8 וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
8 וַיִּירָא יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: נִכְנַס בְּגֶדֶר לַהֲרוֹג אוֹ לֵיהָרֵג, לָזֶה כְּנֶגֶד לֵיהָרֵג יָרֵא מְאֹד, וּכְנֶגֶד לַהֲרוֹג וַיֵּצֶר לוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב מְאֹד אַחַר ״וַיֵּצֶר״.
9 עוֹד יִרְצֶה כִּי לְצַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ כִּי עֵשָׂו מַעֲרִים לְהַרְאוֹת אַחְוָה וְהוּא שׂוֹנֵא, יָרֵא יַעֲקֹב שֶׁלֹּא לְהָכִין עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה, שֶׁמָּא עֵשָׂו יַהַרְגֵהוּ וְאֵין בְּיָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּלֵי קְרָב, וּלְהָכִין עַצְמוֹ בִּכְלֵי קְרָב וַיֵּצֶר לוֹ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עֵשָׂו רָעָה וּכְשֶׁיִּרְאֵהוּ מוּכָן בִּכְלֵי קְרָב יֹאמַר עֵשָׂו, הֲלֹא יַעֲקֹב הוּא דּוֹרֵשׁ רָעָה וּבָזֶה יְחַדֵּשׁ שִׂנְאָתוֹ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם וַיַּחַץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָצָה הָעָם: חֲצִי הָרִאשׁוֹן מַרְאִים פְּנֵי אַהֲבָה וְחִבָּה כְּאָח לְאָחִיו, וַחֲצִי מַחֲנֵהוּ מוּכָן וּמְזֻיָּן:
