נועם ירושלמי על שבת ט״ז:ד׳

4 שם ה"ד מתניתין מצילין סל מלא ככרות אעפ"י שיש בו מאה סעודות כו' ואומר לאחרים בואו והצילו לכם כו' ובגמ' ואומר לאחרים בואו והצילו לכם שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולקמן ה"ה ואומר לאחרים בואו והצילו עמי שכן דרכו להשאיל כלים בשבת איפשר לומר דמתרץ דאמאי קתני גבי מצילין סל מלא ככרות בואו והצילו לכם ואח"כ תני בואו והצילו עמי. והתוי"ט והרע"ב כתבו דע"כ אמר בואו והצילו לכם משום דזימנין דהוא אכל סעודה אחת והם לא אכלי כלל ע"כ אומר בואו והצילו לכם מפני שהם יכולים להציל ג' סעודות מחמת שלא אכלו עיי"ש והירושלמי מתרץ ע"ז משום שכן דרכן להזמין אורחים בשבת שכל ההצלה שהתירו שיאמר לאחרים בואו והצילו לכם משום שכן דרכן להזמין אורחין בשבת וא"כ כיון שמזמינים לאכול א"כ הרי הוא כמו שלהם אבל גבי לבושין אומר בואו והצילו עמי משום שכן דרכן להשאיל כלים בשבת וא"כ הם דידיה ולקמן יתבאר עוד בזה:

5 שם אם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר השבת תמן תנינן מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת תמן את אמר משכוני' גבי' הכא מאי אית לך אמר ר' אבא מרי לכך שנינו נקרא פיקח ומשמע מהירושלמי שסובר כמו דאמרי' בשבת ד' קמ"ח איתמ' הלוואת יו"ט רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע כו' דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב רבה אמר ניתנה ליתבע דאי אמרת לא ניתנה ליתבע לא יהיב ליה ואתיא לאמנועי משמחת יו"ט תנן אם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו אי אמרת בשלמא לא ניתנה ליתבע משום הכי מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת אלא אי אמרת ניתנה ליתבע אמאי מניח טליתו אצלו ליתן לו ולתבעוה. אמרי לא בעי דליקום בדינא ודיינא והירושל' סובר דהלוואת יו"ט לא ניתנה ליתבע וע"כ דווקא במניח טליתו אצלו וע"ז פריך את אמר משכוני' גבי' הכא מאי אית לך וא"כ לא יוכל ליתבע שכרו. וע"ז אומר אמר ר' אבא מרי. לכך שנינו נקרא פיקח פי' שאינו מחזיר לו עד שיתן לו שכרו:

6 והנה על הא דבש"ס דילן פריך שם חשבון מאי עבידתי' מהפקירא קא זכי ואמר רב חסדא מדת חסידות שנו כאן אמר רבא חסידי אגרא דשבתא שקלי אלא אמר רבא הכא בירא שמים עסקינן דלא ניחא ליה דליתהני מאחרים ובחנם נמי לא ניחא ליה דליטרח והכי קאמר ואם פקחין הם דידעי דכה"ג לאו שכר שבת הוא עושין עמו חשבון לאחר השבת והירושלמי אינו מפרש כן והא דקאמר ואם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר השבת דהיינו שאינם מחזירים האוכלין שהצילו משא"כ לשיטת הש"ס דילן דקיי"ל דהלוואת יו"ט ניתנה ליתבע כמו שכתבו התוס' בשבת ד' קמח בד"ה רבה אמר ניתנה ליתבע ואיפשר לומר דהירושלמי סובר דלא יוכלו לומר מהפקירא קא זכינא לפי מאי דקאמר ואומר לאחרים בואו והצילו לכם שכן דרכם להזמין אורחים בשבת והענין הוא כמו שביארתי בספרי עמק יהושע ובספרי נ"י ס' כ"ג על הא דאיתא בש"ע אה"ע ס' כג אורח שיושב אצל בעה"ב ונטל חלקו וקידש בו מקודשת והט"ז כתב דאינו אלא ס' קידושין ועיין בספרי ע"י ס' טז במה שכתב המהרי"ט בתשובה שאלה קנדאין לו זכיה רק לאכילה אבל לא לתרום וכן הבאתי בספרי נ"י ס' כג הירושלמי פ"ו דעירובין ה"ז גבי האחין והשותפין כו' שאין אביהם זכה להם אלא במה שהם אוכלים פי' וע"כ לא הוי שותפים וע"כ ניחא הכא דלא יוכלו לומר מהפקירא זכינא דכיון דהירושלמי קאמר שכן דרכן להזמין אורחים בשבת וא"כ הוי כמו הם אורחים וא"כ לא נתן להם אלא לאכילה בלבד ע"כ לא יוכלו לומר מהפקירא זכינא אך כיון שהיה רשות להם לאכול ע"כ לא מקרי כה"ג אגרא דשבתא ודו"ק: