בְּעֵדִים, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! אֶלָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ רוֹב בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁלַּח עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – כְּשָׂדֶה, מָה שָׂדֶה מוּתֶּרֶת – אַף הַאי נָמֵי מוּתֶּרֶת. הַאי ״שָׂדֶה״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שָׂדֶה״ – שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד בְּיָפוֹ וְיִזְרְקֶנָּה לַיָּם, בִּגְבָת וְיִזְרְקֶנָּה לַמִּדְבָּר, וְשֶׁלֹּא יַעֲמוֹד חוּץ לָעִיר וְיִזְרְקֶנָּה בְּתוֹךְ הָעִיר. אֶלָּא כֹּל שֶׁעוֹמֵד בָּעִיר וְיִזְרְקֶנָּה חוּץ לַחוֹמָה. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא: ״שָׂדֶה״, מַאי ״הַשָּׂדֶה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. רָבָא אָמַר: לֹא אָמְרָה תּוֹרָה: ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה. בִּשְׂעַר נָזִיר. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״ – גִּידּוּלוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ. אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, וְיוֹצֵא לְחוּלִּין – אַף שְׂעַר נָזִיר תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין! מִי קָרֵינַן ״קוֹדֶשׁ״? ״קָדוֹשׁ״ קָרֵינַן. בְּפֶטֶר חֲמוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְאַחַר עֲרִיפָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל. בָּשָׂר בְּחָלָב. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד אִיסּוּר בִּישּׁוּל. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי״. מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה – אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁחוֹט לִי – בְּשֶׁלִּי. וְשֶׁלָּךְ – בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – אָסוּר, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי – אָסוּר. אִי מָה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ עָנוּשׁ כָּרֵת, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳... וְנִכְרַת״, עַל קׇרְבָּן – עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מֵהָכָא: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״. תְּלָתָא קְרָאֵי יַתִּירֵי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ״, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים הָרְאוּיִם לִיקָּרֵב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת בַּעֲלֵי מוּמִים, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״. יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יְהֵא מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ״, מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּרִחוּק מָקוֹם – אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים

17 כתובות פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ בְּנֵי מָתָא — לָאו מִשּׁוּם דִּמְעַלֵּי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא.

18 יומא פתח ↗

וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְּךָ, אָמַר לוֹ: לֹא. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקְךָ! אָמַר לוֹ: הֵילָךְ, אֵינִי כְּמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי. זוֹ הִיא נְטִירָה.

23 מסכת כלה רבתי פתח ↗

ברייתא קטנים מקבלים פני שכינה שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור: גמ׳ איבעיא להו מכפרין עון אבות או לא, ת״ש דר׳ עקיבא נפק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טונא אכתפיה ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתאנח, א״ל מאי עבידתיך א״ל לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההיא עלמא ועכשיו איכא נטורין עילוון ולא שבקין לי דאינוח א״ל רבי עקיבא שבקת ברא א״ל בחייך לא תשלין דדחילנא ממלאכי דמחו לי בפולסי דנורא ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע א״ל אימא ליה דקא ניחותך, א״ל שבקית אתתא מעברתא אזל ר׳ עקיבא עאל לההיא מדינתא, אמר להו בריה דפלוני היכא ליה אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות א״ל אמאי אמרו ליה ההוא לסטים אכל אינשי ומצער בריתא ולא עוד אלא שבא על נערה המאורסה ביום הכפורים. אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא נטרה עד דילדה, אזל מהליה לכי גדל אוקמי׳ בבי כנישתא לברוכי בקהלא לימים אזל ר׳ עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה א״ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי: מאי עובדיהו תנא ולפקוד ופוקד עליהם מלאך ומלמד אותם תורה ומשנה הלכות והגדות שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים ועד כמה עד בני חמש ושש שנים שלא טעמו טעם חטא. תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הב״ה לחבל את העולם ולהפכו לכמות שהיה אלא כיון שהב״ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות מיד נהפך כעסו לרחמים. אמר רב פפא ר"ל משום ר"י נשיאה לא מקים עלמא אלא בהבלא דתינוקות של בית רבן א״ל ר״פ לאביי דידי ודידך מאי היא א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא א"ל עלמא כל דאזל מתפרע דהא א״ר יוחנן נהירנא כד הוי מטללי טללי וטלא טליא וטלייתא כבר שית עשרה כבר שבע עשרה ערמין בשוקא ולא חיישינן לחטאה. אמר ליה משום הכי הוה טבתהון משתניא דא״ר יוחנן דכירנא כד הוה בצע ינוקא פיתא ונגיד חוטא דמשחא על תרין דרעיהון א״ל מאי קרא חלב חיטים ישביעך:

23 בבא בתרא פתח ↗

מַתְנִי׳ נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל אוֹמְרִים: אִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל; יוֹרְשֵׁי אִשָּׁה אוֹמְרִים: בַּעַל מֵת רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשָּׁה – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְלוֹקוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים – בְּחֶזְקָתָן, כְּתוּבָּה – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, נְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב. גְּמָ׳ בְּחֶזְקַת מִי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא אָמַר: יַחְלוֹקוּ. וְכֵן תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: הוֹאִיל וְהַלָּלוּ בָּאִין לִירַשׁ וְהַלָּלוּ בָּאִין לִירַשׁ, יַחְלוֹקוּ. מַתְנִי׳ נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִין שֶׁיַּחְלוֹקוּ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָּזוֹ, שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי: עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטַעֲרִין; אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לְחַלֵּק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִין?! גְּמָ׳ בְּחֶזְקַת מִי? רַבִּי אִילָא אָמַר: בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאֵם. רַבִּי זֵירָא אָמַר: בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבֵּן. כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא, קָם בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבִּי אִילָא. קָם רַבָּה בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא, שְׁמַע מִינַּהּ – אַוֵּירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: הוֹאִיל וְהוּחְזְקָה נַחֲלָה בְּאוֹתוֹ שֵׁבֶט. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי: עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטַעֲרִין וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי, עֲדָא אָמְרָה – בֶּן עַזַּאי תַּלְמִיד חָבֵר דְּרַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה, דְּקָאָמַר לֵיהּ ״שֶׁבָּאתָ״. שְׁלַחוּ מִתָּם: בֵּן שֶׁלָּוָה בְּנִכְסֵי אָבִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, וָמֵת – בְּנוֹ מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. לָוָה – מַאי מַפֵּיק? וְעוֹד, לָקוֹחוֹת מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי

30 ספר הזהר פתח ↗

וּבְהַאי רָצוֹן, אִסְתַּלָּק מֹשֶׁה, נְבִיאָה מְהֵימָנָא קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא. בְּגִין לְמִנְדַּע, דְּלָא בְּדִינָא אִסְתַּלָּק, וְהַהִיא שַׁעֲתָא בְּרָצוֹן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ, וְאִתְטָמַּר בֵּיהּ. בְּגִין כַּךְ, דברים לה וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ כְּתִיב. מַה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, טְמִירָא מִכָּל טְמִירִין, וְלָא יַדְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. אוּף הָכָא, הַאי נִשְׁמְתָא דְּאִתְטַמַּר בְּהַאי רָצוֹן, דְּאִתְגַּלְיָא בְּשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דְּשַׁבְּתָא, כְּתִיב וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ וְהוּא טָמִיר מִכָּל טְמִירִין דְּעָלְמָא, וְדִינָא לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה. תָּאנָא, בְּהַאי יוֹמָא, דְּאוֹרַיְיתָא מִתְעַטְּרָא בֵּיהּ, מִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא, בְּכָל אִינּוּן פִּקּוּדִין בְּכָל אִינּוּן גִּזְרִין וְעוֹנָשִׁין, בְּשִׁבְעִין עֲנָפִין דִּנְהוֹרָא, דְּזָהֲרִין מִכָּל סִטְרָא וְסִטְרָא. מַאן חָמֵי, עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִכָּל עֲנָפָא וַעֲנָפָא, חֲמִשָּׁא קַיְימִין בְּגוֹ אִילָנָא, כֻּלְּהוּ אַנְפִּין בְּהוּ אֲחִידָן. מַאן חָמֵי, אִינּוּן תַּרְעִין דְּמִתְפַּתְּחָן בְּכָל סְטָר וּסְטָר, כֻּלְּהוּ מִזְדַּהֲרִין וְנַהֲרִין, בְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּנָפִיק וְלָא פָּסִק. קָל כָּרוֹזָא נָפִיק, אִתְּעֲרוּ קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, אִתְּעֲרוּ עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאִתְבַּחֲר לְעֵילָּא וְתַתָּא. אִתְּעֲרוּ חֶדְוָותָא לְקַדְמוּת מָארֵיכוֹן. אִתְּעֲרוּ בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא. אִזְדְּמָנוּ בִּתְלַת חֶדְוָון, דִּתְלַת אֲבָהָן. אִזְדְּמָנוּ לְקַדְמוּת מְהֵימָנוּתָא, דְּחֶדְוָוה דְּכָל חֶדְוָותָא. זַכָּאָה חוּלְקֵכוֹן, יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. דָּא הוּא יָרוּתָא לְכוֹן, מִכָּל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר ר' יְהוּדָה, הָכִי הוּא וַדַּאי. וְעַל דָּא כְּתִיב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וּכְתִיב ויקרא י״ט:ב׳ קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ'. וּכְתִיב, ישעיהו נ״ח:י״ג וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ' מְכוּבָּד. תָּאנָא, בְּהַאי יוֹמָא, כָּל נִשְׁמָתֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, מִתְעַדְּנִין בְּתַפְנוּקֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְרוּחָא חֲדָא מֵעִנּוּגָא דְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא מִתְפַּשְׁטָא ההוא מתפשט בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא, וּמִתְפַּשְּׁטָא לְכֻלְּהוּ בְּנֵי קַדִּישִׁין, לְכֻלְּהוּ נְטוּרֵי אוֹרַיְיתָא, וְנַיְיחִין בְּנַיְיחָא שְׁלִים, מִתְנְשֵׁי מִכֻּלְּהוּ, כָּל רוּגְזִין, כָּל דִּינִין, וְכָל פּוּלְחָנִין קָשִׁין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ישעיהו י״ד:ג׳ בְּיוֹם הִנִּיחַ יְיָ' לָךְ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה. בְּגִינֵי כַּךְ, שָׁקִיל שַׁבְּתָא לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא, וְכָל דְּנָטִיר שַׁבְּתָא, כְּאִילּוּ נָטִיר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּא. וּכְתִיב ישעיהו נ״ו:ב׳ אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשוֹמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. אִשְׁתְּמַע, דְּמַאן דְּנָטִיר שַׁבָּת, כְּמַאן דְּנָטִיר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּא. ר' יוּדָאי שָׁאִיל לֵיהּ לְרַ' שִׁמְעוֹן, יוֹמָא חַד דְּאַעְרַע עִמֵּיהּ בְּאָרְחָא, אָמַר לֵיהּ, ר', הָא כְּתִיב ס"א בפרשתא דשבת בְּפַרְשְׁתָּא דָּא שַׁבָּת, דְּאָמַר יְשַׁעְיָה, דִּכְתִּיב, ישעיהו נ״ו:ד׳ כֹה אָמַר יְיָ' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ', וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי וְגוֹ'. מַה קָא מַיְירֵי. אֲמַר לֵיהּ, קַפּוּטְקָאָה, חֲמָרָךְ קִטְרֵי בְּטִיפְסָא, וּנְחִית, דְּמִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא בָּעֵי צָחוּתָא. אוֹ אַפְכֵי לַאֲחוֹרָךְ, וְזִיל אֲבַתְרָאי, וּתְכַוֵּון לִבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ, בְּגִינֵיהּ דְּמֹר עֲבִידְנָא אָרְחָא, וּבַתְרֵיהּ דְּמֹר אֶסְתָּכֵּל בִּשְׁכִינְתָּא. אֲמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, מִלָּה דָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְלָא פְּרִישׁוּ מִלָּה. כֹה אָמַר יְיָ' לַסָּרִיסִים. מַאן סָרִיסִים. אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וּמְסָרְסֵי גַּרְמַיְיהוּ כָּל שִׁיתָא יוֹמִין דְּשַׁבְּתָא, וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְלֵילְיָא דְּשַׁבְּתָא מְזָרְזֵי גַּרְמַיְיהוּ בְּזִוּוּגָא דִּלְהוֹן, מִשּׁוּם דְּיַדְעֵי רָזָא עִלָּאָה, בְּשַׁעֲתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא אִזְדַּוְּוגַת בְּמַלְכָּא. וְאִינּוּן חַבְרַיָּיא דְּיַדְעִין רָזָא דָּא, מְכַוְּונִין לִבַּיְיהוּ לִמְהֵימָנוּתָא דְּמָארֵיהוֹן וּמִתְבָּרְכָאן בְּאִיבָּא דִּמְעֵיהוֹן בְּהַהוּא לֵילְיָא. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, בראשית ל״ז:י״א וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. וְאִקְרוּן סָרִיסִים וַדַּאי, בְּגִין לְחַכָּאָה לְשַׁבְּתָא לְאַשְׁכְּחָא רַעֲוָא דְּמָארֵיהוֹן, דִּכְתִּיב ובְחָרוֹ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי. מַאי בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי. דָּא זִוּוּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, כֹּלָּא חַד, בִּבְרִיתִי סְתָם. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּאִתְקַדָּשׁ בִּקְדוּשָׁה דָּא, וְיָדַע רָזָא דָּא. תָּא חֲזִי, כְּתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיְיָ' אֱלהֶיךָ וְגוֹ', כָּל מְלַאכְתֶּךָ, בְּאִינּוּן שִׁיתָא יוֹמֵי עֲבִידְתַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא וּבְגִין הַאי מִלָּה. לָא מִזְדַּוְּוגֵי חַבְרַיָּיא, בַּר בְּזִמְנָא דְּלָא יִשְׁתְּכַּח מֵעֲבִידְתַּיְיהוּ דִּבְנִי נָשָׁא, אֶלָּא עֲבִידְתֵּיה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאי עֲבִידְתֵּיה. זִוּוּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, לְאַפָּקָא נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין לְעָלְמָא.

32 סוכה פתח ↗

חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, יֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּישָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ — אֵלּוּ חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה אֶת יַלְדוּתֵנוּ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא, וּמִי שֶׁחָטָא — יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ.

32 בראשית רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם וּבְנוֹ נִכְנָסִין לְמָקוֹם וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְעַטְּרוֹ בְּזִקְנָה אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל. מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב זִקְנָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם נָתַן לוֹ זִקְנָה, בראשית כד, א: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא יִסּוּרִים מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים אֵין מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב יִסּוּרִין וְכֵיוָן שֶׁעָמַד יִצְחָק נָתַן לוֹ יִסּוּרִים, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ. יַעֲקֹב תָּבַע אֶת הַחוֹלִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא חוֹלִי וְאֵינוֹ מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֶה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים הוּא מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל בראשית מח, א: וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַבְרָהָם חִדֵּשׁ זִקְנָה, יִצְחָק חִדֵּשׁ יִסּוּרִים, יַעֲקֹב חִדֵּשׁ חוֹלִי, חִזְקִיָּהוּ חִדֵּשׁ חוֹלִי שֶׁיִּתְרַפֵּא, אָמַר לוֹ הֶעֱמַדְתָּ אוֹתוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם חוֹלֶה וְעוֹמֵד, חוֹלֶה וְעוֹמֵד, הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה לח, ט: מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִכָּאן שֶׁהָיָה בֵּין חוֹלִי לְחוֹלִי חוֹלִי כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.

32 חגיגה פתח ↗

מָה שִׁירָה אָמְרוּ — ״הַלְלוּ אֶת ה׳ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל תְּהוֹמוֹת ... עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים ... הַלְלוּיָהּ״. נַעֲנָה מַלְאָךְ מִן הָאֵשׁ, וְאָמַר: הֵן הֵן מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקוֹר וְלִדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ. אַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים. אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ.

« אור החיים על ויקרא י״ח:ל׳ אור החיים על ויקרא כ׳:ב׳ »