הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית ל״ט

1 וי״‬ו מוסיף על ענין ראשון. עיין רש״‬י עה״‬ת.

2 ה״‬ו זה השם. עיין תוס׳‬ סוכה מ״‬ה ע״‬א ד״‬ה אני והו.

3 משל לרועה. עיין ב״‬ר פפ״‬ו ובתנחומא וישב ותמצא משל אתר. לפרה שהיו מושכין אותה כו׳‬ והמשל שהביא רבינו מובא בב״‬ר על הכתוב ויהי ה׳‬ את יוסף והוא בעצמו הביא המשל להלן בפ׳‬ הזה.

4 ד״‬א לשון שלטנות. ב״‬ר פפ״‬ו. ילקוט רמז קמ״‬ה.

5 ד״‬א. ב״‬ר וילקוט שם.

6 ואט עליו אוכיל שהקדמתי יוסף במצרים שליט על הארץ ויכלכל יוסף את אביו וגו׳‬. בב״‬ר שם ואט אליו צ״‬ל עליו אוכיל אכילות הרבה. והוא גירסא נכונה. אולם בילקוט הגירסא בטעות ואט אליו אוביל. אני מטה עליו אבילות הרבה. כי בקרא נאמר אוכיל לא אוביל. ובמסכת שבת דף פ״‬ט ע״‬ב מובא המאמר הזה והקרא כדכתיב אליו אוכיל.

7 משל לפרה. ב״‬ר וילקוט שם ותנחומא וישב.

8 מלמד. סוטה דף י״‬ג ע״‬ב.

9 ולא שהיה סריס בביצים. עיין סוטה שם וברש״‬י. ובערוך ערך פטיפר. שגורס בגמ׳‬ שם בא גבריאל וסירסו. ובב״‬ר פפ״‬ו. פוטיפרע שהיה פורע עצמו לעבודת כוכבים כיון שירד הפר לשם נעשה פויטנון סריס פרעה שנסתרס בגופו כו׳‬. ובערוך ערך פטינון הביא וז״‬ל בב״‬ר פפ״‬ז צ״‬ל פפ״‬ו כיון שירד הפר לשם נעשה פוטינון סריס פרעה שנסתרס בגופו ועל זה כתב המוספי אולי מלשון זה מה שהובא במדרש קהלת עבד בן אפטניות פי׳‬ היה עושה סריסים עכ״‬ל. וטעה במח״‬כ כי חשב מה שסיים הערוך סריס פרעה שנסתרס בגופו הוא הפי׳‬ על פוטינון. ובאמת זה מאמר בפני עצמו במדרש ואינו מוסב למעלה. והערוך הביא לשון המדרש אבל לא לפרש מלת פוטינון ופי׳‬ כיון שירד הפר לשם היינו יוסף נעשה אדונו עשיר ובעל מקנה עיין במ״‬כ.

10 שר של הורגים. וכן ת״‬א רב קטוליא. ובת״‬י רב ספקלטוריא. ועיין ברמב״‬ן ועיין בנתינה לגר מהרב הגאון מהר״‬ן אדלר בראשית ל״‬ז ל״‬ו.

11 איש ערום. ב״‬ר וילקוט שם.

12 מעולם הלבן מוכר את הכושי. בב״‬ר בכל מקום גרמני מוכר כושי. והערוך ערך גרמן הביא דברי המדרש וכתב פי׳‬ גרמן לבן ביותר והמוספי כתב פי׳‬ בל״‬ר germani איש מארץ אשכנז אשר אנשיה מופלגים בלבנות.

13 א״‬ר יודן. ב״‬ר וילקוט שם.

14 שאל לו חום. ב״‬ר וילקוט שם.

15 כסבור היה פוטיפר שיוסף מגוש היה. עיין ב״‬ר שם. תבן לעפריים אתה מכניס. והוא דרך משל כמי שמביא תבן לעפריים שהיא ארץ מלאה תבן. כן המביא כשפים למצרים שהיא מלאה כשפים. עיין רש״‬י מנחות פ״‬ה ע״‬א.

16 תני ר׳‬ שמעון. בב״‬ר איתא תני רשב״‬י ובגמרא מגילה כ״‬ט ע״‬א הוא ג״‬כ בשם רשב״‬י. ובכ״‬י פלארענץ תני ר׳‬ שמעון בנו. אין ספק שהיה כתוב ר׳‬ שמעון בן יוחאי.

17 י״‬ב חודש עשה יוסף שם. כ״‬ה בסדר עולם רבא פ״‬ב עשה בבית פוטיפר י״‬ב חדשים שנאמר ויהי מאז הפקיד אותו וגו׳‬ בבית מפני החמה ובשדה מפני הצינה ע״‬כ. ובב״‬ר פפ״‬ו בטעות י״‬ב שנה עשה שם צ״‬ל י״‬ב חודש וכן הגיה בעל יפ״‬ת ומובא לנכון בילקוט רמז קמ״‬ה בשם ב״‬ר.

18 לשון נקי הוא. ב״‬ר וילקוט שם ויב״‬ע ורש״‬י עה״‬ת. ועיין בהראב״‬ע ורמב״‬ן.

19 יפה תואר הוא הקומה. וכן כתב לעיל ויצא כ״‬ט י״‬ז.

20 א״‬ר יצחק כו׳‬. כ״‬ה הגי׳‬ בב״‬ר סוף פנ״‬ג. ובילקוט רמז קמ״‬ה ולפנינו במדרש ב״‬ר פפ״‬ו זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק. והכוונה כשזורקין עץ כלפי מעלה הוא יורד ונופל על הארץ למקום שרשו אשר לוקח משם. וזה שסיים המדרש לפי שכתוב ורחל היתה יפת תואר לפיכך ויהי יוסף יפה תואר.

21 לא יגרע מצדיק עינו. הוא הוספת רבינו. וכוונתו על מדרשם במגילה י״‬ג ע״‬ב וע״‬ע זבחים ק״‬ב ע״‬א ומה שדרשו הם על הגדול ועל המדות דרש הוא על התואר והתכונה החצונית.

22 אחר הרהורי דברים. ב״‬ר פפ״‬ז וילקוט רמז קמ״‬ה.

23 א״‬ל הקדוש ברוך הוא חייך. בב״‬ר ובילקוט איתא א״‬ל הקדוש ברוך הוא הטליס חייך. ומובא בערוך ערך הטליס בשם המדרש ומפרש הטליס יחידי ור״‬ל הרי אתה אדם יחידי. והמוספי הוסיף פי׳‬ בל״‬י ατελης בדד. והמעריך כתב פי׳‬ היטליס בועט מרוב טוב.

24 ד״‬א. ב״‬ר וילקוט שם.

25 ארשב״‬נ. ב״‬ר שם ורות רבה פ״‬ו. ובילקוט שם בלי שם האומר.

26 דכתיב בפסיק ובשלשלת. דורש הטעמים. כי על וימאן הוא שלשלת ואת״‬כ הוא בפסיק.

27 בדבר עבירה. ב״‬ר וילקוט שם. ובילקוט הגי׳‬ משובשת.

28 מהן האדם. זה ליתא בב״‬ר. רק בשם הגי׳‬ אמר לה מתיירא אני. ומה אדם הראשון על מצוה קלה נצטווה.

29 אמר לה ראובן. ב״‬ר וילקוט שם

30 ד״‬א הן אדוני. ב״‬ר וילקוט שם.

31 מכת הנואפים. בב״‬ר שם באסרטין של נואפים. ומובא בערוך ערך אסרטיון וכתב פי׳‬ חבורה לפי הענין. ורבינו השמיט המלה הזרה והציג כת הנואפים.

32 אמר לה מה אתה מבקשת. עי׳‬ ב״‬ר שם.

33 מדרש. ב״‬ר פפ״‬ז.

34 מתיירא אני מאדון העולם. מפרש הן לשון אחד. שהוא אלהי האלהים ואדוני האדונים.

35 א״‬ר אבין. ב״‬ר שם.

36 א״‬ל פני זאת את יכולה לכסות. בב״‬ר הדין אפא כסית. פי׳‬ פנים. אולם בילקוט הגי׳‬ הלין אפיא כסית ומפרש בצדו פי׳‬ אלהות שאין בו ממש. מפרש עפ״‬י הערוך ערך אפיא ובפסיקתא פסקא שובה בהערה ק״‬ס העירותי על המאמר כל אפיא שווין. שבמדרש דב״‬ר פ׳‬ ואתחנן אני אומר ח״‬ו כל הפנים שוות. היה כתוב בתחלה כל אפיא שוות. והמעתיק טעה שחשב כי מלת אפיא היא ארמית מלשון פנים כי תר׳‬ פנים אפי. ולא ידע שהיא מלה רומית Opes. ופי׳‬ כח. וענינו עולה יפה אם אינה עונה אותי אז אני אומר כי כתות כל אלהות שוין ואין יתרון לאחד על השני. והנה בערוך ערך אפיא הביא המאמר מהפסיקתא. ובערך ההוא כתב וז״‬ל בחלק אמר קמיה רבון דעלמא אי ענית ליה מוטב ואי לא אמינא הא כל אפיא שוין עכ״‬ל. והעיר על זה הגאון הרי״‬ב בהפלאה שבערכין כי זה ליתא בגמרא סנהדרין ק״‬א ע״‬ב. ולשיטתיה זאת הלך בהגהותיו לש״‬ם סנהדרין שם. ובמח״‬כ נעלם ממנו שכוונת הערוך לגמרא ירושלמי סנהדרין פ״‬י ה״‬ב. אך המלה ״‬בירושלמי״‬ נשמט במקרה.

37 עיני ה׳‬ המה משוטטות בכל הארץ. במקרא כתוב משוטטים בכל הארץ. ובדה״‬ב ט״‬ז ט׳‬ כתוב כי ה׳‬ עיניו משוטטות בכל הארץ. ובכ״‬י פלארענץ ובב״‬ר מובא הכתוב לנכון משוטטים. אולם בילקוט רמז קמ״‬ה הביא עיני ה׳‬ המה משוטטות בו צ״‬ל בכל הארץ. ונרשם שם בצדו זכריה ד׳‬.

38 אמר ר׳‬ יודן בש״‬ר יהושע ב״‬ל. ובכ״‬י פלארענץ א״‬ר יודן בש״‬ר בנימין בן לוי. וכן בב״‬ר פפ״‬ז ר׳‬ יודן בש״‬ר בנימין. ובילקוט רמז קמ״‬ה בלי שם האומר. ובמדרש אסתר רבה פ״‬ז בפ׳‬ ויהי כאמרם אליו יום ויום איתא ר׳‬ יוחנן בשם ר׳‬ בנימין בר ר׳‬ לוי. ובילקוט אסתר רמז אלף נ״‬ד ר׳‬ יוחנן בשם ר׳‬ בנימין.

39 לשכב אצלה בעוה״‬ז. ב״‬ר וילקוט שם. יומא ל״‬ה ע״‬ב. סוטה ג׳‬ ע״‬ב.

40 אפי׳‬ שכיבה בלא תשמיש. ב״‬ר שם ורש״‬י עה״‬ת. ועיין ברמב״‬ן.

41 שאלה מטרונה. ב״‬ר וילקוט שם.

42 ר׳‬ יהודה אומר. ב״‬ר פפ״‬ז וילקוט רמז קמ״‬ו.

43 יום ניבול של נילוס. ב״‬ר שם. ובפסיקתא רבתי פ״‬ו פסקא ותשלם כל המלאכה הגי׳‬ יום זבול נילוס היה. צ״‬ל ניבול נילוס. והוא מלשון מבול וכמו שסיים רבינו שכן דרך נילוס מתגדל והולך. לכן אותו היום שנילוס מציף את השדות חג גדול להם. ובגמ׳‬ סוטה ל״‬ו ע״‬ב איתא יום חגם היה. והלכו כולם לבית עבודת כוכבים שלהם. ובריש מדרש חזית ר׳‬ יהודה אמר יום נבול וזבול היה אין ספק שמלת זבול מובא מחוץ פנימה. וכן יש לתקן שם שצ״‬ל ור׳‬ נחמיה אמר יום טיאטרון היה. והוראת מלת זבול עי׳‬ רש״‬י ותוס׳‬ ע״‬ז י״‬ח ע״‬ב. ובילקוט שם יום גידול נילוס. מג. ויבא הביתה לעשות מלאכתו. בכ״‬י פלארענץ חסר איזה דפים והסיום בסוף הדף במלת ״‬לעשות״‬ ובדף שלאחריו מתחיל במלות ישועתן הניצה אורן. והוא בוישב מ׳‬ ט׳‬.

44 מתרגם. כן הוא בת״‬א.

45 לחשוב חשבונות של רבו. ב״‬ר וילקוט שם.

46 ויש דורשין. סוטה ל״‬ו ע״‬ב.

47 שלא נמצא איש כו׳‬. עי׳‬ תוס׳‬ סוטה שם ד״‬ה באותה שעה מה שהביאו בשם רבינו משה הדרשן.

48 אמר לו יוסף. סוטה שם.

49 ארורים הם הרשעים. הביא רבינו לעיל פסוק ז׳‬.

50 ניצל בזכות אברהם. ב״‬ר פפ״‬ז. וילקוט שם. נ. נתנה אותו בפניהם. בב״‬ר ובילקוט הגי׳‬ נתנה אותו בפיהם של כולם.

51 א״‬ר אבהו. ב״‬ר וילקוט. ורש״‬י עה״‬ת. ועיין ברמב״‬ן.

52 בבית הסוהר. במקרא כתוב אל בית הסוהר.

53 אמר לו יודע אני שאין הדבר ממך. עיין ב״‬ר פפ״‬ז אמר לו ידע אנא דלית הוא מנך אלא שלא לערב פסולת בבני. ופי׳‬ המאמר כתוב בפנים המדרש והיא הוספה חיצונית ״‬פי׳‬ שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך ואפי׳‬ לא היה בדין אלא כדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך״‬.

54 אני חותכה אנונה שלך. annona פי׳‬ מזונות. ובב״‬ר פפ״‬ז הגירסא חותכת פרנסה שלך ואין ספק שהשמיטו המדפיסים מלת אנונה והציגו תחתיה מלת פרנסה. ובילקוט רמז קמ״‬ה מובא בשם ב״‬ר. אנונה שלך כמו שהביא רבינו.

55 אמרה לו אני נותנך בבית האסורים. כ״‬ה ביומא ל״‬ה ע״‬ב. ובב״‬ר ובילקוט הגי׳‬ כובלתך אני. פי׳‬ אאסור אותך בכבלי ברזל.

56 שרטוט של ברזל. צ״‬ל שרתוע כמו שהוא בב״‬ר ובילקוט ומובא בערוך ערך שרתוע וז״‬ל בב״‬ר פפ״‬ח צ״‬ל פפ״‬ז עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו בילמדנו שפוד של ברזל. יש לתקן שצ״‬ל ובילמדנו פי׳‬ שפוד של ברזל. ור״‬ל שהמאמר נמצא ג״‬כ בילמדנו וכן הוא גם לפנינו בתנחומא וישב. ועל זה כתב שפי׳‬ שפוד של ברזל. והמוספי הוסיף שבל״‬י פי׳‬ מתג שבו מושכים הבהמה.

57 כל זה בשעת הצרה. ב״‬ר וילקוט שם.