1 וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת לֵב לָתוּר בְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה מַה הִיא דַּעְתָּם בִּבְנוֹת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל, שֶׁאִם טַעְמָם הוּא בִּפְרָט מִפְּרָטֵי הַכְּפִירָה לֹא נוֹדַע אוֹפֶן הַכְּפִירָה, גַּם לֹא הָיָה ה׳ מַסְפִּיק לְהַעֲנִישָׁם בְּהָפִיץ אוֹתָם לְבַד, וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כִּי חָס וְשָׁלוֹם כִּמְעַט יָבֹא הַטּוֹעֶה לִטְעוֹת בָּהּ, וְעוֹד מַה הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁכָּתַב לָנוּ עִנְיַן בִּנְיַן הָעִיר בַּפְּרָטִים הַמְגֻנִּים, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מֵרְצוֹן ה׳ הָיָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּבִנְיַן הָעוֹלָם.
2 וְאֶפְשָׁר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ בְּרָאוֹ שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ יִשּׁוּב וּשְׁלִישׁ מִדְבָּר, וְתִמְצָא הֵן הַיּוֹם כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב שֶׁאִם תִּסְמֹךְ אוֹתָם אַחַת אֶל אַחַת לֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֵּאָה בִּשְׁלִישׁ יִשּׁוּב הַנִּזְכָּר וְיִהְיֶה הַכֹּל מִדְבָּר. אֶלָּא לֶהֱיוֹת שֶׁהָעֲיָרוֹת וְהַכְּרַכִּים בֵּין עִיר לְעִיר חֵלֶק קָרוֹב וּבְנֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִזּוֹ לָזוֹ, בָּזֶה יֵחָשֵׁב הַכֹּל, בֵּין הָעֲיָרוֹת בֵּין מַה שֶׁבֵּינֵיהֶם – יִשּׁוּב, וּבְצֵרוּף הַכֹּל תִּמְצָא שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. וְלָזֶה נֶאֱמַר הָיְתָה כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם מְקֻבָּצִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִתְפַּזְּרוּ אָנֶה וָאָנָה, וְשֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם אֶחָד יִשּׁוּב דַּוְקָא. וְלָזֶה בָּנוּ הָעִיר לָהֶם, פֵּרוּשׁ: עִיר אַחַת לְכֻלָּם. וְלַחֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא יִתְפַּזְּרוּ בְּאֹרֶךְ הָעוֹלָם וְיֵלֵךְ אֶחָד מֵהֶם אָנֶה וָאָנָה, עָשׂוּ הַמִּגְדָּל לִהְיוֹת לָהֶם לְסִימָן שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמָם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָם עָלָיו, וְגַם לְהַכִּיר הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם וּבֹא יָבֹא לְאוֹת הַמִּגְדָּל. וְזֶהוּ אָמְרוֹ פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִהְיוֹתָם נִפְזָרִים וְכָלִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. וְלָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינָיו, וְהוּא דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הַגַּשְׁמִי. וְלָזֶה גָּזַר אֹמֶר לְהָפֵר עֲצָתָם וּלְבַלְבֵּל שְׂפָתָם, שֶׁאָז בְּהֶכְרֵחַ יִהְיוּ נִפְרָדִים וְכָל אֶחָד יְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא עֵד נֶאֱמָן לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁכַּוָּנַת ה׳ שֶׁיִּהְיוּ מְמַלְּאִים כָּל הָעוֹלָם, וּבָזֶה נַעֲשָׂה שְׁלִישׁ הָעוֹלָם יִשּׁוּב לְסִבָּה נוֹדַעַת לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְכִמְעַט יִהְיֶה דּוֹמֶה לִמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וּמְפַנִּים הַשְׁפָּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת הַרְבֵּה וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ.
3 וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ יבמות סד: אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בִּיבָמוֹת דַּף ס״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אָמֵי, אַבְרָהָם וְשָׂרָה טוּמְטוּמִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו נא:א ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם״. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״חֻצַּבְתֶּם״ – נַעֲשָׂה לָהֶם זַכְרוּת, ״נֻקַּרְתֶּם״ – שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נַקְבוּת וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה וְכוּ׳, זֵכֶר לַדָּבָר בראשית טז:ג ״מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ״ וְגוֹ׳. וְלֵילֵף מִיִּצְחָק וְגוֹ׳? יִצְחָק עָקָר הָיָה. אִי הָכִי אַבְרָהָם נַמִּי עָקָר הָיָה? הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּעָקָר שֶׁאָמַר כָּאן הוּא טוּמְטוּם שֶׁאָמַר רַבִּי אַָמֵי, וַהֲגַם שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא נָשָׂא עַד שֶׁנִּקְרַע אַלִיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה פָּרִיךְ, שֶׁאָמַר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע אֵין מוֹלִיד, וְעוֹד אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן לֹא שְׁכִיחַ שֶׁיּוֹלִיד עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת הוּא הַדִּין שֶׁגַּם שָׂרָה נִקְרַעַת קֹדֶם שֶׁנִּשֵּׂאת. לְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם טוּמְטוּמִין וְנִקְרְעוּ, וּלְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה אֵינָם יוֹלְדִים, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיָּבִין הַשּׁוֹמֵעַ כִּי מַה שֶׁאָמַר ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה״ הוּא לְצַד שֶׁהָיְתָה טוּמְטוּמֶת, אוֹמֵר כֵּן וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיְתָה טוּמְטוּמֶת מִצַּד זֶה הוּא שֶׁמֻּחְזֶקֶת בַּעֲקָרוּת, אֲשֶׁר עַל כֵּן גִּלָּה וְאָמַר אֵין לָהּ וָלָד, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּבְדְּקָה עַל יְדֵי זִקָּה אַחַר שֶׁנִּקְרְעָה וְלֹא יָלְדָה לְאַבְרָהָם, זֶה הוּא אָמְרוֹ ״אֵין לָהּ וָלָד״, וְדוֹק.
4 עוֹד נִרְאֶה כִּי לֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע אֵינוֹ מוֹלִיד אֶלָּא הַזָּכָר, אֲבָל הַנְּקֵבָה לֹא, וְשָׁכִיחַ הִיא שֶׁתֵּלֵד. וּלְפִי זֶה שִׁיעוּר הַכָּתוּב כָּךְ הוּא: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, וְלֹא תֹּאמַר שֶׁהָעֲקָרוּת שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב הוּא לְצַד שֶׁהָיְתָה טוּמְטֶמֶת כְּאַבְרָהָם, לֹא כֵּן הוּא, כִּי הַטּוּמְטוּם אֵינוֹ סִבָּה מְנִיעַת הַלֵּידָה אֶלָּא בָּאִישׁ וְלֹא בָּאִשָּׁה, וְכָאן הָעֲקָרוּת הוּא שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְהוּא אוֹמֵר ״אֵין לָהּ וָלָד״.
5 וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אַיְלוֹנִית הָיְתָה, יִתְפָּרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה – פֵּרוּשׁ נִמְצֵאת שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהַכַּוָּנָה הִיא פֵּרוּשׁ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה נִכָּר בָּהּ מִקּוֹדֶם. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ טוּמְטֶמֶת וְנִקְרְעָה, הוּכַּר בָּהּ הֱיוֹתָהּ עֲקָרָה, שֶׁאִם עַל הֱיוֹתָהּ טוּמְטֶמֶת לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַתְּהִי״ הֲוָיָה חֲדָשָׁה שֶׁזֶּה קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא הָיָה יָדוּעַ, אֶלָּא שֶׁנִּבְדְּקָה וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא יָלְדָה, וּמֵעַתָּה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״ אֶלָּא וַדַּאי לוֹמַר שֶׁהָיְתָה אַיְלוֹנִית.
6 וַיִּקַּח תֶּרַח וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה הִיא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא מציעא עה: ״מַאן דְּבִישׁ לֵיהּ בְּהַאי מָתָא״ וְכוּ׳ כִּי שִׁנּוּי מָקוֹם גּוֹרֵם, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּי כַּאֲשֶׁר רָאָה תֶּרַח שֶׁאַבְרָם בְּנוֹ לֹא נוֹלְדוּ לוֹ בָנִים, עָשָׂה שִׁנּוּי מָקוֹם וְלָקַח אֶת אַבְרָם וְשָׂרַי לְהוֹלִיכָם לְמָקוֹם אַחֵר. וְהוֹדִיעָנוּ עוֹד הַכָּתוּב בָּזֶה שֶׁכָּל כָּךְ הָיָה חָשׁוּב אַבְרָהָם בְּעֵינֵיהֶם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נָסְעוּ כָּל בֵּית אָבִיו לְשַׁנּוֹת הַמָּקוֹם בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם:
7 וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּכָל הַדּוֹרוֹת ״וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי״, יֵשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי מַשְׁמָעוּת: אוֹ לוֹמַר שֶׁחָיָה יוֹתֵר מִיָּמָיו הַחֲרוּצִים לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁנוֹתָיו. וְכָאן יִסְבּוֹל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים, שֶׁחָיָה יוֹתֵר מִשָּׁנִים הַקְּצוּבִים לוֹ בִּשְׂכַר מַה שֶׁעָשָׂה וְטָרַח בִּשְׁבִיל אַבְרָם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, חָיָה יוֹתֵר. וְהָרְאָיָה כִּי תִמְצָא שֶׁנָּחוֹר אֲבִי תֶרַח הָיוּ שְׁנוֹתָיו קמ״ח, וְיָתֵר עָלָיו תֶּרַח נ״ז שָׁנָה, וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה סה כְּשֶׁיַּגִּיעַ אָדָם לִשְׁנֵי אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם אוֹ חָמֵשׁ אַחֲרֵי כֵן, וְתֶרַח חָיָה שָׁנִים אֲרוּכִים יוֹתֵר מֵאָבִיו. לָזֶה הִסְמִיךְ חַיּוּת תֶּרַח לִיצִיאָתוֹ עִם אַבְרָם, לְהוֹדִיעֲךָ מִי גָּרַם לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים הַלָּלוּ – הוּא מִצַּד ״וַיֵּצְאוּ אִתָּם״ וְגוֹ׳. וּלְפִי זֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״כָּל יְמֵי תֶרַח״ הָיָה נִשְׁמָע כִּי הֵם חַיָּיו הַקְּצוּבִים לוֹ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ כֵן אֶלָּא זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ.
8 וְדֶרֶךְ שֵׁנִי הוּא, אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹתֵר שָׁנִים קָצְבוּ לוֹ מִמַּה שֶׁחָיָה אִם הָיָה מַשְׁלִים כַּוָּנָתוֹ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וְטַעַם שֶׁלֹּא חָיָה שָׁנָיו שְׁלֵמִים לְצַד שֶׁיָּצָא עִם אַבְרָם לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וְלֹא הִשְׁלִים נִדְרוֹ וּבָא עַד חָרָן וַיֵּשֶׁב שָׁם, לָזֶה לֹא הִשְׁלִים שְׁנוֹתָיו. וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה שֶׁיָּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וּבָאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, זוֹ סִבָּה שֶׁהָיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה.
9 וְרָאִיתִי לִפְקֹחַ עַיִן בִּפְרָט אֶחָד בְּאַבְרָהָם, אֵיךְ עָזַב אֶת אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא עִמּוֹ בִּשְׁבִילוֹ וְהָלַךְ לוֹ, כִּי הֲלֹא תִמְצָא כִּי תֶרַח הָיָה בֶּן קמ״ג שָׁנָה בְּהִפָּרֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ מִמֶּנּוּ, כִּי בֶּן ס״ח שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם, וּבְלֶכֶת אַבְרָהָם אַרְצָה כְּנַעַן הָיָה אַבְרָהָם בֶּן ע״ה שָׁנָה, שֶׁאָז עוֹלִים שְׁנֵי תֶרַח קמ״ג, וְהוּא מֵת בֶּן ר״ה שָׁנָה, וְאֵין רָאוּי לְאַבְרָהָם לְהַנִּיחַ תֶּרַח אָבִיו שֶׁיָּצָא בִּשְׁבִילוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ. וַהֲגַם כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ לְךָ״, כְּבָר אָמְרוּ שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ לְךָ״ כְּדַעְתְּךָ לָלֶכֶת, שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ, הָרְאֵתָ כִּי אַבְרָהָם מֵעַצְמוֹ רָצָה לָלֶכֶת.
10 וְנִרְאֶה כִּי טַעַם אַבְרָהָם הוּא, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי אָבִיו כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת קמ״ג, הוֹסִיף עֲלֵיהֶן ה׳ שָׁנִים כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיִּדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַן חַיֵּי אָבִיו, הֲרֵי קמ״ח שֶׁהֵם חַיֵּי נָחוֹר, וּבַזְּמַן הַזֶּה הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְאָמַר לוֹ לֶךְ לְךָ. וַהֲגַם שֶׁחָיָה יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, לֹא יִתְחַיֵּב אַבְרָהָם לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילָם. וְאוּלַי שֶׁזֶּה רָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ לֶךְ לְךָ, פֵּרוּשׁ: ״לֵךְ״ וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים כִּי ״לְךָ״ הֵם, פֵּרוּשׁ: מִשֶּׁלְּךָ, וּמִדְרָשִׁים הַרְבֵּה יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה, וְהַפְּשָׁט לֹא יֻפְשַׁט.
