4 עֲשָׂרָה. אוּלַי הָלְכוּ כֻּלָּן לַחֲשַׁשׁ הָרָגִיל בִּשְׁנֵי רָעָב, כִּי תֵּרַע עֵין אָדָם בְּרֵעֵהוּ וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשְׁעוּ לִגְזוֹל וְלַהֲרוֹג אִישׁ אָחִיהוּ, לָזֶה הָלְכוּ כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁאִישׁ אֶת אָחִיהוּ יַעֲזוֹרוּ, וְגַם בִּנְיָמִין הָיוּ רוֹצִים לְהוֹלִיכוֹ עִמָּם אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת בִּנְיָמִין לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת טַעַם זֶה גַּם אוֹתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמָּהֶם:
5 עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה מוֹכֵר יוֹסֵף אֶלָּא דָּבָר קָצוּב לְכָל אֶחָד, וְנִתְחַכֵּם בָּזֶה לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד נִגְלֶה וְאֶחָד נִסְתָּר. הַנִּגְלֶה – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתַּגֵּר אָדָם בַּתְּבוּאָה, וְיֵשׁ בָּזֶה שֶׁבַח לוֹ וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים: שֶׁבַח לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר הוּא בְּכָל עֲלִיַּת הַשְּׁעָרִים, וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים כִּי הוּא לֹא יַעֲלֶה הַשַּׁעַר בְּיוֹתֵר, וְאֶחָד נִסְתָּר – כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָאַחִים אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה כִּי בָּאוּ כֻּלָּן לִקְנוֹת כָּל אֶחָד הַקָּצוּב.
