אור ישראל י״ד

3 סוטה פתח ↗

אַלְמָא קָסָבְרִי דְּאָסוּר לְקַנּאוֹת. וּמַאן דְּאָמַר מוּתָּר לְקַנּאוֹת, מַהוּ לְשׁוֹן ״קִינּוּי״? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵין ״קִינּוּי״ אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְקַנֵּא ה׳ לְאַרְצוֹ״. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה״, וְאֵין עֲבֵירָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ״, ״תִּשְׁטֶה״ כְּתִיב. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד בְּסוֹטָה — שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי קִינֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה, וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא כִּי כְּתִיבָה קִינּוּי, בָּתַר סְתִירָה וְטוּמְאָה הוּא דִּכְתִיבָה! אֲמַר לֵיהּ: ״וְעָבַר״ — וּכְבָר עָבַר. אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וְעָבַר לָכֶם כׇּל חָלוּץ״, הָכִי נָמֵי? הָתָם, מִדִּכְתִיב ״וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳ וְאַחַר תָּשֻׁבוּ״ — מַשְׁמַע דִּלְהַבָּא. אֶלָּא הָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִכְתִיבִי, ״וְעָבַר״ בָּתַר טוּמְאָה וּסְתִירָה — קִינּוּי לְמָה לִי? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״. מַאי רוּחַ? רַבָּנַן אָמְרִי: רוּחַ טוּמְאָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: רוּחַ טׇהֳרָה. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר רוּחַ טׇהֳרָה. דְּתַנְיָא: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רוּחַ טׇהֳרָה — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רוּחַ טוּמְאָה, רְשׁוּת וְחוֹבָה לְעַיּוֹלֵי לְאִינִישׁ רוּחַ טוּמְאָה בְּנַפְשֵׁיהּ? גּוּפָא: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. ״לָהּ יִטַּמָּא״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. ״לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: לֵימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ הָכִי פְּלִיגִי, דְּמָר אָמַר רְשׁוּת וּמָר אָמַר חוֹבָה? אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי. ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — סָבַר לַהּ כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״, יָכוֹל כְּגוֹן זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״. וְרַבִּי עֲקִיבָא: קִינּוּי אַחֲרִינָא כְּתִיב. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִיכְתַּב ״וְהִיא נִטְמָאָה״ ״וְהִיא לֹא נִטְמָאָה״ — כְּתִיב נָמֵי ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״. לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִישְׁנֵית — לֹא נִישְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. ״לָהּ יִטַּמָּא״ — רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — אַיְּידֵי דִּכְתִיב: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו״, אִיצְטְרִיכָא לְמִיכְתַּב ״לָהּ יִטַּמָּא״. וְרַבִּי עֲקִיבָא מִ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ״ נָפְקָא, ״לָהּ יִטַּמָּא״ לְמָה לִי — לְחוֹבָה. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָהּ מִיטַּמֵּא, וְאֵין מִיטַּמֵּא לְאֵיבָרֶיהָ.

8 ברכות פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי״ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תַּעֲנִית יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. מַאי טַעְמָא — זֶה בְּגוּפוֹ, וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם״, וּכְתִיב: ״וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִילָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה׳ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ״. רָבָא לָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּיוֹמָא דְעֵיבָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִפְסְקָה חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּ אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר״. אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מְנָא לַן — מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה׳״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַיִּשְׁמַע ה׳ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא״. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִילָּתוֹ וּמְעַיֵּין בָּהּ — סוֹף בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב״. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה״, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּמַאֲרֵיךְ וּמְעַיֵּין בַּהּ. הָא דְּמַאֲרֵיךְ וְלָא מְעַיֵּין בַּהּ אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה — יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: ״קַוֵּה אֶל ה׳ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה צְרִיכִין חִזּוּק, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִלָּה, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַתּוֹרָה״, ״חֲזַק״ — בַּתּוֹרָה, ״וֶאֱמַץ״ — בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. תְּפִלָּה מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר ״קַוֵּה אֶל ה׳ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה׳״. דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר ״חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וְגוֹ׳״. ״וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה׳ וַה׳ שְׁכֵחָנִי״. הַיְינוּ עֲזוּבָה, הַיְינוּ שְׁכוּחָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כׇּל מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל, וְעַל כׇּל חַיִל וְחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כׇּל לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כׇּל רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים קְרָטוֹן, וְעַל כׇּל קְרָטוֹן וּקְרָטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כׇּל גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא תָּלִיתִי בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכוּלָּן לֹא בָּרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ ״עֲזַבְתַּנִי״ וּ״שְׁכַחְתַּנִי״?! ״הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר?! אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: ״גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה״. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: ״וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה״ — זֶה מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, ״וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ״ — זֶה מַעֲשֵׂה סִינַי. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר קְרָא: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶא שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ. קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ״. לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ מִנַּיִן? — דִּכְתִיב: ״אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת, וּמִתְפַּלְּלִין שָׁעָה אַחַת, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם בִּתְפִלָּה, תּוֹרָתָן הֵיאַךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וּמְלַאכְתָּם הֵיאַךְ נַעֲשֵׂית? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם — תּוֹרָתָם מִשְׁתַּמֶּרֶת, וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת. אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אָמַר רַב יוֹסֵף, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — פּוֹסֵק. מֵיתִיבִי: הַמִּתְפַּלֵּל וְרָאָה אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ, רָאָה קָרוֹן בָּא כְּנֶגְדּוֹ — לֹא יְהֵא מַפְסִיק, אֶלָּא מְקַצֵּר וְעוֹלֶה! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאֶפְשָׁר לְקַצֵּר יְקַצֵּר. וְאִם לָאו — פּוֹסֵק. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. בָּא הֶגְמוֹן אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ, אָמַר לוֹ: רֵיקָא, וַהֲלֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ״, וּכְתִיב ״וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״. כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם לָמָּה לֹא הֶחְזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשְׁךָ בְּסַיִיף, מִי הָיָה תּוֹבֵעַ אֶת דָּמְךָ מִיָּדִי?! אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲפַיֶּיסְךָ בִּדְבָרִים. אָמַר לוֹ: אִילּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וּבָא חֲבֵרְךָ וְנָתַן לְךָ שָׁלוֹם — הָיִיתָ

10 שבת פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא, וּמָצוּי לְךָ, וְעוֹדְךָ בְּיָדֶךָ. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחׇכְמָתוֹ: ״וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר שֶׁלֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה״ — אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה, ״וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ״ — אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

1 ב"ה. רְאֵה — בְּרָכָה.

2 מִלְּפָנִים כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי — כָּל אִישׁ אֲחָזוֹ פַּלָּצוּת, מִקּוֹל הַקּוֹרֵא קָדוֹשׁ אֱלוּל. הַחֲרָדָה הַלָּזוֹ נָשְׂאָה פִּרְיָהּ לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אִישׁ לְפִי עֶרְכּוֹ — אָכֵן לֹא לְפִי מֻשְׂכָּל הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר לְהָאִישׁ אֲשֶׁר בְּכָל הַשָּׁנָה נִתְרַחֵק מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, תִּלְבְּשֶׁנּוּ הַפַּחַד וְהַדְּאָגָה יוֹתֵר מֵאֵימַת הַדִּין. אֲשֶׁר רַק הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הֵמָּה הַתְּרִיס מֵהַפֻּרְעָנוּת רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְנַהֲפֹךְ הָיְתָה, שִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה לְטוֹבָה, הַתְרָאָה בְּכִפְלַיִם, בְּהָאִישׁ אֲשֶׁר כָּל הַשָּׁנָה אָחַז דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ — לְפִי עֶרְכּוֹ — מֵהָאִישׁ אֲשֶׁר כָּל הַשָּׁנָה הָלַךְ חֲשָׁכִים בְּאֵין נֹגַהּ — לְפִי עֶרְכּוֹ:

3 סִבַּת הִתְחַלְּפוּת הַלָּזֶה, שׁוֹנוֹת הֵנָּה גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, קֹטֶב סִבַּת הַגַּשְׁמִיּוּת, הוּא מֵהַהֶרְגֵּל הַשּׁוֹלֵט עַל כָּל הֵן לְטוֹב כו' וְכַיּוֹצֵא, סִבַּת הָרוּחָנִיּוּת פְּשׁוּטָה הִיא, כִּי הָאָדָם בְּחֶטְאוֹ, מַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה, הַמְעַכֵּר רוּחוֹ וּמְבַלְבֵּל שִׂכְלוֹ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, הַיְנוּ נֶגֶד דַּרְכֵי הַשֵּׂכֶל:

4 וּמִי שֶׁעָסַק מְעַט בְּלִמּוּד הַמּוּסָרִי, רָאָה בְּחוּשׁ כִּי סִבַּת הָרוּחָנִי, עוֹמֶדֶת לְפָנָיו לְשָׂטָן לְטַמְטֵם לִבּוֹ, נֶגֶד תַּהֲלוּכוֹת הַשֵּׂכֶל לְפִי יוֹדְעוֹ אֱמוּנָתוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּבְוַדַּאי גַּם דַּרְכֵי הַתֵּבֵל וְהִפּוּכָהּ שׁוֹלֶטֶת בַּדָּבָר, וְלָזֹאת עַתָּה לְבַד סִבַּת הַגַּשְׁמִיּוּת הִיא הַהִתְדַּמּוּת, אֲשֶׁר הָאָדָם הָעִקָּר הוּא רַק כְּקוֹף לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה אֲחֵרִים בְּמַלְבּוּשִׁים וְכַיּוֹצֵא:

5 בָּזֹאת, כַּאֲשֶׁר סָפוּ תַּמּוּ גְּדוֹלֵי הַיְרֵאִים, אֲשֶׁר חֶרְדָתָם מֵאֵימַת הַמִּשְׁפָּט הַתְרָאָה עַל פְּנֵיהֶם, וְעָשְׂתָה רֹשֶׁם בְּלֵב הַסָּרִים אַחֲרֵיהֶם, אִם אֵין שֹׁרֶשׁ מֵאַיִן יָבוֹאוּ עָלִין — אֶבֶן סִבַּת הָרוּחָנִיּוּת הִיא סִבָּה הָעִקָּרִית, לְפִי הָרְאוּת — אֲשֶׁר חֶרְדַת הָאֱלוּל כִּמְעַט נִכְבְּתָה רַחֲמָנָא לִצְּלַן — אָכֵן כַּאֲשֶׁר נַפְשִׁיט מֵעָלֵינוּ לְפִי שָׁעָה, מַלְבּוּשִׁים הַנִּגְאָלוֹת וְנִלְבֹּשׁ מַחֲלָצוֹת, נִרְאֶה בַּעֲלִיל כִּי יֵשׁ לִפְחֹד וְלִרְתֹּת עַתָּה כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, בְּכִפְלֵי כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מֵאֵת אֲשֶׁר לְפָנִים — וּבִכְלָל — מַה לַּעֲשׂוֹת? הַפְּרָטִים רַבִּים הֵמָּה אִישׁ לְפִי מַצָּבוֹ וּתְכוּנָתוֹ:

6 אָכֵן בִּכְלָל נוֹדַע אִם כִּי הַנִּסָּיוֹן יוֹרֶנּוּ, לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גַּם בְּמַדְרֵגָה נִשָּׂאָה, בְּלִי לִמּוּד הַמּוּסָרִי. אָכֵן הַהִתְהַפְּכוּת מֵרַע לְטוֹב בְּלִי מוּסָרִי. אִם מוּסָר שְׁמֵימִי כוּ' הַמְשַׁבֶּרֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְהוֹפְכַתּוּ לְטוֹב אִם הַיְסוֹד הוּא לִמּוּד הַמּוּסָרִי הִיא כְּמוֹ בַּקָּשַׁת הָרְאִיָּה בְּלִי עַיִן וּשְׁמִיעָה בְּלִי אֹזֶן — וְלָזֹאת כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים אֲשֶׁר בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַלָּלוּ — עֵת הַהֲכָנָה לָבֹא אֶל הַמִּשְׁפָּט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבְיוֹתֵר הַהֲכָנָה עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲשֶׁר אֵין דַּי בָּאֵר הָעֵסֶק הַגָּדוֹל לִפְנֵי הָאָדָם, לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי בּוֹאוֹ:

7 כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַהֶבְדֵּל, לְהִנָּצֵל מִפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן בָּעוֹלָם הָאֲמִתִּי, כַּאֲשֶׁר יַגְדִּיל אֶצְלוֹ בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַט גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּמַדְרֵגַת הַתְּשׁוּבָה, יִקְבַּע כָּל אֶחָד עֵת לִלְמֹד בְּסִפְרֵי הַיְרֵאִים:

8 אָכֵן מַה לַּעֲשׂוֹת לְכֹתֶל בַּרְזֶל הַמַּפְסִיק — הִיא רוּחַ הַטֻּמְאָה הַמְלַפֶּפֶת וּמְעַכֶּרֶת רוּחַ הָאָדָם, לִבְלִי תַּעֲשֶׂינָה יָדָיו תּוּשִׁיָּה, לָתֵת פְּרִי מִלִּמּוּד הַמּוּסָר, לְהֵטִיב דַּרְכֵי הָאָדָם לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. —

9 אַחַת הִיא — אֲשֶׁר גַּם הַנִּסָּיוֹן יוֹרֶנּוּ — הִיא לִשְׁפֹּךְ הַנֶּפֶשׁ אֶל ד' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּעֲשָׂרָה, אֶל מֶרְכָּז הַלָּזֶה לָקוֹב חוֹר קָטָן בְּכֹתֶל הַבַּרְזֶל הַלָּזֶה, דָּבָר קָטָן וְנִקְלֶה הוּא וּפִרְיוֹ רַב:

10 וְכַאֲשֶׁר אָנֹכִי כָּעֵת אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, אֵין בְּיָדִי לְהַשִּׂיג לָזֶה עֲשָׂרָה, בָּזֹאת הִנְּנִי לְהַזְכִּיר אֶת כְּבוֹדְכֶם, וּלְזָרֵזְכֶם בְּעֵת אֲשֶׁר מָצוּי לָכֶם וְעוֹדְכֶם בְּיֶדְכֶם שַׁבָּת דַּף קנ"א לְהִתְאַסֵּף בַּעֲשָׂרָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאוּלַי אִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי בִּתְפִלָּתִי בְּיָחִיד בְּלִי נֶדֶר, אֲשֶׁר הִיא לְפָנַי הַרְבֵּה נֶגֶד כוּ', וְלֹא הִסְכַּנְתִּי מֵעוֹדִי בָּזֶה בִּיחִידוּת, אֲבָל מַה לְּפָנַי לַעֲשׂוֹת כָּעֵת — יְדִידְכֶם יִשְׂרָאֵל. מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ:

« אור ישראל י״ג אור ישראל ט״ו »