הערות ותיקונים על מדרש אגדה, שמות ט״ז

מהדורה: מדרש אגדה, מהדורת בובר, וינה תרנ"ד

הערות ותיקונים על מדרש אגדה Exodus 15 » « הערות ותיקונים על מדרש אגדה Exodus 17

1 מדרש אגדה פתח ↗

הנני ממטיר לכם. ששים אמה עוביו של מן, ומנא לן ממבול, במבול כתיב וארובות השמים נפתחו בראשית ז יא, וכתיב חמש עשרה אמה מלמעלה שם שם כ, והמן היה יורד בח' ארובות, שנאמר ודלתי שמים פתח, תהלים עח כג, דהיינו ח' ארובות טול לכל ב' ארובות י"ו אמות, נמצא עביו של מן ששים אמה:

2 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

שמות טז יא-יב וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, גָּלוּי לְפָנַי מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אָמְרוּ, וּמַה שֶּׁהֵן עֲתִידִים לוֹמַר. דַבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר. אֱמוֹר לָהֶם, בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים אַתֶּם עוֹמְדִים, שֶׁשְּׁאַלְתֶּם לֶחֶם לְפָנַי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִחְיוֹת בְּלֹא לֶחֶם נְתַתִּיו לָכֶם, חֲזַרְתֶּם וּשְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעָיִם, הֲרֵי אֲנִי נוֹתְנוֹ לָכֶם, שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ שֶׁאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִיתְּנוֹ לָכֶם, וּבַסּוֹף אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, דַּיָּין אֲנִי לִפְרוֹעַ מִכֶּם. שמות טז יג וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת נִיתַּן הַשְּׂלָו לְיִשְׂרָאֵל. וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה. אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד וּכְנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל שֶׁלֹּא בְּצַעַר וּבְקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁמִּלִּבּוֹ וּלְמַטָּן שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמִלִּבּוֹ וּלְמַעֲלָן אַמָּה אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר שם "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְאוֹמֵר תהלים עח, כח "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ", וְרַבִּי יֹאשִיָּה אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר במדבר שם "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה", שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּדֶרֶךְ יוֹם", שְׁלֹשָׁה, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה הֲרֵי תִּשְׁעָה, תִּשְׁעָה וְתִשְׁעָה הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְאוֹמֵר תהלים שם "וַיִּפֹּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו". אֲחֵרִים אוֹמְרִים, "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה", דֶּרֶךְ בֵּינוֹנִית עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" הֲרֵי עֶשְׂרִים יוֹם. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה" וְאוֹמֵר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי", יָכוֹל שֶׁיְּהוּ אִיסְטְרַטִיאוֹת מְקוּלְקָלוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", עַל פָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו", אֶלָּא שֶׁהָיָה חָבוּר לְמִשְׁכְּנוֹתָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה הַמָּן גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, וְלֹא נָטְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה כֵּיצַד הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, יוֹצֵא רוּחַ צְפוֹנִית וּמְכַבֵּד אֶת הַמִּדְבָּר, יוֹרֵד מָטָר וּמְכַבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ וְהַטָּל עוֹלֶה וְהָרוּחַ מְנַשֵּׁב וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עֲלֵיהֶן וּמֵהֶן הָיוּ נוֹטְלִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים, אִם כֵּן זִימֵּן הַמָּקוֹם לְמַכְעִיסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.

3 יומא פתח ↗

״דַּק מְחוּסְפָּס״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דָּבָר שֶׁנִּימּוֹחַ עַל פִּיסַּת הַיָּד. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דָּבָר שֶׁנִּבְלָע בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. מְחוּסְפָּס — טוּבָא הָוֵי! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״מְחֻסְפָּס״ כְּתִיב.

4 מדרש אגדה פתח ↗

וחם השמש ונמס. דקיימא לן עד ד' שעות היה המן קיים מד' שעות ואילך היה נמס, והיה נעשה נחלים נחלים, ושותין ממנו הצבאיים והאיילים, והיו הגוים צדים מן הצבאיים וטועמין מהם טעם המן:

5 מדרש אגדה פתח ↗

6 מדרש אגדה פתח ↗

ויבאו כל נשיאי העדה. היו תמהים לפי שבעומר מדדו ולא מצאו בו כי אם לפי אכלם:

7 מדרש אגדה פתח ↗

וביום הששי לקטו לחם משנה. והשיב להם משה שבתון שבת קדש לה' מחר, את אשר תאפו אפו. מכאן סמכו חכמים לעירובי תבשילין מן התורה:

8 תוספות על ביצה פתח ↗

והיה ביום הששי וגו'. פרש"י וע"כ בא לאשמועינן דאפילו הכנה בידי שמים ביצה אסורה דאי משום הכנה בידי אדם כלומר שיאפו ויבשלו מבעוד יום הא בהדיא כתיב את אשר תאפו אפו אלא הזמנה בפה קאמר ואין י"ט מכין לשבת כו' ואין שבת מכין לי"ט מכ"ש דכיון דאין י"ט מכין לשבת כ"ש דאין שבת מכין לי"ט והקשה רש"י אם כן ביצה שנולדה באחד בשבת או לאחר י"ט תתסר מכ"ש דשבת וי"ט לא מכינין אהדדי כ"ש דלא מכינין אחול ותירץ דלגבי סעודת חול לא צריך הכנה דאין סעודת חול חשובה אך תימה הואיל והכנה דאורייתא היאך אופין ומבשלין מי"ט לשבת וכ"ת ע"י ערובי תבשילין וכי אתי תקנתא דרבנן וליעקר הכנה דאורייתא ונראה ליישב דרבה גופיה אזיל לטעמיה דאית ליה הואיל ואי מקלעי אורחין חזי ליה השתא נמי חזי ליה ואפילו לדידן ניחא דכל דבר אפוי ומבושל לא שייך ביה הכנה שאינו מחוסר רק תקון בעלמא דמעיקרא הוה חזי ליה רק גבי ביצה שהוא דבר חדש שלא היתה בעולם ולא היתה ראויה כלל מעיקרא ולאפות ולבשל תקוני מלתא בעלמא תימה דכאן משמע שהמן לא היה יורד בי"ט כדפי' רש"י הששי הראוי להכנה וזהו בחול והא אמר ויברך ויקדש ברכו במן וקדשו במן שבשבת לא היה יורד מן אבל בי"ט היה יורד וי"ל דמדרשים חלוקין כדאיתא במדרש מכילתא ע' בשלח שבת לא יהיה שמות ט״ז:כ״ו לרבות יום הכפורים לא יהיה בו לרבות י"ט שלא היה יורד בהן מן ועי"ל דאפי' היה יורד בי"ט מ"מ בי"ט שחל להיות בע"ש לא היה יורד מדכתיב קרא בו ביום הששי ולא כתיב ששי משמע הששי המיוחד שהוא ראוי להכנה ולא בששי שהוא יו"ט:

9 מדרש אגדה פתח ↗

עד אנה מאנתם. אפילו על משה אמר הקב"ה, לפי שלא היה מזהיר את ישראל מה שהיה אומר לו, מיד התחיל אומר ראו כי ה' נתן לכם את השבת וגו':

10 יומא פתח ↗

״וְהַמָּן כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ״. אָמַר רַבִּי אַסִּי: עָגוֹל כְּגִידָּא וְלָבָן כְּמַרְגָּלִית. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: גַּד — שֶׁדּוֹמֶה לְזֶרַע פִּשְׁתָּן בַּגִּבְעוֹלִין.

11 תוספות על קידושין פתח ↗

ובני ישראל אכלו את המן מ' שנה אי אפשר כו' - וא"ת אמאי לא מפיק ליה כולה מילתא בהדיא דכתיב יהושע ה׳:י״ב וישבות המן ממחרת הפסח ולא היה עוד לבני ישראל מן אלמא דעד השתא הוה להו לישראל ושמא ניחא ליה למידרש מדברי תורה:

12 רש"י על עירובין פתח ↗

כדי עיסותיכם - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת: איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה מנחות דף עז. דכתיב יחזקאל מ״ה:י״ד האיפה והבת תוכן אחד להם יהיה וכתיב שם מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא:

1 ששים אמה עוביו של מן ומנא לן ממבול כו' עיין תנחומא שלנו בשלח אות כ"א, ומכילתא בשלח מס' דויסע פ"ג, ולק"ט ט"ז י"ד ועיין בתנחומא הערה קט"ז, שם תמצא מבואר החשבון:

2 היה הטל בא. במכילתא מס' ד' פ"ג בפ' ותכס את המחנה כיצד היה המן יורד לישראל יוצאה רוח צפונית ומכבדת המדבר יורד מטר ומכבס הארץ, והטל עולה ורוח מנשבת בו והמן יורד עליהם, וכן הוא בלק"ט ט"ז כ"ג, ובילקוט רמז רנ"ט:

3 שמנין מחוספס. תנחומא שלנו אות כ"ב, ועיין יומא ע"ה ע"ב, ולק"ט:

4 דק"ל עד ד' שעות היה המן קיים. מכילתא, ברכות כ"ז ע"א, לק"ט, ילקוט רמז רס"א:

5 והיה נעשה נחלים נחלים. מכילתא שם פ"ד, ולק"ט, ועיין רש"י עה"ת הנשאר בשדה, נעשה נחלים כו':

6 היו תמהים. מכילתא ולק"ט, ועיין רש"י על התורה:

7 מכאן סמכו חז"ל לעירובי תבשילין מן התורה. מכילתא שם, ועיין שם מה שהעיר שם ידידי הרב החכם הגדול מהר"ם איש שלום, ועיין בלק"ט ובהערה קט"ו:

8 כי בשבת לא ירד המן, מכילתא סוף פרשה ד' ר' יהושע אומר למדנו שאין יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל שבת לא יהיה בו ר' אלעזר המודאי אומר למדנו שאינו יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל לא יהיה בו, ועיין תוס' ביצה ב' ע"ב ד"ה והיה, ובלק"ט מובא למדנו שאין המן יורד לא בשבת ולא ביו"ט. שנאמר שבת לא יהיה בו, והבאתי שם בהערה קכ"ב בכ"י פעטערסבורג סיים כל מקום שנאמר שבת אינו אלא יו"ט, ועיין רש"י על התורה:

9 אפילו על משה אמר הקב"ה. עיין מכילתא שם פ"ה ר' יהושע אומר אמר לו הקב"ה למשה משה אמור להם לישרא:

10 ולמה נקרא שמו זרע גד כו'. יומא ע"ה ע"א, ולק"ט, ובמכילתא שם פ"ה קיטעו המעתיקים או המדפיסים:

11 כמו שכתוב בספר יהושע. הכוונה כמו שמבואר במכילתא שם פרשה ה' ר' יהושע אומר ארבעים יום אכלו את המן אחרי מות משה כיצד משה מת בשבעה באדר ואכלו ממנו ארבעה ועשרים יום של אדר וששה עשר של ניסן הרי ארבעים, שנאמר וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן יהושע ה' י"ב, וכן מובא בלק"ט, ועיין תוס' קידושין ל"ח ע"א ד"ה ובני ישראל, וברש"י על התורה:

12 מ"ג בצים ושלישית ביצה. ז"ל רש"י האיפה שלש סאין, והסאה ו' קבין, והקב ד' לוגין, והלוג ו' בצים, נמצא עשירית האיפה מ"ג בצים וחומש ביצה והוא שיעור לחלה ולמנחות. ועין עירובין פ"ג ע"ב, וברש"י שם, ובשו"ת הגאונים ליק תרכ"ד תשובה צ"ה ששאלתם על שיעור חלה איזה שיעור מדוקדק ודאי שיעור חלה מ"ג בצים וחומש ביצה, וכדמפרש בשמעתא דעירובין כי אתא רב דימי כו' ע"ש, והעירותי בהערות ותיקונים שלי לתשובות הגאונים ליק תרכ"ה שהתשובה כתובה גם בתשובת הגאונים שערי תשובה סי' מ"ז וכן הביא הטור יו"ד הלכות חלה סי' שכ"ד, ובב"י שם כתב וז"ל מה שכתב הטור מ"ג ביצים וחומש ביצה כן הוציא הרי"ף החשבון בפרק ערבי פסחים, והרא"ש הלכות חלה, והרמב"ם פ"ו מהכלות ביכורים ומזה תראה שיש לתקן בדברי המחבר מ"ג ביצים וחומש ביצה, וכן בתנחומא הנדפס מכבר קרח אות י"ב במאמר הנוסף שם המתחיל בנצפ"ך האותיות כפולות ובמדרש במ"ר קרה פי"ח אות כ"א, מ"ג ביצים וחומש ביצה שיעור חלה:

2 מדרש אגדה פתח ↗

היתה שכבת הטל. היה הטל בא, ומכבד את הארץ, ומרבץ אותה, ואחר כך המן, ואחר כך הטל מלמעלה, כדי שלא יתעפר המן:

3 מדרש אגדה פתח ↗

דק מחספס. דק היה ומחספס, ונכנס בכל אבר ואבר, שמנין מחספס כנגד רמ"ח אברים של אדם, וכמה דהוא אמר להם אבירים אכל איש וגו' תהילים קיח כה, אל תיקרי אבירים אלא איברים שהוא מגדל האיברים:

4 ברכות פתח ↗

מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא ״וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס״ — אֵיזוֹ הִיא שָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חַם וְהַצֵּל צוֹנֵן — הֱוֵי אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.

10 מדרש אגדה פתח ↗

והוא כזרע גד. ולמה נקרא שמו זרע גד, לפי שהוא מגיד מה בחורין ובסדקין, כיצד אם אדם מוכר לחבירו שפחה מעוברת וילדה באותה שעה שמכרה, והיו באים לפני משה, זה אומר ברשותי ילדה, וזה אומר ברשותי ילדה, אז היה אומר להם משה לבקר משפט, והיה משה הולך בביתו של מוכר, היה רואה המן אם היה מוותר ונמצא חלקו של ולד בבית המוכר, היה יודע שברשות המוכר ילדה, ואם לאו היה יודע שברשות הקונה ילדה:

הערות ותיקונים על מדרש אגדה Exodus 15 » « הערות ותיקונים על מדרש אגדה Exodus 17