הערות ותיקונים על מדרש אגדה, בראשית ט׳

1 וכן אמרו שבת קנ"א ע"ב ושם איתא אין חיה שולטת באדם:

2 ועל ז' מצות סנהדר' נ"ו ע"א, ועי' פסיקתא דר"כ פסקא בחדש השלישי, ומה שהעירותי שם הערה ג':

3 ולמה לא הותר לאדם לאכול בשר. סנהדר' נ"ט ע"ב, ורש"י עה"ת. ועיי' לעיל א' כ"ט:

4 זה אבר מן החי. עיי' לעיל פסוק א' והוא בב"ר פל"ד, וילקוט רמז ס"א, ועיי' סנהדר' נ"ז ע"א, ורש"י עה"ת כתב בשר בנפשו אסר אבר מן החי כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר:

5 כיצד מזמין הקב"ה. מכות י' ע"ב:

6 לפי שבצלם אלהים ברא את האדם. עיי' ב"ר פל"ד אות י"ד דרש ר"ע כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאילו הוא מיעט את הדמות, מפני מה כי בצלם אלהים עשה את האדם:

7 בזכות שתהרגו את הרוצח. עיי' ב"ר פל"ד אות י"ד וברש"י עה"ת:

8 מלמד ששוים היו נח ובניו בדברים וכמותו בדיבור. ב"ר פל"ה אות א' לפיכך זכה הוא ובניו לדיבור, עיי' שם בפירש"י המיוחס לו, ועיין בלקח טוב:

9 אביו הפסול גרם לבניו שנפסל. עיי' בפירש"י עה"ת, ובמדרש ב"ר פל"ו אות ג', אבוי דפחתא וע"ש בפי' מהרז"וו:

10 לפי שכשנכנס לתיבה הכניס זמורות של גפן. ב"ר פל"ו אות ג', ורש"י עה"ת, ולקח טוב:

11 י"א באותו יום נטע. ב"ר פל"ו אות ד', ותנחומא הנדפס מכבר נח אות י"ג:

12 וששה עשר ווי"ן נאמרו בזו הפרשה. תקנתי ושלשה עשר ונשמט אות ל', כמו שהוא לנכון בסנהדר' ע' ע"א, ובמדרש משלי פכ"ג, וכן מובא כן בלקח טוב, ובב"ר הגי' י"ד ווי"ן, וחושב שם גם ויאמר ארור כנען, אולם בש"ס שם לא חשיב הך, וע"ש ברש"י ותוס' ובמהרש"א בה"א.

13 ללמדך כמה קשה שתיית היין. בב"ר שם אר"י לעולם לא תהי להוט אחר היין:

14 כיון שבא נח ליטע כרם בא שטן. קצת בסגנון אחר הוא בתנחומא הנדפס מכבר נח אות נ"ג, ובמדרש אבכיר מובא בילקוט רמז ס"א, ועיי' בליקוטים ממדרש אבכיר אשר הוצאתי לאור אות י', ובהערה י"ד:

15 ויש אומרים סירסו. סנהדר' ע' ע"א, ותנחומא, ורש"י עה"ת, וז"ל י"א סרסו וי"א רבעו:

16 לפיכך זכה שם לטלית ויפת לשמלה. בב"ר פל"ו אות ו' לפיכך זכה שם לטלית ויפת לפיוולא. ועיי' ערוך ערך אפליון וערך פלוני שפי' בל"י ורומי מעיל ומעטה:

17 וסנחרב שהיה מבני בניו של יפת. תנחומא הנדפס מכבר נח סוף אות ט"ו, ועיין רש"י עה"ת ט' כ"ג, ובלקח טוב ובהערה מ"א ושם הארכתי:

18 בנו הפסול. ב"ר שם. ועיי' לקח טוב:

19 לדעת האומר שהוא קבל בעצמו. אולי צ"ל שהוא חבל בעצמו לפי שסרסו לא ראוי להוליד עוד:

20 נח היה לו להעמיד בן רביעי ב"ר פל"ו אות ז', ועיי' רש"י עה"ת:

21 יפת לו ארצו. תרגום ירחיב יפתי. ובלקח טוב הרחיב לו הקב"ה, לשון ארמי הוא פותיה הרחיבו:

22 ד"א יפיותו של יפת. מגילה ט' ע"ב, ועיי' ב"ר פל"ו אות ח', וירושלמי מגילה פ"ד ה"א דף ע"ד ע"ד:

23 זה כורש. ב"ר שם, ופסיקתא רבתי פל"ה פסקא רני ושמחה בת ציון אות א', ויומא י' ע"א, ורש"י עה"ת בשם מדרש חכמים, ולקח טוב:

24 שעשהו בהו. בלתי מובן: