אור חדש ב׳:ט״ו

15 "ובהגיע תור אסתר בת אביחיל וגו'" פסוק טו. יחסה כאן אחר אביה, כי עתה נסתלק ממנה מרדכי, אשר היתה נחשב למרדכי לאשה. והיתה נקראת על שם מרדכי, "כי על כן יעזב איש אביו ואמו ודבק באשתו" בראשית ב, כד, לכך יותר מייחס האשה אחר בעלה ממה שהוא מיחס אותה אחר אביה. ולפיכך למעלה פסוק ז לא מיחסה כלל אחר אביה, כי אם אחר מרדכי. אבל כאן שנלקחה לאחשורוש, מייחס אותה אחר אביה. ומכל מקום אמר "דוד מרדכי אשר לקח לו לבת", כי גם יש ליחסה אחר מרדכי, כמו שאמרו בגמרא מגילה יג: שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש ויושבת בחיקו של מרדכי, ולכך מיחסה אחר אביה ואחר מרדכי.

16 ויש לפרש לפי פשוטו, כי בא לומר כי אסתר חשובה היתה, כי היתה בת אביחיל, שהיה איש חשוב ובעל שם, והיה דוד מרדכי, ועם כל זה לא בקשה דבר כאשר באה אל המלך. כי אם בקשה דבר, זה כאילו חפיצה ורוצה לבא אל המלך, וזה בודאי היה איסור. כי אם עשה אחד, אין עליה למחות. כי דבר זה בזיון אל המלך לבטל דבר שהוא כבוד אל המלך, להכנוס לו הנערה דרך כבוד, ובודאי דבר זה אין עליה למחות כלל. אבל היא לא בקשה מעצמה.

17 "ותהי אסתר נושאת חן". אף על גב שכבר כתוב זה למעלה פסוק ז "והנערה יפת תואר וטובת מראה", זה הכתוב בא לומר כי כאשר נלקחה לאחשורוש אז היו הכל מדקדקין* אחריה, כי מה יופי יש בה שנלקחה למלך. ולכך אמר כי כל אשר היו יותר מסתכלין בה, היתה נושאת חן, ולכך כתב המקרא הזה כאן. אבל לפי מה שדרשו במגילה יג. "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה", אמר רבי אליעזר, מלמד שלכל אחד נדמתה לו כאומתו, כתב זה כאן, כי כאשר נלקחה אסתר לבית המלך ומעתה היתה מלכה. ומפרש הכתוב כי ראויה היתה אסתר לכך להיות אסתר מולכת על כל המדינות, שכל אחד נדמה לו כאומתה, ומעתה מלכותה בשלימות הגמור. שכל אומה מבקש מלכה מן אומתה, שהמלכה ראוייה שתהיה לה צירוף ויחוס לאשר היא מולכת עליהם. ולכך אמר "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה".

18 ובמדרש אסת"ר ו, ט, "ותשא אסתר חן בעיני כל רואיה", רבנן אמרין, בעיני עליונים ובעיני תחתונים. ודבר זה גם כן, כמו שהיתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה, וכמו שאמר למעלה מגילה יג. אסתר בינונית היתה כמו הדס, אשר הבנוני שוה אל הכל, וכמו שאמרנו למעלה. ולכך גם כן נדמית לכל אחד שהיא אומתה, עד שהיתה שוה לכל. וכן גם כן נשאה חן בעיני עליונים, כי אסתר היא היתה שוה לכל, ולא היתה אסתר יוצאת מן השוי והראוי אל הכל, ולפיכך נשאה חן בעיני הכל, למעלה ולמטה. ובודאי זה לעמוד על מדריגת אסתר, שהיה לה הצניעות, שהוא פנימי הנסתר שוה אל הכל.