אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת 13 פרקים

אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת י׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת ט׳:א׳ אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת י״א:ו׳ »

1 תוספות על שבועות פתח ↗

מראות נגעים מאי מלקות איכא. ואין לומר כגון אם התרו בו שלא ליכנס למקדש ונכנס או שלא לאכול בשר קודש ואכל דא"כ היינו ידיעות הטומאה ואם התרו בו שלא ליכנס במחנה לויה ונכנס לפנים ממחיצתו הא אמר בפרק אלו דברים פסחים דף סז. וע"ש בתד"ה הכתוב דלא לקי שהכתוב נתקו לעשה דכתיב בדד ישב אבל אי איירי לענין קרבן ניחא דיש קרבן לאחר שנטהר מנגעו:

10 משנה תורה, הלכות טומאת צרעת פתח ↗

אֶחָד מְצֹרָע מֻסְגָּר וְאַחַד מְצֹרָע מֻחְלָט לְעִנְיַן טֻמְאָה. וְאֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט לְעִנְיַן טֻמְאָה אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה וְתִגְלַחַת וְצִפֳּרִים שֶׁהַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר פָּטוּר מִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִים וְהַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט חַיָּב בָּהֶן. אֲבָל טֻמְאַת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה בְּכָל דָּבָר:

1 במשל"מ, ודע שראיתי לתוספות פ"ק דשבועות. נ"ב עיין תוספות רי"ד על שבת הנדפס מחדש:

1 שהטהור מן מתוך הסגר פטור כו' ומן הציפורים. נ"ב ובהפך כולו לבן מתוך הסגר פליגי אמוראי בירושלמי פ"ק דמגילה אם טעון ציפרים עיי"ש:

10 תלמוד ירושלמי מגילה פתח ↗

פָּרְחָה בוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. טָעוּן צִפֳּרִים. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. אֵין טָעוּן צִיפֳּרִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִן הַצָּרוּעַ. לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ שֶׁיְּהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. וַהֲלוֹא דִּין הוּא. מַה אִם מִי שֶׁטָּהַר וְאֵין סִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. מִי שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ לֹא אֵינוֹ דִין שֶׁיְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. וַהֲלֹא שֶׁעָמַד בּוֹ שְׁנֵי שְׁבוּעוֹת יוֹכִיחַ. שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ וְאֵין טָעוּן צִיפֳּרִים. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל מִי שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ וְאֵינוֹ טָעוּן צִפֳּרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הַצָּרוּעַ. לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ שֶׁיְּהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. אִם אוֹמֵר אַתְּ לטָהַר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לֹא יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא מוּטָּב לְהָשִׁיב פְּרִיחָה עַל פְּרִיחוֹת וְלֹא עֲמִידָה עַל פְּרִיחוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּכֵן תַּנָּיָיא מָתִיב לַחַבְרֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ נִזְקָק לַחֲלִיטָה תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁהוּא נִזְקָק לַחֲלִיט. הוֹאִיל וְהוּא נִזְקָק לְהַחֲלִיט יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. סוֹפָה מְסַיְיעָה לְרִבִּי לָעְזָר. הַטָּהַר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר פָּטוּר מִפְּרִימָה וּמִפְּרִיעָה וּמִתִּגְלַחַת וּמִצִּפֳּרִים. כָּל מַה דַּאֲנָן קַיָימִין הָכָא. בַּפְּרִיחוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מַה פְלִיגִין. לְהָבִיא צִפָּרִים. אֲבָל לְהָבִיא קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבֵיעִי יְגַלַּח וּבַשְּׁמִינִי יָבִיא. אֶת שְׁהוּא טָעוּן תִגְלַחַת מֵבִיא קָרְבָּן. אֶת שְׁאֵינוֹ טָעוּן תִגְלַחַת אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא. אֶת שֶׁטּוּמְאָתוֹ תְלוּיָה בְנִגִעוֹ. יָצָא זֶה שֶׁטַּהֲרָתוֹ שֶׁטּוֹמְאָתוֹ תְלוּיָה בִסִפִירוֹת יָמָיו. עַד כְּדוֹן פְּרִיעָה וּפְרִימָה. תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים מְנַיִין. רִבִּי לָעְזָר דְּרוֹמִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שַׁמַּי. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע בְּיוֹם. אֶת שֶׁהוּא מִיטַּמֵּא וּמִיטָּהֵר בְּיוֹם אֶחָד. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא וּמִיטָּהֵר בְיוֹם אֶחָד.

« אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת ט׳:א׳ אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת י״א:ו׳ »