אור חדש ב׳:י״א

11 "ולדעת שלום אסתר" מלתא בפני עצמו היא. ואמרו אסת"ר ו, ח שלא יעשו לה כשפים. ולמה יעשו לה כשפים. אלא כמו שאמרנו, שחשב באולי נודע להם כי היא יהודית מן אומה אחרת, ולפיכך יעשו לה כשפים. ועוד, שאין אשה מתקנא אלא בירך חברתה מגילה יג., וכאשר יראו הנשים כי אסתר יותר חביבה על הגיא שומר הנשים, יעשו לה כשפים. ואמר דוקא כשפים, כי אומנות זה לנשים. ונראה כי מה שלא הגידה את עמה ואת מולדתה, זה היה לה פיקוח נפש לגמרי, כי יראה היתה שיעמדו עליה להרוג אותה בכל צד שאפשר.

12 ובמדרש אסת"ר ו, ו, ד' צדיקים נרמזו, שנים מהם חשו, שנים מהם לא חשו. למשה נאמר שמות יז, יד "ושים באזני יהושע", לומר שאתה מת, והוא מכניס, ולא חש, דכתיב דברים ג, כג "ואתחנן אל ה'". וליעקב נאמר בראשית כח, טו "ושמרתיך", והוא מפחד מאוד ומתירא. אלא אמר שמא נטמאתי בביתו של טמא. אבל דוד נרמז וחש, "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך וכו'" ש"א יז, לו, אמר דוד, וכי מה אני ספין שהכתי חיות רעות אלו, אלא אמר שמא דבר עתיד ליארע את ישראל, והן עתידים לינצל על ידי*. מרדכי, "ובכל יום ויום מתהלך", אמר, אפשר שצדקת זו תנשא לערל הזה, אלא לדבר גדול הוא שעל ידה ינצלו את ישראל, עד כאן.

13 ונראה שבא לומר דהיכא שיש כאן דבר לתלות, לא יחוש. והיכי שאין יכול לתלות, יחוש. לכך דוד ומרדכי, לא היה להם בדבר לתלות, ולכך חשו. אבל יעקב, היה אפשר לו לתלות, כמו שאמר שמא נתלכלך בחטא רש"י בראשית לב, יא, ולכך לא חש אל מה שנאמר לו בראשית כח, טו "ושמרתיך בכל אשר תלך כו'". ומשה גם כן היה תולה מה שנאמר שמות יז, יד "ושים באזני יהושע", מפני כי היה יהושע מתעסק במלחמות עמלק, ולכך אמר לו למשה "ושים באזני יהושע", ולא משום שיהיה יהושע מכניס אותם לארץ.