2 וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוריות י: בְּמַעֲשֵׂה יָעֵל, שֶׁהֲנָאָתָם שֶׁל רְשָׁעִים צַעַר הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ״ – הֲגַם שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ אִישׁ וְאִשָּׁה וּמִן הַטֶּבַע שֶׁתֵּהָנֶה הָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא נֶהֱנֵית אֶלָּא אַדְרַבָּא עִנּוּי הָיָה לָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְעַנֶּהָ, וְהָיוּ הַדְּבָרִים נִכָּרִים בָּהּ שֶׁאֵין חֶפְצָהּ בּוֹ, וְהֻצְרַךְ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, דִּכְתִיב ״וַיְדַבֵּר עַל לֵב״ וְגוֹ׳.
