מפרשים:
7 וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ. מִקְרָא זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר פָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, בּוֹ הָיָה לוֹ לִגְמֹר אֹמֶר ״וַיְהִי כֵן״. וְעוֹד רוֹאַנִי כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַיְהִי כֵן״ אַחַר אָמְרוֹ ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים״, אֶלָּא אַחַר אֲמִירַת ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״ יַשְׁמִיעֵנוּ כִּי הוּא אָמַר וַתֶּהִי.
8 וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי שְׁלֹשָׁה מְלָאכוֹת נַעֲשׂוּ בָּרָקִיעַ. הָאֶחָד הִיא בְּרִיאַת הֲוָיַת גָּלְמוֹ בַּמְּצִיאוּת, וְזֶה הוּא שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן:
9 וְהַב׳ שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ שֶׁיַּעֲשֶׂה רָקִיעַ, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּמָּתַח וְיֵעָשֶׂה וִילוֹן, וְשִׁעֵר ה׳ לוֹ שִׁעוּר הַמִּתּוּחַ הוּא כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְהַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וְהוּא הָאָמוּר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה בראשית א:ו.
10 וְהַג׳ – לִהְיוֹת שֶׁהַשָּׁמַיִם כַּדּוּרִיִּים הֵם וּמְשֻׁפָּעִים, כִּי אֵין לָנוּ לוֹמַר שֶׁמְּשֻׁנֵּית רָקִיעַ זוֹ מִכָּל הַשָּׁמַיִם, וּבַדִּבּוּר שֶׁאָמַר ״יְהִי רָקִיעַ״ לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁיִּמָּתַח, אֲבָל סֵדֶר תִּקּוּנוֹ אִם יִהְיֶה נִמְתָּח כְּוִילוֹן בְּהַשְׁוָאָה אוֹ מְשֻׁפָּע לִקְצוֹתָיו אוֹ מֻטֶּה לְאֶחָד מִצִּדְדֵי ד׳ רוּחוֹת הָעוֹלָם אֵין זֶה נִשְׁמָע בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר ״יְהִי רָקִיעַ״, לָזֶה חָזַר וְאָמַר וַיַּעַשׂ פֵּרוּשׁ תִּקֵּן סֵדֶר הַעֲרָכָתוֹ כְּסֵדֶר תִּקּוּנֵי שָׁמַיִם שֶׁהֵם כִּקְעָרָה הֲפוּכָה לְצַד מַטָּה וַאֲחוֹרֶיהָ לְמַעְלָה, לִטְעָמִים יְדוּעִים לְבוֹרֵא עוֹלָם. וְחָזַר לוֹמַר וַיַּבְדֵּל וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת כִּי סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֱכִינוֹ הַבּוֹרֵא הוּא הַפְכִּיּוּת לַמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין וְכוּ׳ שֶׁאֵין כְּלִי בְּסֵדֶר זֶה מוֹנֵעַ בֵּין ב׳ מֵימוֹת אֵלּוּ, לָזֶה אָמַר שֶׁהֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ כְּסֵדֶר זֶה אַף עַל פִּי כֵן ״וַיַּבְדֵּל בֵּין״ וְגוֹ׳. וְעַל ב׳ פְּרָטִים אֵלּוּ אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעַשׂ שֶׁקְּבָעוֹ בַּסֵּדֶר שֶׁיָּשַׁר בְּעֵינָיו, וְשֶׁעָשָׂה בּוֹ הַמְצָאָה שֶׁיּוּכַל שְׂאֵת גַּם בְּסֵדֶר זֶה.
11 וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר מֵעַל וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּסֵדֶר זֶה, הִבְדִּיל בֵּין מַיִם שֶׁעָלָיו, מַה שֶׁאֵין מְצִיאוּת זֶה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. וְאַחַר כָּל זֶה אָמַר וַיְהִי כֵן, חוֹזֵר לְמַה שֶׁכָּתוּב בְּפָסוּק א׳ וּב׳, כִּי כְּשֶׁאָמַר לוֹ לִהְיוֹת נִרְקָע כֵּן הָיָה, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ לִהְיוֹת מַבְדִּיל, הֲגַם שֶׁאֵין הַעֲרָכָתוֹ כְּפִי הַטֶּבַע לְהַבְדִּיל בְּסֵדֶר זֶה כַּנִּזְכָּר, וַיְהִי כֵן. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁטַּעַם שֶׁעִכֵּב לוֹמַר וַיְהִי כֵן אַחַר פָּסוּק ״וַיַּעַשׂ״, שֶׁלֹּא רָצָה לוֹמַר וַיְהִי כֵן עַד שֶׁהִשְׁלִים הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל תְּנָאֵי הַבְּרִיאָה.
12 וְאַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב מֵעִיד עַל פֵּרוּשֵׁנוּ, דִּכְתִיב ישעיהו מ״ב:ה׳ ״כֹּה אָמַר וְגוֹ׳ בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם״, הֲרֵי שֶׁזָּכַר ב׳ דְּבָרִים, הַבְּרִיאָה לְבַד וְהַנְּטִיָּה לְבַד, וְהוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַעֲשֶׂה א׳ וּב׳, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָיְתָה הַבְּרִיאָה, וּבְיוֹם שֵׁנִי הָיְתָה הַנְּטִיָּה, וּבִכְלַל הַנְּטִיָּה וְאָפְנָהּ הֵם ב׳ דְּבָרִים שֶׁרָמַזְנוּ.
13 וְרָאִיתִי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פרק ד׳: ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״ – זֶה אֶחָד מֵהַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ תהלים לג:ו עַד כָּאן. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מֵרַעֲשָׁהּ, וְאוּלַי כִּי מַה שֶׁהִרְעִישׁ הָעוֹלָם בֶּן זוֹמָא הָיָה קוֹדֶם שֶׁיִּשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת, אֲבָל אַחַר יִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ.
14 אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ״ וְגוֹ׳, כִּי ב׳ מֵימוֹת הֵם – אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה. לְפִי זֶה, לְצַד שֶׁהָיוּ הַמֵּימוֹת כֻּלָּם מְעֹרָבִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ מְעֹרָבִים, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פ״ג וְהִבְדִּיל ה׳ בֵּין הָאוֹר וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן מַיִם הָעֶלְיוֹנִים, פֵּרוּשׁ הַמְעֻלִּים וְהֵם הַזְּכָרִים, הָיוּ מְעֹרָבִים עִם מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים בַּמַּדְרֵגָה. וְהֵן עַתָּה אָמַר ה׳ שֶׁהָרָקִיעַ יַבְדִּיל ב׳ הַבְדָּלוֹת: הָא׳ שֶׁיְּבָרֵר זֶה מִזֶּה כְּפִי מַה שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ שֶׁיְּבָרֵר זֶה מִזֶּה, וְהַב׳ שֶׁיִּהְיוּ מֻבְדָּלִים תָּמִיד בְּאֶמְצָעוּתוֹ שֶׁהוּא יַפְסִיק בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם כָּאן נִתְכַּוֵּן אֶל הַבֵּרוּר הַמְבָרֵר בֵּין ב׳ הַמֵּימוֹת, וְהוּא שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ הַמָּיִם לְפִי שֶׁהָיוּ כָּל הַמֵּימוֹת מְעֹרָבִים. וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה ה׳ הֲכָנָה לָרָקִיעַ שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַפְסִיק בֵּין שְׁנֵיהֶם תָּמִיד, וְזוֹ הִיא הַבְדָּלָה ב׳, וְעַל שְׁנֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״וַיְהִי כֵן״.