1 וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃
1 וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא עָצַר כֹּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הַנִּצָּבִים מֵעַצְמָן, וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ״. פֵּרוּשׁ, בִּמְהֵרָה, לֹא שֶׁיֹּאמְרוּ לָהֶם לָצֵאת, כִּי כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵעַצְמָן יֵצְאוּ בְּמִתּוּן, וְלֹא סָבַל אֹרֶךְ זְמַן הַהוֹצָאָה. וְאָמַר וְלֹא עָמַד, פֵּרוּשׁ, לֹא נִתְעַכֵּב אִישׁ אֶלָּא בִּמְהֵרָה תֵּכֶף יָצְאוּ יַחַד.
2 בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל הִתְוַדְּעוּתוֹ אֶל אֶחָיו, פֵּרוּשׁ הַכָּרַת דָּבָר כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיַצְדִּיקוּ כִּי הוּא יוֹסֵף, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לְהַזְכִּירָם בִּמְכִירָתוֹ, וְלֹא רָצָה לְזַלְזֵל בְּאֶחָיו שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתָם בִּדְבַר נְבָלָה כָּזוֹ לִמְכּוֹר אֲחִיהֶם. וְאָמַר בְּסָמוּךְ: וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וְכוּ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי מַה שֶׁמָּנַע הַזּוּלַת בְּהִתְוַדְּעוֹ לְאֶחָיו לֹא לְצִדּוֹ, כִּי הוּא קָרָא בְּקוֹל וְשָׁמְעוּ כָּל הָעִיר אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד בּוֹשֶׁת אֶחָיו הוּא שֶׁעָשָׂה מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
