פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש ט׳:ל״א

31 580 מבאר שהמלים "דברי הצומות וזעקתם" מוסבות על התענית שהיתה בימי המן למעלה ד, טז-יז. וכן הרמב"ם בהלכות תענית פ"ה ה"ה כתב: "להתענות בי"ג אדר, זכר לתענית שהתענו בימי המן, שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'".

32 581 דברים אלו ממש כתב הרמב"ם בהקדמתו ל"מנין המצוות על סדר ההלכות" מובא בתחילת משנה תורה, לפני ספר מדע, מיד לאחר מנין המצות שלו, וז"ל: "וצוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה, ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשועתנו, כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה דברים ד, ז 'ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו'" הובא למעלה בהקדמה הערה 393, פ"ה הערה 198, ופרק זה הערות 124, 477. הרי שימי הפורים מזכירים לנו שהיהודים בימי המן היו בתענית, וה' שמע צעקתם. ואמרו בגמרא מגילה ד. "חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום", ופירש רש"י שם "זכר לנס שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה".

33 582 מוסיף דברים אלו, כי בא ליישב הלשון "וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם", ותיבת "וכאשר" מתפרשת בלשון "כשם שקיימו וכו'". ומעתה הפסוק במילואו הוא "לקיים את ימי הפורים האלה וגו' וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם", לאמור כשם שקיימו דברי הצומות וזעקתם על ידי ימי הפורים, כך קיימו רישא דקרא "את ימי הפורים האלה". ומעין כן פירש הראב"ע כאן נוסח ב, וז"ל: "כאשר קיבלו את הצומות, ככה קיבלו ימי הפורים להיותם בהם שמחים". וכן הוא במנות הלוי רכ.. אך הם מבארים שהפסוק אכן עוסק בתעניות שישראל קבלו על עצמם "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי" זכריה ח, יט. אך המהר"ל לומד שאיירי בימי פורים עצמם, שכשם שעל ידי ימים אלו נזכרים ימי הצומות וזעקתם, כך ימי פורים מתקיימים על ידי משתה ושמחה והנחה.

34 583 נראה שבא לבאר מה הצורך לומר שהיהודים קבלו עליהם את תקנת מרדכי ואסתר לגבי פורים, ומדוע שלא יקבלו זאת עליהם. ועל כך מבאר שהיו יכולים לסרב לכך מחמת ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" מגילה יד., ו"לשמחה מה זו עושה" קהלת ב, ב. ולמעלה לאחר ציון 86 כתב: "וזהו החילוק שיש בין הגאולה הזאת לשאר הגאולות, כי שאר הגאולות היה הרוחה להם. כי כאשר יצאו ממצרים, שהיתה הגאולה להעלות את ישראל ולהיותם בני חורין, והיו מרויחים בגאולה. אבל נס זה לא היה רק לסלק האויב, ולא להרויח יותר ממה שהיה להם קודם. כי אף אחר שנעשה להם נס הזה, עדיין היו תחת אחשורוש, ואם כן לא קנו ישראל בימי אחשורוש יותר ממה שהיה להם בראשונה... ובודאי אין כאן הרוחה כאשר עדיין היו בגלות".