מדרש לקח טוב, בראשית מ״ב:כ״א

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל. א"ר אבא בר כהנא לשון דרומאי היא. אבל ברם.

22 אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו. מלמד שהיה מתחבט לפני רגלו של כל אחד ואחד. כדי שיתמלאו עליו רחמים. ולא נתמלאו.

23 ולא שמענו על כן באו אלינו. מלמד שביקשו להם עון אחר ולא נמצא. שהרי לא זכרו עון אחר. וזה לא היה אלא לטובה. שנאמר אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב בראשית נ כ.