30 וַיָּבֹא אֶל וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָׁמְרוֹ וְהִנֵּה עוֹמֵד וְגוֹ׳, וְעַל פִּי דִּבְרֵי רַזַ״ל ילקוט שמעוני קט שֶׁאָמְרוּ כִּי הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בִּמְרוּצָתוֹ שֶׁל לָבָן לְרָעָה, וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהֶעֱמִיד הַגְּמַלִּים בָּאֲוִיר עַל הָעַיִן, וְהוּא אָמְרוֹ הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן, וְהוּא עָמַד עַל הַגְּמַלִּים דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה עוֹמֵד״ וְגוֹ׳, וּמִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ קָרָא לוֹ לָבָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֹּא בְּרוּךְ ה׳״, וְאַחַר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ דִּבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ״. וּבָזֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְגוֹ׳, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳:
31 עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהִנֵּה עֹמֵד וְגוֹ׳, שֶׁהֲגַם שֶׁשָּׁאֹל שָׁאַל הָאִישׁ אֶת רִבְקָה ״הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם״ וְגוֹ׳, וְאָמְרָה ״גַּם תֶּבֶן״ וְגוֹ׳ ״גַּם מָקוֹם״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִפְּנֵי זֶה נָטָה אַחֲרֶיהָ לָלֶכֶת בֵּית אָבִיהָ, אֶלָּא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ עַל הָעָיִן.
32 וְאָמְרוֹ בּוֹא בְּרוּךְ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה״ וְגוֹ׳ – נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁמְּזַמְּנוֹ לָבֹא אֶצְלוֹ לֹא לְהַאַכְסִינוֹ בְּבֵיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחוּץ, אֲבָל לְעוֹלָם צָרְכּוֹ עַל עַצְמוֹ, כִּי עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה.
