נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ד׳

« נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ג׳:ז׳ נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ה׳:ב׳ »

4 אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִתִּיתִי. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ:

פירוש נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ד׳

4 שם ה"ד מתניתין הן לי פיקדון תשומת יד וגזל ואבידה כו' אמר ר"י דברי ר"ש נמצא שאין בידו חיטים פטור על השאר עיין בספרי נועם ירושלמי פ"ד דנזיר ה"ג מה שביארתי על זה ועיין לקמן ה"ה ויתבאר עוד בזה:

5 עוד שם פשיטא דא מילתא כו' עיין בספרי נחלת יהושע ס"י ושם הארכתי:

6 עוד שם א"ר יוחנן דברי ר' יהודה נכללין בקרבן א' ונפרטין בג' קרבנות עיין בספרי נועם ירושלמי פ"ב דקידושין ה"א ושם ביארתי.

« נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ג׳:ז׳ נועם ירושלמי על שבועות ה׳:ה׳:ב׳ »