הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית מ׳

1 ויהי אחרי הדברים. למאי אחר. שצפה הקב"ה להוציא ממסגר אסיר. אמרו רבותינו הקציף הקב"ה מלך על עבדיו לעשות רצון עובדיו. מלך על עבדיו. ויקצוף פרעה על שני סריסיו. עבדים על אדוניהם. קצף בגתן ותרש אסתר ב כא. ר' חנין בש"ר יוחנן אמר לכו חזו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם תהלים סו ה. מקציף מלך על עבדיו כדי ליתן גדולה לצדיק זה יוסף. עבדים על אדוניהם. ליתן גדולה לצדיק. זה מרדכי. ומה היה הקצף של פרעה. דכתיב חטאו משקה מלך מצרים והאופה. למי חטאו לאדוניהם למלך מצרים. מה ת"ל מלך מצרים אלא שלא שפט משפט מלך מצרים כי המשקה נמצא זבוב בתוך פיילי פושרין שלו. והאופה נמצא צרור בתוך גלוסקין שלו. ר' יונתן אומר בקשו להזדווג לבתו של מלך. כתיב הכא חטאו. וכתיב התם ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים.

2 ויקצף פרעה על שני סריסיו. שני שריו. שהשרים נקראו סריסים. שנאמר לפוטיפר סריס פרעה בראשית לז לו. והיה לו אסנת בת פוטיפרע.

3 ויתן אותם במשמר. שנה את דינם. כדי לייסרן ביסורים ואחרי כן להמיתם.

4 מקום אשר יוסף אסור שם. ללמדך שכל הענין לא היה אלא בשביל יוסף.

5 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם. לפי שהיו חשובים ונכבדים. הנהיג עליהם דרך כבוד. ומוסר להם אדם לשמשם.

6 ויהיו ימים במשמר. י"ב חודש.

7 ויחלמו חלום שניהם איש חלומו. כלומר איש מה שאירע לו.

8 איש כפתרון חלומו. מלמד שכל אחד ואחד ראה חלומו ופתרון חלומו של חבירו שנאמר כפתרון חלומו.

9 ויבא אליהם יוסף בבקר. כמנהגו לתת להם מים לרחוץ.

10 והנם זועפים. כעוסים. כמו זעף ה' מיכה ז ט. שבזמן שאדם זעף פניו מוריקות.

11 וישאל את סריסי פרעה. שכן דרך החכם לשאול לאשר עמו. מדוע פניו משונות היום משאר הימים. וכן אומר באמנון. וכן אומר בנחמיה. ויאמר לו המלך מדוע פניך רעים נחמיה ב ב.

12 ויאמרו אליו חלום חלמנו. לא אמרו חלומות חלמנו. אלא חלום. אמרו לו חלום שנינו דומין זה לזה. זה בשלשה שריגים. וזה בשלשה סלי חורי.

13 ד"א חלום חלמנו. כל אחד ואחד חלומו בראשו.

14 הלא לאלהים פתרונים. שהקב"ה נותן דעת לבני אדם לפתור חלומות. והן הולכים אחר הפה.

15 ויספר שר המשקים וגו' והנה גפן לפני. גפן אלו ישראל. שנאמר גפן ממצרים תסיע תהלים פ ט.

16 ובגפן שלשה שריגים. אלו משה ואהרן ומרים.

17 והיא כפורחת. כגנה פרחה גאולתן של ישראל.

18 עלתה נצה. הניצה ישועתן. הניצה אורן.

19 הבשילו אשכלותיה ענבים. גפן שהפריחה מיד הניצה. ענבים שהניצו מיד הבשילו. כענבים במדבר מצאתי ישראל הושע ט י.

20 וכוס פרעה בידי. ד' כוסות אמורים בפרשה. יג וכנגדן קבעו חכמים ד' כוסות של ליל פסח.

21 ד"א כנגד ד' גאולות. ד' מלכיות. ר' יהושע בן לוי אמר כנגד ד' כוסות התרעלה שהקב"ה משקה את עובדי כוכבים. קח את כוס היין החמה ירמיה כה טו. כוס זהב בבל ביד ה' שם נא ז. כי כוס ביד ה' וגו' תהלים עה ט. ימטר על רשעים פחים וגו' מנת כוסם שם יא ו. וכנגדן ארבע כוסות של ישועות. ה' מנת חלקי וכוסי שם טז ה. דשנת בשמן ראשי כוסי רויה שם כג ה כוס ישועות אשא שם קטז יג. ישועות תרי. הא ד' כוסות של ישועות. אחת לימות המשיח. ואחת לגוג ומגוג. אמר לו אתה בשרתני בשורות טובות. אף אני מבשרך בשורה טובה. שנאמר ויאמר לו יוסף זה פתרונו בעוד שלשת ימים.

22 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני. ב' זכירות אחת למה שמו אותי בבור. ואחת להוציאני מן הבור.

23 כי גנב גנבתי. גנבתי מבית אבי. גנבתי בבית הבור.

24 כי שמו אותי בבור. ר' אבין אומר כ"מ שהצדיק הולך שכינה עמו. וכן הוא אומר ויהי ה' את יוסף.

25 וירא שר האופים כי טוב פתר. מאין ידע. אלא מלמד שראה חלומו ופתרון חלומו של חבירו. כמו שאמרנו למעלה. איש כפתרון חלומו.

26 אף אני בחלומי. א"ר חנינא בר סימון ארבעה פתחו באף ואבדו באף ואלו הן. נחש. ושר האופים. ועדת קרח. והמן.

27 והנה שלשה סלי חורי על ראשי. אלו ג' מלכיות הראשונות.

28 ובסל העליון מכל מאכל פרעה. זה מלכות הרשעה.

29 והעוף אוכל אותם מן הסל מעל ראשי. משאכל את העליון אכל את התחתון. אמר לו אתה בשרתני בשורה רעה רעה תבא פתרונו.

30 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ. מלמד שהרמתן של רשעים היא השפלתן. ותלה אותך על עסקי תלוי.

31 ואכל העוף את בשרך מעליך. שארית עמי יבזום צפניה ב ט. ומנין שישראל נקראו עוף שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם ישעיה ס ח. ואומר אל תתן לחית נפש תוריך תהלים עד יט. פשטיה דקרא והנה שלשה סלי חורי. סלים של חורים. חורי למפרע יחור. כמו יחור של תאינה. והם סלים של נצרים. ויש אומרים חורי כמו חורים.

32 ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה. יום גנוסיא של פרעה. כמו ששנינו בכס' עבודת כוכבים יום גנוסיא של מלכים.

33 ויעש משתה לכל עבדיו. שכן היה המנהג.

34 וישא את ראש שר המשקים. מנאם. כענין שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל שמות ל יב. אירע לזה מה שנאמר לו. ואירע לזה מה ש־תמר לו.

35 וישב את שר המשקים על משקהו. אמרו ערכי פרעה הזבוב שנמצא בפיילי של זה אנוס היה ואין לו משפט מות. אבל הצרור שנמצא בגלוסקין של שר האופים לא היה אנוס אלא נתייאש במוראו של מלכות ומשפט מוות לו. לכך נאמר כב ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף. הוא שאמרו ז"ל כל החלומות הולכים אחר הפה.

36 ולא זכר שר המשקים. שמא תאמר מרצונו לא זכר. ת"ל וישכחהו. בעל כרחו מלמד שבכל יום ויום היה מתנה תנאים לזוכרו. והמלאך בא והפכן. קושר קשרים לזוכרו. והמלאך בא והתירן. א"ל הקב"ה אע"פ שאתה שכחת אני לא שכחתי. אלא קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר איוב כח ג. עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו תהלים קה יט. לכך נאמר ויהי מקץ שנתים ימים. לפי שאמר יוסף ב' פעמים זכרתני והזכרתני לעיל יד. לכך לא זכר שר המשקים וישכחהו. לכך נאמר ויהי מקץ שנתים. חשבתי בלבי קיים יוסף הצדיק עשרת הדברים. שנא' וינס וינס וינס וינס ארבעה ניסות. ויצא ויצא. שני יציאות. החוצה החוצה החוצה החוצה ארבע חוצות. הרי י'. לפי שקידש השם כאילו קיים עשרת הדברות. וינס מן הערוה. ויצא מן העבירה. החוצה מן העבירה. תרתי בלבי יש בה בפרשה הזו כ"ב ויהי. כנגד כ"ב אותיות של תורה שנהיה חזק בכולם שקיים יוסף התורה כולה קודם נתינתה. ואתנה לבי לדעת חכמה כי הפרשה כולה התחלת הפסוקים בוי"ו חוץ משמונה פסוקים. וסימנם אל"ה א"ב ככ"ב. אלה תולדות לז ב. לכו ונמכרנו לז כז. היא מוצאת לח כה. איננו גדול בבית לט ט. בעוד קמא מ יג. כי אם מ יד. כי גנב שם טו. בעוד בתרא שם יט. למה כנגד המילה שנתנה לשמנה. שכל הפרשה סיפורים של ווי"ם ווי היה במכירת יוסף. ווי במיתת אשת יהודה ובניו. ווי באשת פוטיפרע. ווי בבית האסורים. ווי לסריסי פרעה. חוץ משמנה פסוקים שאמרנו למעלה. שזכה אסנת בת פוטיפרע להזדווג למולים. כיוצא בדבר ויהי בימי שפוט השופטים רות א א. כולן ווי"ן חוץ מח' פסוקים שבספר רות. שנזדווגה רות עם בועז ויצא ממנה מלכות. שנאמר הוא אבי ישי אבי דוד שם ד יז.

37 סליק פרשת וישב.

38 פרשת מקץ.