הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית מ״ב

1 דרשה. עיין ב״‬ר שם. ובכ״‬י פלארענץ חסרה המלה ״‬דרשה״‬.

2 ואחרי כן ילכו ברכוש גדול. דרש שבר מלשון שברו על ה׳‬ אלהיו תהלים קמ״‬ו ה..

3 אמר להם יעקב. עי׳‬ תענית י׳‬ ע״‬ב.

4 א״‬ר אבא ב״‬כ. ב״‬ר פצ״‬א. תנחומא מקץ. ילקוט רמז קמ״‬ח. ורש״‬י עה״‬ת.

5 מכאן שאין השטן מקטרג. וכן איתא ברש״‬י עה״‬ת ובבית לא יקראנו ? אר״‬א בן יעקב מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה. והוא בב״‬ר פצ״‬א על הכתוב וקרהו אסון בדרך וכן הביא רבינו שם בפסוק ל״‬ח. ובירושלמי שבת פ״‬ב ה״‬ג דף ה׳‬ ע״‬ב איתא כך א״‬ר אתאי בר יעקב כתיב וקרהו אסון בדרך. הא בבית לא. אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה.

6 מיכן סמכו רבותינו. ב״‬ר שם וירושלמי ברכות פ״‬ז ה״‬ג דף י״‬א ע״‬ג בשם ר׳‬ יוסי ברבי בון. ועיין בבלי ברכות כ״‬א ע״‬ב.

7 מלמד שנעשה עליהם כנכרי. ב״‬ר פצ״‬א. וילקוט רמז קמ״‬ח. ותנחומא מקץ.

8 ד״‬א ויוסף הוא השליט. ב״‬ר שם במאמר שלפניו. ובילקוט שם.

9 גזר שלש גזירות. בכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ שלש גזירות גזר שלא יכנם לה עבד. ושלא יכנס אדם בשני חמורים. ושלא יכנס אדם עד שיכתוב שם אביו ושם זקינו. ובב״‬ר הגי׳‬ שלש גזירות גזר שלא יכנס עבד למצרים. ושלא יכנס אדם בשני חמורים.ושלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום. ושלא יכנס אדם עד שלא יכתוב שמו ושם אביו. בפרטם אתה מוצא ד׳‬ גזירות. ובילקוט רמז קמ״‬ח בשם המדרש לא הביא ושלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום. לכן היא הוספה חיצונית במדרש. ט. הכירם במאכל כו׳‬. אולי דריש ויכר מלשון ויכרה להם כרה גדולה מ״‬ב ו׳‬ כ״‬ג ומלשון יכרו עליו חברים איוב מ׳:ל׳‬ ל׳‬ ולכן מפרש מאכל ולויה.

10 בפילין. פי׳‬ שער πυλη פי׳‬ ביוני שער ואולם.

11 אמר להם והיכן הוא. בב״‬ר פצ״‬א. וילקוט רמז קמ״‬ח הוא בלשון ארמי.

12 בזמן. ב״‬ר וילקוט שם ורש״‬י עה״‬ת.

13 א״‬ר לוי. שם. וסיום המאמר הוא בב״‬ר בלשון ארמי.

14 אין הקדוש ברוך הוא. ב״‬ר שם. וילקוט שם. ושו״‬ט מזמור כ״‬ב.

15 אראב״‬כ. ב״‬ר וילקוט שם. ורש״‬י עה״‬ת בשם ב״‬ר. ושם הגי׳‬ לשון דרומי היא. וכן מובא בערוך ערך אבל.

16 מלמד שהיה מתתבט. ב״‬ר וילקוט שם.

17 דמו של יוסף. ב״‬ר וילקוט שם ורש״‬י עה״‬ת.

18 זה מנשה. ב״‬ר וילקוט ורש״‬י עה״‬ת.

19 מפני שהוא השליכו לבור. ב״‬ר במאמר שלפניו המתחיל ד״‬א וירא יעקב כי יש שבר. וכן הוא בתנחומא ויגש. ורש״‬י עה״‬ת.

20 ר׳‬ חגי בש״‬ר יצחק. ב״‬ר פצ״‬א. וילקוט סוף רמז קמ״‬ח. ורש״‬י עה״‬ת בלי שם האומר.

21 זה לוי. ילקוט רמז קנ״‬ה בשם ב״‬ר וז״‬ל: וכיון שהפריש אותם נעשה לוי יחידי שנא׳‬ ויפתח האחד את שקו. וכי אחד היה. אלא זה לוי הנשאר יחידו מזוגו.

22 זש״‬ה אולת אדם וגו׳‬. תענית ט׳‬ ע״‬א ע״‬ש. כב. דברים כבדים. ב״‬ר שם. וילקוט רמז קמ״‬ט.

23 כקורות. דרש הקורות מלשון קורה ותקרה.

24 מיכן שהדבור לשון קשה. מכות י״‬א ע״‬א. ועי׳‬ ספרי בהעלותך צ״‬ט ומדרש חזית פ׳‬ כמעט שעברתי. כד. לפי שהסדרן מקצר הענין. זה הכלל בקל נוכל למצוא בברייתא דל״‬ב מדות כמו מדה י״‬ז מדבר שאינו מתפרש במקומו כו׳‬ או מדה אחרת.

25 מלמד שחשדן. ב״‬ר וילקוט שם.

26 א״‬ל מה נשתנה בני מבניך. בכ״‬י פלארענץ אמר לו נשתנה בניך מבני. והמאמר נובע מתנחומא מקץ ושם כתוב א״‬ל שוטה וכי בניך אינן בני.

27 הניח לו לזקן. כ״‬ה גם בתנחומא. ובכ״‬י פלארענץ המתינו לו לזקן.

28 לפי שאין השטן מקטרג. ב״‬ר שם הא בבית לא א״‬ר אליעזר בן יעקב מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. והמאמר נובע מירושלמי שבת פ״‬ב ה״‬ג דף ה׳‬ ע״‬ב ושם הגי׳‬ א״‬ר אחאי בר יעקב וקרהו אסון בדרך. הא בבית לא. אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. ועיין שבת ל״‬ב ע״‬א.