נוסחאות כתב יד על יבמות כ״ט ב

« נוסחאות כתב יד על יבמות כ״ט ×¢×´× נוסחאות כתב יד על יבמות ל׳ ×¢×´×‘ »

1 נימוקי יוסף פתח ↗

אמר להו רב ששת תניתוה אמרו לה מת בעליך וכו'. וא"ת בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא פשיטא דמתני' היא דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם ואי אמרי' דמשום הא אידחיא לישנא קמא א"כ לישנא בתרא נמי דמתני' היא לקמן מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מאי איכא למימר וי"ל דהתם נאמנת מטעם מגו שאילו אמרה מת בעלי ושתקה שלא אמרה מן הבן כלום נאמנת לינשא מתוך חומר הדברים שהחמרת בסופה וממילא תנשא לשוק דבנה בחזקת קיים מוקמינן ליה ואפילו היה זקן או חולה כדאיתא במסכת גיטין פרק כל הגט דף כח. נותנו לה בחזקת שהוא קיים ואפילו הניחו זקן או חולה הילכך השתא דאמרה שמת בנה גם כן נאמנת לומר שמת בעלה תחלה שהפה שאסר לומר שמת הוא הפה שהתיר לומר שמת תחלה ומעמידין אותה בחזקת היתר לשוק אבל כשיש שם שני עדים או אפי' עד אחד שאומר שמתו שניהם אינה נאמנת לומר שמת הבעל תחלה דנהי דעל מיתת בעלה דייקא משום חומר שהחמרת מ"מ אחר שידענו שמת בעלה דליתא להחומרא לא דייקא מי מת ראשון וסמכה על העד משום דסניא ליה ליבם וכיון דטעמא דעד אחד מהימן הוא משום דאשה דייקא ומנסבא הכא דליכא למימר דייקא לא מהימן עד אחד ורב ששת פשיט ליה ממתני' דמדאמרי' עלה כו' האי מפקינן מיניה ממונא מחזקתה שאפי' נטלה מזה ומזה תחזיר דעלה דמתני' קאי אי תרי ותרי הוה לן למימר מאי חזית וכו' אלא ודאי בחד וכו' ופסקו הריא"ף והגאונים ז"ל דהלכתא כרב ששת דנאמן ואף על גב דדחינן לה להא דרב ששת בגמרא לא סמכינן אהנך דחייתא אלא עד אחד נאמן ביבמה כרב ששת וכ"כ הרמב"ם ז"ל:

1 ומדמחמרינן עלה כולי האי ומפקינן כו':

« נוסחאות כתב יד על יבמות כ״ט ×¢×´× נוסחאות כתב יד על יבמות ל׳ ×¢×´×‘ »